השפה המרוקאית היהודית – מדריך למתחילים

להלן מדריך למתחילים למרוקאית יהודית, המתייחס להבדלים בינה לבין ערבית פלסטינית וערבית מרוקאית המדוברת על ידי מוסלמים במרוקו, וכולל רשימה של 100 מילים נפוצות.

מבוא: מהי מרוקאית יהודית?

מרוקאית יהודית (המכונה לעיתים בפי דובריה "ערבית דיאלנא" – ערבית שלנו, או בפשטות "מגרבית") היא הדיאלקט (להג) של השפה הערבית שדובר על ידי הקהילות היהודיות במרוקו במשך מאות שנים. היא שייכת למשפחת הלהגים הערביים המַגְרֶבִּיניים (המערביים), ושונה באופן מהותי מהלהגים הערביים המַשְרִקִיים (המזרחיים), כמו הערבית הפלסטינית.

חשוב להבין שמרוקאית יהודית היא בבסיסה וריאנט של הערבית המרוקאית הכללית (דָארִיגָ'ה – Darija), אך עם מאפיינים ייחודיים שנוצרו עקב ההיסטוריה, התרבות, הדת והבידוד היחסי של הקהילה היהודית. כיום, היא מדוברת בעיקר על ידי הדור המבוגר של יוצאי מרוקו וצאצאיהם, ונחשבת לשפת מורשת. בעבר, נכתבה לעיתים קרובות באותיות עבריות.

1. במה שונה מרוקאית יהודית (מ"י) מערבית פלסטינית (ע"פ)?

ההבדלים בין מ"י לע"פ הם משמעותיים ועמוקים, מכיוון שהן שייכות לענפים שונים לחלוטין של השפה הערבית (מערב מול מזרח). דוברי שתי השפות הללו לרוב לא יבינו זה את זה ללא היכרות מוקדמת משמעותית.

פונולוגיה (הגייה):

• אות ق (קאף): בע"פ נהגית לרוב כ-א' (המזה) או כ-ק' (בקרב בדואים או דרוזים) או כ-כּ'. במ"י (ובדאריג'ה בכלל) היא נהגית לרוב כ-ג (גימ"ל) או כ-ק (קוף), תלוי באזור ובמילה. לדוגמה, "קרוב" בע"פ: קְרִיבּ (Qrib), במ"י: גְרִבּ (Grib) או קְרִבּ (Qrib).
• הדגשים (נחציות): קיימים הבדלים בהגיית העיצורים הנחציים (צ, ט, ט', צ').
• תנועות: איכות התנועות (a, i, u) והנטייה לקצר או להשמיט אותן שונה מאוד בין הלהגים. מרוקאית נוטה "לבלוע" תנועות קצרות רבות.

אוצר מילים: ההבדלים עצומים. מילים בסיסיות רבות שונות לחלוטין.

• מה?: ע"פ: שוּ? (Shu?), מ"י: אַשְנוּ? (Ashnu?) / שְנוּ? (Shnu?) / אַש? (Ash?)
• איך?: ע"פ: כִּיף? (Kif?), מ"י: כִּיפַש? (Kifash?)
• רוצה: ע"פ: בִּדִّי (Biddi), מ"י: בְּעִ'ית (Bghit) – אני רוצה/רציתי (משמש גם להווה).
• יש: ע"פ: פִי (Fi) / עִנְדִי (Indi – יש לי), מ"י: כַּאיֶן (Kayen) / עַנְדִי (Ɛandi – יש לי)
• עכשיו: ע"פ: הַלַّאאְ' (Hallaʔ) / הַסַّא (Hassa), מ"י: דַאבַּא (Daba)

דקדוק:

• הטיית פעלים: דפוסי ההטיה שונים. לדוגמה, גוף ראשון רבים ("אנחנו") בהווה מתחיל בע"פ ב-מְנ-/נ- (mn-/n-), ובמ"י הוא מתחיל ב-נ- ומסתיים ב-וּ (-u): ע"פ: מְנִכְּתֹבּ (mniktob – אנחנו כותבים), מ"י: כַּנְכַּתְבּוּ (kan-ketbu – אנחנו כותבים).
• שלילה: דפוס השלילה הנפוץ במ"י הוא מַא + פועל + ש (ma…sh). לדוגמה: מַא כַּנְעַרְפְש (ma kan-ɛarfsh – אני לא יודע). דפוס דומה קיים בע"פ (מא…ש), אך גם השימוש ב"מש" (miš) נפוץ מאוד בהווה.
• ציון עתיד: במ"י נפוץ השימוש ב-עַ'אדִי (ghadi) או קיצורים שלו לפני הפועל. בע"פ נפוץ השימוש ב-רַח (raḥ) או חַ- (ḥa-).

