דמיינו את עצמכם מטיילים ברחובות מוסקבה או סנט פטרבורג. אתם מתפעלים מהארכיטקטורה, סופגים את האווירה, ואז… בום.
אותו צורך אנושי בסיסי שתוקף את כולם, בכל מקום, בכל זמן.
הוא לא שואל אם למדתם את הפרק הזה בספר הלימוד.
הוא פשוט דורש את שלו, עכשיו.
ללמוד שפה זה קצת כמו ללמוד לחיות חיים חדשים. זה לא רק הפעלת פעלים או שינון אוצר מילים מהודר על אמנות ופילוסופיה.
זה גם לדעת איך להתמודד עם הסיטואציות הכי יומיומיות, הכי פשוטות, ולפעמים הכי… מביכות.
כי אם אתם לא יודעים לבקש ללכת לשירותים בשפה המקומית, אתם בצרות צרורות. וכן, זה כולל גם את הדרכים השונות, מהמנומס ביותר ועד הפחות מנומס.
במאמר הזה, אנחנו הולכים לפרק לגורמים נושא שלרוב נשאר מתחת לפני השטח.
נצלול לעומק הביטויים הרוסיים הקשורים ל"פיפי", נבין את הניואנסים התרבותיים, ונלמד בדיוק איך לנווט בסיטואציה הזו כמו מקצוענים.
אחרי שתקראו את זה, לא רק שתדעו איך להגיד את המילים הנכונות, אלא גם תבינו את הראש הרוסי מאחוריהן.
היכונו לחשוף את סודות השפה ששום מורה לא סיפר לכם בשיעור הראשון.
זה הולך להיות חינוכי, פרקטי, ואולי גם ישעשע אתכם קצת.
1. הדרך הבטוחה והמנומסת: לא לעשות בושות בשום מצב
נתחיל עם מה שמומלץ לכל מי שרק מתחיל ללמוד רוסית, וגם למי שלומד כבר שנים ופשוט רוצה להיות בטוח.
הדרך הסטנדרטית, המנומסת והמקובלת כמעט בכל סיטואציה רשמית למחצה או כשאתם לא מכירים את האנשים שמסביבכם.
כשאתם צריכים לבקש ללכת לשירותים, הביטוי הרשמי והברור ביותר הוא:
Мне нужно в туалет. (מְנְיֶיה נוּזְ'נוֹ וְו טוּאַלֵט.)
תרגום מילולי: "לי נחוץ אל השירותים".
פשוט, ישיר, ולעניין. זה מה שתגידו למלצר במסעדה, לפקיד בנק (אם איכשהו תצטרכו לשם), או לאדם זר שאתם שואלים אותו איפה יש שירותים ציבוריים.
עוד אופציה, קצת יותר רכה ומתאימה גם לבקשת רשות:
Можно в туалет? (מוֹזְ'נַה וְו טוּאַלֵט?)
תרגום מילולי: "אפשר אל השירותים?".
זו שאלה שמתאימה במיוחד כשא אתם נמצאים בבית של מישהו אחר, או במקום עבודה, ומבקשים רשות לצאת לרגע. זה כמו להגיד "May I go to the restroom?" באנגלית.
שני הביטויים הללו הם עמוד השדרה של הדיבור על הנושא הזה בצורה מנומסת. אין בהם שום דבר חריג או גס, והם תמיד יובנו.
מתי להשתמש בהם? כל הזמן!
באמת.
אלא אם כן אתם בסיטואציה סופר-בלתי-רשמית עם חברים מאד קרובים, אלה הביטויים המומלצים שלכם.
הם שומרים על רמת נימוס בסיסית, לא חושפים יותר מדי פרטים אישיים, ומאפשרים לכם להשיג את מטרתכם בצורה יעילה.
זכרו את המשפט: Мне нужно в туалет. הוא מציל חיים (או לפחות מונע רגעים מביכים ביותר).
2. שפת הילדים והעדינים: כש"פיפי" זו לא מילה גסה
עכשיו נגיע למילים שמשמשות בעיקר ילדים, או כשמבוגרים מדברים על הנושא בהקשר של ילדים.
המילה הקלאסית ל"להשתין", במובן התמים והילדותי, היא:
пи́сать (פִּיסַאט')
זהו פועל.
כאשר ילד אומר שהוא צריך לשירותים, הוא לרוב יגיד:
Я хочу́ пи́сать. (יַא חַאצ'וּ פִּיסַאט')
"אני רוצה להשתין" – אבל בהקשר ילדותי זה כמו "אני רוצה פיפי".
