איזה שפה מדברים באתיופיה – התשובה המפתיעה שרוב הישראלים לא מכירים!

טוב, בואו נשים את הקלפים על השולחן.
כשמישהו אומר לכם "אתיופיה", מה התמונה הראשונה שעולה לכם לראש?
רוב הסיכויים שלא מדובר במפת השפות המורכבת והמרתקת שלה, נכון?
ואם חשבתם שיש שם רק שפה אחת או שתיים, הו, חכה, חכה.
אתם עומדים לצלול איתי עכשיו למסע מטורף לתוך אחד מאזורי השפות העשירים והמגוונים ביותר על פני כדור הארץ.
אני הולך לפרק לכם לגורמים את המיתוסים, להסביר לכם בדיוק מה קורה שם, ולגרום לכם להסתכל על אתיופיה בעיניים קצת אחרות.
ואני מבטיח לכם, בסוף המאמר הזה, אתם תרגישו שקיבלתם את כל התשובות שאי פעם רציתם (או אפילו לא ידעתם שאתם רוצים) בנושא.
אז קחו נשימה עמוקה, כי אנחנו נכנסים לעולם מדהים של מילים, צלילים, והיסטוריה בת אלפי שנים.

הקוד האתיופי שפותח עולם חדש (טוב, לפחות את מפת השפות של מדינה אחת)

כמה שפות באמת מדברים בארץ הפלאות הזו? הנתונים שמדהימים אפילו מומחים

אוקיי, בואו נתחיל עם המספרים המפוצצים.
אתיופיה היא לא רק מדינה גדולה עם היסטוריה מפוארת.
היא גם פצצת גנום לשונית.
כשאני אומר "פצצה", אני מתכוון לפצצה עתירת שפות.
מדברים שם, שימו לב טוב, מעל 80 שפות שונות!
כן, שמעתם נכון. שמונים ומשהו.
זה כמו לקחת כמה מדינות באירופה ולדחוס את כל השפות שלהן למקום אחד.
זה מגוון לשוני שקשה לתפוס.
כל שפה כזו מייצגת קבוצה אתנית, תרבות, היסטוריה ייחודית.
זה לא רק עניין של אוצר מילים או דקדוק שונה.
זה עולם שלם.
ולמרות המגוון העצום הזה, יש שפות מרכזיות שמשחקות תפקיד חשוב בחיי היומיום, בפוליטיקה, בחינוך.

המלכה האם: אמיתות על אמהרית שאתם חייבים לדעת

בממלכה הלשונית האתיופית, יש מלכה אחת ששולטת, לפחות רשמית.
אני מדבר כמובן על אמהרית.
זו השפה הלאומית והשפה הרשמית של אתיופיה.
זו השפה של הממשלה, של מערכת החינוך המרכזית, של התקשורת הארצית.
היא משמשת שפת לינגואה פרנקה (שפת גשר) בין קבוצות אתניות שונות.
הרבה אנשים באתיופיה, גם אם שפת האם שלהם היא אחרת, יודעים לדבר אמהרית.
זה הכרחי אם אתה רוצה להתנייד, לעבוד במגזר הציבורי, או סתם לתקשר עם אנשים מאזורים אחרים.

אמהרית בקטנה: לא, היא לא סתם "עוד שפה אפריקאית"

חשוב להבין, אמהרית היא לא סתם איזה ניב מקומי.
יש לה היסטוריה עשירה ומעמד מכובד.
היא שייכת למשפחת השפות השמיות הדרומיות, מה שממקם אותה בקשר רחוק אבל קיים לעברית ולערבית.
הכתב שלה, כתב הגעז (Ge'ez), הוא אחד הכתבים הייחודיים והעתיקים בעולם.
כל אות מייצגת הברה (צירוף של עיצור ותנועה), לא רק עיצור כמו בעברית.
זה נראה כמו סימנים קסומים, וזה באמת קסום ללמוד לקרוא את זה.
הדקדוק האמהרי מורכב למדי, עם זמנים וצורות פעלים שונים מאד ממה שאנחנו רגילים אליו.
יש בה צלילים גרוניים שדורשים קצת אימון.
אבל אל תתנו לזה להפחיד אתכם.
ללמוד כמה מילים באמהרית זה תמיד רעיון טוב כשאתם נתקלים בדוברי השפה.
"אינדֶמֶן נֶך?" (מה שלומך?) ו"אמֶסֶגֶנָלוֹ" (תודה) יכולים לפתוח הרבה דלתות.