השפעות חיצוניות: ע"פ מושפעת מהערבית הספרותית ומלהגים שכנים (סורית, לבנונית). מ"י מושפעת מאוד מהשפות הברבריות של צפון אפריקה, וכן מצרפתית וספרדית (תלוי באזור).

2. במה שונה מרוקאית יהודית (מ"י) ממרוקאית של מוסלמים (ממ"מ / דאריג'ה)?

כאן ההבדלים קטנים ודקים הרבה יותר.

מדובר באותה שפה בסיסית (דאריג'ה), והן מובנות הדדית במידה רבה מאוד. ההבדלים נובעים בעיקר מההקשר התרבותי-דתי ומהיסטוריית הקהילות:

פונולוגיה (הגייה):

• ישנן טענות שלעיתים מ"י שימרה הגייה של עיצורים מסוימים שנחשבת ארכאית יותר בממ"מ (למשל, הגיית ק' כ-ק' ולא כ-ג' במילים מסוימות, אם כי זה תלוי אזור גם במ"י).
• ייתכנו שינויים קלים בהגיית תנועות מסוימות או הבדלים איזוריים שחפפו גם להבדלים בין יהודים למוסלמים באותו אזור.
• השפעת הגיית עיצורים עבריים (כמו ח', ע') עלולה להיות ניכרת יותר אצל דוברי מ"י.

אוצר מילים (ההבדל המרכזי):

• עברית וארמית: מ"י שזורה במילים רבות שמקורן בעברית ובארמית, במיוחד בהקשרים של דת, הלכה, חגים, קהילה, משפחה ומושגים רוחניים. דוגמאות: כּשר (כַּשֵר), חְשוּמַה (ḥshuma – בושה, מילה נפוצה מאוד גם בממ"מ אך מקורה עברי), בר מינן, סְפֵק (sfek – ספק), מזל (mazal – עדיין, או מזל טוב), שבת, מצוה, רבי (רבּי – אלוהים, או רב), ברית. מילים אלו לא יהיו נפוצות או מובנות באותה מידה לדוברי ממ"מ, שישתמשו במקבילות ערביות או דתיות-אסלאמיות.
• שימוש יומיומי: ייתכנו גם הבדלים קלים במילים יומיומיות מסוימות, העדפת מילה אחת על פני אחרת שהייתה נפוצה יותר בקהילה היהודית.

דקדוק: ההבדלים הדקדוקיים מינוריים מאוד ולרוב אינם משפיעים על ההבנה. ייתכנו העדפות תחביריות קלות או שימוש שונה במילות קישור מסוימות, אך הבסיס הדקדוקי זהה.

לסיכום ההבדל בין מ"י לממ"מ: מדובר בשני וריאנטים קרובים מאוד של הדאריג'ה המרוקאית, כשההבדל המשמעותי ביותר הוא "שכבת" אוצר המילים העברי-ארמי הייחודי למ"י, המשקף את הזהות והתרבות היהודית.

3. 100 מילים נפוצות במרוקאית (דאריג'ה כללית, שימושי גם למ"י)

חשוב: רשימה זו מכילה מילים נפוצות בדאריג'ה המרוקאית הכללית, שרובן המכריע משמשות גם במרוקאית יהודית. ההגייה יכולה להשתנות מעט בין אזורים ודוברים. התעתיק העברי הוא מקורב.

כינויי גוף:

1. אנא (Ana) – אַנַא – אני

2. נתא (Nta) – נְתַא – אתה

3. נתי (Nti) – נְתִי – את

4. הוא (Huwa) – הוּוַא – הוא

5. היא (Hiya) – הִיא – היא

6. חנא (Ḥna) – חְנַא – אנחנו

7. נתומא (Ntuma) – נְתוּמַא – אתם/אתן

8. הומא (Huma) – הוּמַא – הם/הן

שאלות:

9. אשנו / שנו (Ashnu / Shnu) – אַשְנוּ / שְנוּ – מה?