וכשם עצם, המילה המקבילה ל"פיפי" עצמו היא:
пи́-пи (פִּי-פִּי)
שזה נשמע בדיוק כמו באנגלית, ומשמש באותה צורה.
ילדים יגידו:
Я хочу́ пи́-пи. (יַא חַאצ'וּ פִּי-פִּי)
"אני רוצה פיפי".
מתי מבוגר ישתמש בזה?
כמעט אף פעם בשיחה רגילה בין מבוגרים.
אם מבוגר ישתמש במילים האלה כדי לדבר על עצמו בסיטואציה רגילה, זה יישמע ילדותי באופן מביך או יציין שהוא מתבדח (ובמקרה כזה, הבדיחה לא תמיד תהיה מצחיקה).
אבל אתם בהחלט צריכים להכיר את המילים האלה!
כי ככה מדברים על הנושא עם ילדים רוסים, וכי זה יופיע בסרטים, ספרים, או סתם בשיחות שבהן מישהו מספר אנקדוטה על ילד.
לדעת את ההקשר של המילים האלה הוא חלק מהבנה עמוקה יותר של השפה והתרבות.
3. הניואנסים של המבוגרים: כשזה קצת פחות רשמי
עכשיו עוברים לביטויים שיותר נפוצים בקרב מבוגרים בשיחות יומיומיות, פחות רשמיות, בין אנשים שמכירים זה את זה.
זה לא סלנג גס, אבל זה גם לא השפה הכי מלוטשת שיש. זו השפה של ה"בסדר".
אחד הביטויים הנפוצים בהקשר הזה הוא:
по-ма́ленькому (פַּא-מַאלֶנְקוּמוּ)
כמו שכבר הזכרנו קודם, זהו ביטוי שמשמעו "בקשר לדבר הקטן".
הוא משמש כדי להתייחס לצורך ב"פיפי", בניגוד ל"по-бо́льшому" (פַּא-בּוֹלְשויְמוּ) – "בקשר לדבר הגדול".
אפשר להגיד:
Мне нужно по-ма́ленькому. (מְנְיֶיה נוּזְ'נוֹ פַּא-מַאלֶנְקוּמוּ)
"אני צריך את הדבר הקטן".
או:
Хочу́ по-ма́ленькому. (חַאצ'וּ פַּא-מַאלֶנְקוּמוּ)
"אני רוצה לעשות את הדבר הקטן".
מי משתמש בזה ומתי?
חברים קרובים, בני משפחה, קולגות לעבודה שאתם מסתדרים איתם טוב. בקיצור, אנשים שאתם מרגישים איתם מספיק בנוח כדי להשתמש בביטוי עקיף אך מובן.
זה ביטוי שמצד אחד נמנע מלומר את המילה הישירה ל"השתין" (שעשויה להישמע גסה יותר בהקשר מבוגרים), ומצד שני הוא לא פורמלי כמו "Мне нужно в туалет".
הוא יושב איפשהו באמצע, והוא שימושי מאד להישמע טבעי בשיחות לא רשמיות.
כדאי לדעת אותו, כי תשמעו אותו הרבה. האם להשתמש בו בעצמכם? תלוי ברמת הנוחות שלכם וביחסים שלכם עם האדם השני. אם יש ספק, חזרו ל"Мне нужно в туалет".
4. הסלנג והביטויים ה"מסוכנים": להכיר כדי להבין (לא בהכרח להשתמש!)
כמו בכל שפה חיה, גם ברוסית יש את השכבה התחתית של הסלנג, לפעמים וולגרי, לפעמים פשוט מאד לא מנומס. בנושא שלנו, יש בהחלט מילים וביטויים שנכנסים לקטגוריה הזו.
חשוב מאד להדגיש:
לא מומלץ לדוברי רוסית שאינם ילידיים להשתמש במילים האלה, אלא אם כן אתם מאד בטוחים במה שאתם עושים.
שימוש לא נכון בסלנג יכול לגרום לכם להישמע גסים, מוזרים, או אפילו מצחיקים מהסיבות הלא נכונות.
ובכל זאת, חשוב להכיר אותן, כי תשמעו אותן.
פועל אחד שנחשב גס למדי ל"להשתין" הוא:
ссы́кать (סִּיקַאט')
וממנו בא שם העצם הגס:
ссы́ка (סִּיקַה)
אלה מילים שתשמעו אולי בסרטים רוסיים שמציגים מציאות קשוחה יותר, בשיחות סלנג מאד בוטות, או אולי אפילו בבדיחות.