הענקים האחרים: לאמהרית יש מתחרים רציניים, והם לא מתכוונים לוותר

אמנם אמהרית היא השפה הרשמית, אבל היא לא השפה המדוברת ביותר מבחינת מספר דוברי שפת אם.
התואר הזה שייך לאורומו (Oromo).
האורומו הם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר באתיופיה, והשפה שלהם מדוברת על ידי עשרות מיליוני אנשים, בעיקר בחלקים הדרומיים והמערביים של המדינה.
אורומו שייכת לענף הכושי של משפחת השפות האפרו-אסייתיות (כן, כמו אמהרית, אבל ענף אחר לגמרי).
היא שפה עשירה, חיונית, ומשחקת תפקיד הולך וגובר בזירה הפוליטית והתרבותית.
עד לא מזמן היא לא הייתה רשמית ברמה הפדרלית, אבל השימוש בה הולך ומתרחב.

עוד שחקנים מרכזיים על המפה הלשונית: טיגריניה ועוד הפתעות

שפה חשובה נוספת, בעיקר בצפון המדינה ובמדינת תיגראי, היא טיגריניה (Tigrinya).
היא גם שפה שמית, קרובה מאד לאמהרית ואפילו יותר קרובה לשפה העתיקה געז (שמה יצאה גם האמהרית).
טיגריניה היא גם השפה הרשמית של אריתריאה השכנה.
דוברי טיגריניה ואמהרית יכולים להבין זה את זה במידה מסוימת, קצת כמו דוברי עברית וחלק מהניבים הערביים, אבל הן עדיין שפות נפרדות לחלוטין.
יש לה גם כתב געז משלה.

ויש עוד. הרבה עוד.
שפות כמו:

  • סומלית: מדוברת במזרח המדינה, באזור הגבול עם סומליה.
  • סידאמה: מדוברת בדרום.
  • וולאיטה: גם כן בדרום.
  • גוראגה: קבוצת שפות שמית מדוברת במרכז.
  • עפארית (אפארית): מדוברת בצפון-מזרח, באזור מדבר דנקיל.

וזו רק רשימה קטנה של הגדולות. יש עשרות שפות נוספות, חלקן עם מיליוני דוברים, חלקן עם קהילות קטנות יותר.
כל אחת עם הסיפור שלה, הדקדוק המטורף שלה, אוצר המילים הייחודי שלה.
תחשבו על זה: לכל אחת מהשפות האלה יש דרך אחרת לתאר את העולם.
איזה עושר תרבותי ולשוני עצום!

משפחות שפות באתיופיה: הגניאולוגיה המרתקת של המילים

כדי להבין את המגוון הזה קצת יותר לעומק, כדאי להסתכל על משפחות השפות.
רוב השפות באתיופיה שייכות לשתי משפחות עיקריות:

המשפחה הגדולה והמוכרת: אפרו-אסייתיות

רוב השפות האתיופיות נופלות תחת המטריה הענקית הזו.
בתוך משפחת העל הזו, יש כמה ענפים מרכזיים שנמצאים באתיופיה:

  • שמיות: כולל אמהרית, טיגריניה, גוראגה, הררי, ועוד. אלו השפות הקרובות ביותר לשפות השמיות של המזרח התיכון.
  • כושיות: כולל אורומו, סומלית, סידאמה, עפארית, ועוד המון. זהו ענף ענק בפני עצמו.
  • אומטיות: מדובר באחד הענפים המסובכים והפחות מובנים במפה הלשונית האתיופית, עם שפות כמו וולאיטה, קאפה, ועוד. מדברים עליהם בעיקר בדרום-מערב.

זה כמו עץ משפחה ענק, עם דודים רחוקים ובני דודים קרובים, כולם חולקים שורשים קדומים, אבל התפתחו לדרכים שונות לחלוטין.

האורחים מהדרום: נילו-סהריות

יש גם קבוצת שפות אחרת לגמרי, שלא קשורה למשפחה האפרו-אסייאתית.
אלו הן השפות הנילו-סהריות.
הן מדוברות בעיקר לאורך הגבול המערבי של אתיופיה עם דרום סודן וסודן.
דוגמאות לשפות כאלה הן נואר, אנְוָאק, ומאזָנג.
הן שייכות למשפחה גדולה יותר שמתפרסת על פני חלקים נרחבים של מזרח ומרכז אפריקה.
הן שונות מהותית מהשפות האפרו-אסייתיות באוצר המילים, בדקדוק, ובפונולוגיה.
זה באמת מראה כמה אתיופיה היא נקודת מפגש של תרבויות ועמים שונים לאורך ההיסטוריה.