10. אש (Ash) – אַש – מה? (מקוצר)

11. שכון (Shkun) – שְכּוּן – מי?

12. פין (Fin) – פִין – איפה?

13. אימתא / ווקתאש (Imta / Waqtash) – אִימְתַא / וַקְתַאש – מתי?

14. עלאש (Ɛalash) – עַלַאש – למה?

15. כיפש (Kifash) – כִּיפַש – איך?

16. שחאל (Shḥal) – שְחַאל – כמה?

מילות כן/לא ועוד:

17. אה / ייה (Ah / Iyyeh) – אַה / אִייֶה – כן

18. לא (La) – לַא – לא

19. וַאחַא (Wakha) – וַאחַא – בסדר, אוקיי

20. יִמְכֶּן (Yimken) – יִמְכֶּן – אולי, אפשר

21. בַּרכַּה (Baraka) – בַּארַכַּה – מספיק! די!

22. סאפי (Safi) – צַאפִי – זהו, בסדר, נגמר, די

פעלים נפוצים מאוד:

23. כַּאיֶן / כַּאיְנַה (Kayen / Kayna) – כַּאיֶן / כַּאיְנַה – יש (זכר/נקבה)

24. בְּעָ'א (Bgha) – בְּעָ'א – רצה (בעבר, משמש גם להווה: בְּעִ'ית – אני רוצה/רציתי)

25. עַנְד (Ɛand) – עַנְד – אצל / יש ל… (עַנְדִי – יש לי)

26. מְשַא (Msha) – מְשַׁא – הלך

27. גַ'א (Ja) – גַ'א – בא

28. שַׁאף (Shaf) – שַׁאף – ראה

29. סְמַע (SmeƐ) – סְמַע – שמע

30. קַאל (Gal / Qal) – גַּאל / קַאל – אמר

31. דַאר (Dar) – דַאר – עשה / שם

32. כְּלַא (Kla) – כְּלַא – אכל

33. שְׁרַבּ (Shrab) – שְׁרַבּ – שתה

34. עְרַף (Ɛref) – עְרַף – ידע

35. חְ'דַם (Khdem) – חְ'דֶם – עבד

36. תְכֶּלֶّם (Tkellem) – תְכֶּלֶّם – דיבר

37. פְהַם (Fhem) – פְהֶם – הבין

38. עְטַא (Ɛṭa) – עְטַא – נתן

39. שְׁרַא (Shra) – שְׁרַא – קנה

40. חַלّ (Ḥall) – חַלּّ – פתח

41. סַדّ (Sedd) – סַדّ – סגר

42. טְלַע (Ṭleɛ) – טְלַע – עלה, יצא

43. נְזַל (Nzel) – נְזֶל – ירד

44. דְחַ'ל (Dkhal) – דְחַ'ל – נכנס

45. חְ'רַז' (Khrej) – חְ'רַז' – יצא

46. וְקַף (Wqef) – וְקַף – עמד, עצר

47. גְלֶס (Gles) – גְלֶס – ישב

48. נַעַס (Nɛes) – נַעַס – ישן

שמות עצם נפוצים:

49. רַאזֶ'ל (Rajel) – רַאזֶ'ל – איש, גבר, בעל

50. מְרַא (Mra) – מְרַא – אישה, רעיה

51. וֶלְד (Weld) – וֶלְד – ילד, בן

52. בֶּנְת (Bent) – בֶּנְת – ילדה, בת

53. נַאס (Nas) – נַאס – אנשים

54. דַאר (Dar) – דַאר – בית

55. בַּאבּ (Bab) – בַּאבּ – דלת

56. סוּק (Suq) – סוּק – שוק

57. פְלוּס (Flus) – פְלוּס – כסף

58. מַאכְּלַה (Makla) – מַאכְּלַה – אוכל

59. מַא (Ma) – מַא – מים

60. אַתַאי (Atay) – אַתַאי – תה (במיוחד תה נענע מרוקאי)