הבנה פסיבית – מעולה. שימוש אקטיבי – כנראה שעדיף להימנע אלא אם כן אתם חלק מחבורה מאד מסוימת.
ביטויים עקיפים או מקוצרים
לפעמים הסלנג מתבטא לאו דווקא במילים גסות, אלא בקיצור דרך או בביטויים שמובנים רק למי שבתוך העניין.
למשל, במקום לומר את המשפט המלא "Мне нужно в туалет", מישהו עשוי לזרוק משהו כמו:
Надо отли́ть. (נַאדַא אַטְלִיט')
מילולית: "צריך למזוג/לצקת".
זהו ביטוי סלנג שמשמש ל"צריך להשתין". הוא לא גס כמו "ссы́кать", אבל הוא בהחלט לא רשמי ודי ישיר.
או ביטוי כולל יותר שכבר הזכרנו בקצרה:
спра́вить нужду́ (סְפְּרַאוִויט' נוּזְ'דוּ)
שפירושו "לעשות את הצרכים". הוא אמנם יכול להישמע קצת מיושן או רשמי בהקשרים מסוימים, אבל בשיחה מהירה בין חברים יכול להיות קיצור דרך סלנגי.
המסקנה מחלק הסלנג היא פשוטה: היו מודעים. אל תשתמשו בלי להבין היטב את ההקשר ואת הסיכון. הבנה היא כוח, גם כשהיא קשורה למילים שפחות נעים לומר בקול רם.
5. מעבר ל"פיפי": פעלים, מקומות ושאר עניינים
הנושא לא מסתיים רק במילים לצורך עצמו. ישנם גם פעלים שונים לתיאור הפעולה, מילים למקום, וביטויים קשורים.
פעלים נוספים ל"להשתין"
מלבד "пи́сать" (הילדותי/עדין) ו-"ссы́кать" (הגס), יש עוד פועל שכדאי להכיר:
мочи́ться (מַאצִ'יצַ'ה)
זהו הפועל ה"רשמי" או ה"רפואי" ל"להשתין". לא תשתמשו בו ביומיום אלא אם כן אתם בבית חולים או קוראים טקסט מדעי. דומה ל"to urinate" באנגלית.
איך לשאול איפה המקום הקדוש?
השאלה הכי פרקטית שיש:
Где туалет? (גְדְיֶיה טוּאַלֵט?)
"איפה השירותים?". פשוט, ברור, ומובן בכל מקום שמכיר את המילה הבינלאומית "туалет".
לנימוס נוסף, הוסיפו סליחה:
Извини́те, где туалет? (אִיזְבִינִיטֶה, גְדְיֶיה טוּאַלֵט?)
לפעמים תתקלו במילים אחרות לשירותים, פחות נפוצות בשיחת יומיום אבל קיימות בשילוט או בטקסטים ישנים יותר:
- убо́рная (אוּבּוֹרְנַאיַה): מילה ותיקה יותר לשירותים, לפעמים משמשת בשילוט ציבורי.
- клозе́т (קְלַאזֶט): מילה שכבר פחות בשימוש, באה מהצרפתית. לא סביר שתשמעו אותה הרבה היום.
- сорти́р (סַרְטִיר): מילה עממית יותר, לפעמים עם קונוטציה פחות נעימה (שירותים ציבוריים לא נקיים), אבל עדיין מובנת.
אז אם אתם רואים שלט עם אחת מהמילים האלה, דעו שהגעתם למקום הנכון (או לפחות למקום שמיועד לעשיית צרכים).
6. 4 סיבות מפתיעות למה לדעת את כל זה זה זהב
עצרתם לרגע לחשוב למה בעצם כל המידע הזה חשוב, מעבר לסיטואציה הדחופה עצמה?
הנה לכם כמה סיבות:
- שבירת מחסומי שפה (מצחיקים ופחות): היכולת לדבר על דברים "לא נוחים" בשפה זרה מראה שאתם מרגישים בנוח עם השפה עצמה. זה משחרר. זה מאפשר לכם לצחוק, להתלונן (בצורה קלילה!), ולהשתלב בשיחות אמיתיות.
- הבנת הומור ובדיחות: חלק גדול מההומור בכל שפה מתבסס על טאבואים קטנים או על הדרך שבה אנשים מדברים על דברים בנאליים. אם אתם מכירים את כל מגוון המילים, הסיכוי שתבינו בדיחה שקשורה לנושא הזה עולה דרמטית. ומי לא רוצה להבין בדיחות?