געז: הכתב שמספר אלף סיפורים (או יותר)

אי אפשר לדבר על שפות באתיופיה בלי להזכיר את הגעז.
זה לא רק כתב, זה מוסד היסטורי ותרבותי.
געז היא גם שפה קדומה, שפה ליטורגית, שמשמשת עד היום בכנסייה האורתודוקסית האתיופית ובקהילה היהודית האתיופית (ביתא ישראל) לתפילות וכתבי קודש.
היא אחת השפות השמיות העתיקות המתועדות ביותר, והכתב שלה התפתח ממקורות דרום-ערביים קדומים, אבל קיבל צורה ייחודית לחלוטין.
הוא הכתב היחיד באפריקה שיש לו היסטוריה ארוכה של שימוש רציף, והוא שימש השראה לכתבים של שפות אחרות כמו אמהרית, טיגריניה, ועוד.
לראות כתבי יד עתיקים בגעז זה כמו להסתכל אחורה בזמן.
זה מרתק לראות איך הכתב הזה, שנוצר לפני אלפי שנים, עדיין חי ובועט ומשמש לצרכים מודרניים (עם התאמות כמובן).

חינוך, ממשל וחיי היומיום: איך כל השפות האלה מסתדרות יחד?

עם מגוון לשוני כזה, אתיופיה ניצבת בפני אתגרים לא פשוטים.
איך מחנכים מיליוני ילדים בשפות שונות?
איך הממשלה מתקשרת עם אזרחיה כשהיא מדברת שפה אחת והם מדברים אחרת?
הגישה ההיסטורית הייתה להדגיש את האמהרית כשפה המרכזית, אבל בשנים האחרונות יש הכרה גוברת בחשיבות של שפות אזוריות.
בחלק מהאזורים, החינוך היסודי ניתן בשפת האם המקומית.
זה צעד חשוב לשמירה על השפות והתרבויות הללו.
אבל עדיין, השכלה גבוהה ומסלולי קידום רבים מחייבים ידיעת אמהרית.
התוצאה? הרבה אתיופים הם רב-לשוניים.
הם מדברים את שפת האם שלהם בבית ועם הקהילה הקרובה, ואמהרית (ולפעמים עוד שפות) בבית הספר, בעבודה, ובאינטראקציות רחבות יותר.
זה מיומנות מרשימה לכל הדעות, לחיות כל יום בעולם שבו אתה מחליף בין שפות באופן שוטף.
זה גם משקף את המורכבות החברתית והפוליטית של המדינה.
מתחים לשוניים קיימים, כמובן, אבל גם יש הערכה רבה למגוון.

העתיד הלשוני של אתיופיה: מה הלאה?

שפות הן אורגניזמים חיים. הן משתנות, מתפתחות, מושפעות זו מזו, ולפעמים, למרבה הצער, גם נכחדות.
באזור כמו אתיופיה, עם כל כך הרבה שפות, האתגר של שימור שפות קטנות הוא אמיתי.
כשאנשים עוברים לערים, הם נוטים יותר להשתמש בשפות המרכזיות כמו אמהרית או אורומו.
גלובליזציה והשפעות חיצוניות (כמו אנגלית, שגם לה יש מקום מסוים, בעיקר באקדמיה ובמגזר העסקי הבינלאומי) משחקות גם הן תפקיד.
אבל יש גם מאמצים ניכרים לתיעוד ושימור של שפות אתיופיות.
חוקרים, בלשנים, ופעילים מקומיים עובדים קשה כדי לתעד דקדוקים, לאסוף סיפורים, ולהבטיח שהקולות הללו לא ייעלמו.
עתיד השפות באתיופיה כנראה יכלול המשך דומיננטיות של השפות הגדולות, במקביל למאבק עיקש של השפות הקטנות יותר לשרוד ולהמשיך להתקיים.
המורכבות הזו היא חלק בלתי נפרד מהזהות האתיופית.
זה לא רק על מה מדברים, אלא איך מדברים את זה, ומה זה אומר להיות חלק מקבוצה מסוימת בתוך הפסיפס הגדול.

5 שאלות בוערות (ותשובות שיאירו לכם את הדרך הלשונית)

טוב, אחרי שצללנו עמוק, בואו נענה על כמה שאלות שאולי מסתובבות לכם בראש:

מהי השפה הקלה ביותר ללמידה מבין שפות אתיופיה?