61. ח'וֹבְּז (Khobz) – ח'וֹבְּז – לחם

62. יָדّ (Yedd) – יָדّ – יד

63. רַאס (Ras) – רַאס – ראש

64. עֵין (Ɛin) – עֵין – עין (עיניים: עֵינִין – Ɛinin)

65. קֶלְבּ (Qelb) – קֶלְבּ – לב

66. יוֹם (Yom) – יוֹם – יום (ימים: יַאִם – Iyam)

67. לִיל (Lil) – לִיל – לילה

68. עַאם (Ɛam) – עַאם – שנה

69. סַאעַה (Saɛa) – סַאעַה – שעה, שעון

70. טְרִיק (Ṭriq) – טְרִיק – דרך, כביש

71. מְדִינַה (Mdina) – מְדִינַה – עיר

72. חַאנוּת (Ḥanut) – חַאנוּת – חנות

73. טוֹמוֹבִּיל (Tomobil) – טוֹמוֹבִּיל – מכונית (מצרפתית)

תארים נפוצים:

74. מְזְיַאן (Mezyan) – מְזְיַאן – טוב, בסדר

75. חַ'איֶבּ (Khayeb) – חַ'איֶבּ – רע

76. כְּבִּיר (Kbir) – כְּבִּיר – גדול

77. צְעִ'יר (Ṣghir) – צְעִ'יר – קטן

78. זְוִוין (Zwin) – זְוִוין – יפה, נחמד

79. גְ'דִיד (Jdid) – גְ'דִיד – חדש

80. קְדִים (Qdim) – קְדִים – ישן

81. בְּעִיד (Bɛid) – בְּעִיד – רחוק

82. קְרִיבּ (Qrib) – קְרִיבּ – קרוב

83. סְ'חוּן (Skhun) – סְ'חוּן – חם

84. בַּארֶד (Bared) – בַּארֶד – קר

85. חְלוּ (Ḥlu) – חְלוּ – מתוק

86. מַאלֶח (Maleḥ) – מַאלֶח – מלוח

87. בְּזַّאף (Bezzaf) – בְּזַّאף – הרבה, מאוד

מילות יחס, חיבור וזמן:

88. פִי (Fi) – פִי – בתוך, ב-

89. עְלַא (Ɛla) – עְלַא – על

90. מְעַא (Mɛa) – מְעַא – עם

91. דְיַאל (Dyal) / דִיל (Dil) – דְיַאל / דִיל – של (שייכות)

92. בּלַא (Bla) – בְּלַא – בלי

93. תַחְת (Taḥt) – תַחְת – מתחת

94. פוֹק (Foq) – פוֹק – מעל

95. הְנַא (Hna) – הְנַא – כאן

96. תַמַّא (Temma) – תַמַّא – שם

97. דַאבַּא (Daba) – דַאבַּא – עכשיו

98. לְיוּם (Lyom) – לְיוּם – היום

99. עַ'דַّא (Ghedda) – עַ'דַّא – מחר

100. לְבַּארֶח (Lbareḥ) – לְבַּארֶח – אתמול

101. ו (U / Wa) – וּ / וַ – ו (חיבור)

102. וַלַّא (Wella) – וַלַّא – או

103. וַלַאכִּין (Walakin) – וַלַאכִּין – אבל

(בונוס) מספרים 1-5:

104. וַאחֶד (Waḥed) – וַאחֶד – 1

105. ז'וּז' (Juj / Zuj) – ז'וּז' / זוּז' – 2

106. תְלַאתַה (Tlata) – תְלַאתַה – 3

107. רַבְּעַה (Rebɛa) – רַבְּעַה – 4

108. חַ'מְסַה (Khemṣa) – חַ'מְסַה – 5

רוצים ללמוד גם ערבית פלסטינית? קבלו רשימה של 1000+ מילים הנפוצות ביותר בערבית!

סיכום:

מרוקאית יהודית היא להג עשיר וייחודי, גשר לשוני ותרבותי להיסטוריה של יהדות מרוקו.

הבנת ההבדלים בינה לבין להגים ערביים אחרים והכרת אוצר המילים הבסיסי המשותף לה ולדאריג'ה הכללית הם הצעדים הראשונים במסע להכרת שפה מרתקת זו. הדרך הטובה ביותר ללמוד היא באמצעות האזנה לדוברים ילידיים ושיחה.