שאלה מצוינת, אבל התשובה קצת מורכבת. אין באמת שפה "קלה" באופן אובייקטיבי. זה תלוי בשפת האם שלכם. לדוברי עברית או ערבית, אמהרית או טיגריניה עשויות להיות מעט יותר קלות בגלל שהן שמיות וחולקות כמה מאפיינים בסיסיים (כמו שורשים של שלוש אותיות), למרות שהן שונות מאד מבחינת דקדוק ואוצר מילים. שפות כושיות או נילו-סהריות יהיו כנראה שונות לחלוטין ויתפסו כקשות יותר. אבל עם מוטיבציה ומורה טוב, כל שפה ניתנת ללמידה!

האם כתב הגעז משמש רק לשפות שמיות?

במקור הוא התפתח לשפה שמית (געז), והוא משמש בעיקר לשפות השמיות האתיופיות (אמהרית, טיגריניה, ועוד). אבל עם הזמן, הוא הותאם גם לכמה שפות לא-שמיות, כמו אורומו, אם כי אורומו כיום נכתבת בעיקר באלפבית הלטיני. ההתאמה דורשת הוספת סימנים חדשים לצלילים שלא קיימים בשפות השמיות המסורתיות.

האם כל האתיופים מדברים אמהרית?

לא כולם, אבל חלק גדול מהם, בעיקר בערים ובמגזר הציבורי. כפי שציינו, יש מיליוני דוברי שפת אם של שפות אחרות, כמו אורומו או טיגריניה, שהם לא דוברי אמהרית כשפת אם. עם זאת, אמהרית משמשת שפת גשר לרבים, ורבים לומדים אותה כשפה שנייה או שלישית. באזורים מרוחקים יותר, במיוחד בדרום או במערב, ייתכן שתפגשו אנשים שלא דוברים אמהרית בכלל.

האם יש קשר בין שפות אתיופיה לעברית?

כן, בהחלט! אמהרית, טיגריניה, גוראגה ועוד כמה שפות אתיופיות שייכות לענף הדרומי של משפחת השפות השמיות, בדיוק כמו עברית וערבית ששייכות לענף המערבי והמרכזי. זה אומר שהן חולקות אב קדמון משותף, פרוטו-שמית. תמצאו הקבלות מסוימות באוצר מילים בסיסי (למשל, המספרים, מילים כמו "בית", "מים", "שלוש"), ובמבנה של שורשים תלת-עיצוריים, למרות שהשפות התפתחו בצורות שונות מאד לאורך אלפי שנים.

מה ההבדל המרכזי בין שפה שמית לשפה כושית באתיופיה?

ההבדל הוא עמוק ונוגע לשורשים ההיסטוריים שלהן. שפות שמיות מתאפיינות לרוב במבנה של שורשים תלת-עיצוריים שמהם נגזרים פעלים ושמות עצם על ידי שינויי תנועות ותוספת הברות (כמו בעברית: כת"ב -> כתב, כותב, ייכתב, ספר -> סופר, ספרים). שפות כושיות לעומת זאת, נוטות להשתמש יותר בתחיליות, סופיות ותוספות להטיית מילים, ומבנה השורשים שלהן שונה. גם הפונולוגיה (מערכת הצלילים) והדקדוק שונים מאד. זה כמו להשוות אנגלית (שפה גרמאנית) לפינית (שפה פינו-אוגרית) – שתיהן באירופה, אבל לא קשורות בכלל מבחינה לשונית.


לסיכום: אתיופיה – בית למגוון לשוני חסר תקדים

אז הנה זה.
הצצה קצרה (יחסית!) לעולם המטורף של שפות אתיופיה.
ראינו שמדובר בפסיפס מדהים של מעל 80 שפות.
למדנו על המעמד המרכזי של אמהרית, על הגודל והחשיבות של אורומו, על הקשר לטיגריניה והיסטוריית הגעז.
הבנו קצת על משפחות השפות השונות שחיות שם זו לצד זו.
ולא פחות חשוב, ראינו איך כל זה משפיע על החיים של האנשים שם, ואיך הם מנווטים בעולם רב-לשוני כל יום.
אני מקווה שהמאמר הזה נתן לכם פרספקטיבה חדשה לגמרי על אתיופיה ועל העושר הלשוני שבה.
זו לא רק היסטוריה או גיאוגרפיה.
זה עולם שלם של תקשורת, תרבות, וזהות, המבוטא בלמעלה משמונים דרכים שונות.
פעם הבאה שתשמעו מישהו מדבר את אחת השפות האלה, אולי תחשבו על המסע הקצר שעשינו יחד, ועל כל הסיפורים וההיסטוריה שטמונים בצלילים האלה.
עולם השפות הוא עולם קסום, ואתיופיה היא בהחלט אחד האוצרות הגדולים שלו.

מי חייב לדעת את זה?
Scroll to Top