- קריאה והבנה טובה יותר: סלנג וביטויים יומיומיים מופיעים בספרים, סרטים, סדרות טלוויזיה, ומוזיקה. אם אתם רוצים להבין את התרבות הרוסית לעומק, אתם חייבים להכיר גם את השכבות הפחות רשמיות של השפה.
- הימנעות מרגעים מביכים ברמות קוסמיות: תארו לעצמכם שמישהו אומר לכם משהו באחת ממילות הסלנג, ואתם לא מבינים ומגיבים בצורה לא הולמת. ידיעת הפירוש (גם אם לא השימוש) יכולה לחסוך לכם המון אי-נעימות ולהפוך אתכם ליותר בטוחים בהבנת השפה המדוברת.
בקיצור, לדעת איך אומרים "פיפי" ברוסית, על כל גווניו, זה לא רק עניין של הישרדות פיזית. זה עניין של הישרדות חברתית, תרבותית, ולשונית.
זה מה שהופך אתכם מתלמידים למשתמשים אמיתיים של השפה.
שאלות שחייבים לשאול (ותשובות שיעשו לכם סדר)
יש דברים שכדאי לסגור אחת ולתמיד. הנה כמה שאלות קלאסיות על הנושא:
שאלה 1: האם יש דרך להגיד "אני צריך לעשות את צרכיי" בצורה מאד רשמית ומכובדת?
תשובה: כן, הביטוי Мне нужно спра́вить нужду́ (מְנְיֶיה נוּזְ'נוֹ סְפְּרַאוִויט' נוּזְ'דוּ) שסקרנו קודם הוא די רשמי. הוא מתייחס ל"צרכים" באופן כללי (גם פיפי וגם קקי). בהקשר רפואי או פורמלי מאד, זה לגמרי לגיטימי. ביומיום זה יישמע קצת מיושן או ספרותי.
שאלה 2: האם "туалет" זו המילה היחידה והכי נפוצה לשירותים?
תשובה: "туалет" היא בהחלט המילה הכי נפוצה, בינלאומית, ומקובלת כמעט בכל מצב. כדאי להכיר גם את "убо́рная" (אוּבּוֹרְנַאיַה) בשילוט, אבל "туалет" זו המילה שתשמעו הכי הרבה ותציל אתכם.
שאלה 3: האם זה מביך לשאול "Мне нужно в туалет"?
תשובה: ממש לא! זה כמו להגיד באנגלית "I need to go to the restroom". זו הדרך הסטנדרטית והמנומסת לבטא את הצורך הזה בפומבי (פחות או יותר). אף אחד לא ירים גבה.
שאלה 4: אם אני שומע מישהו משתמש במילה גסה כמו "ссы́ка", איך כדאי לי להגיב?
תשובה: בדרך כלל, הדרך הכי טובה היא פשוט להבין ולהמשיך בשיחה כאילו כלום. אל תנסו לחזור על המילה בעצמכם, בטח אם אתם לא חלק מהחוג החברתי המאד קרוב שמשתמש בה. הבנה פסיבית זה מספיק בהקשר הזה.
שאלה 5: האם יש מילים רוסיות כמו "WC" או "ג'מעה"?
תשובה: המילה "WC" (וו-סֶה) אכן קיימת ברוסית ומובנת, בעיקר בשילוט ישן או במקומות ציבוריים. היא פחות נפוצה בדיבור יומיומי מ"туалет". "ג'מעה" זו מילה עברית שאין לה שימוש ברוסית.
שאלה 6: האם יש הבדל בין "פיפי" ו"קקי" גם בפעלים ברוסית, כמו בעברית (להשתין / לעשות קקי)?
תשובה: כן, בהחלט. הפעלים שסקרנו ("пи́сать", "мочи́ться", "ссы́кать") מתייחסים רק ל"פיפי" (השתנה). לפעולה השנייה יש פעלים אחרים לגמרי (שלא נפרט כאן כדי לא לבלבל את הנושא המרכזי), ויש גם את הביטויים המכלילים "по-ма́ленькому" ו-"по-бо́льшому".
שאלה 7: האם אפשר להשתמש באנגלית?
תשובה: בערים הגדולות ברוסיה, כמו מוסקבה וסנט פטרבורג, יש סיכוי לא רע שאנשים במקומות תיירותיים או בבתי מלון יבינו "Toilet" או "Restroom". אבל ברגע שאתם מחוץ לאזורי התיירות המובהקים, או מדברים עם אנשים מבוגרים יותר, הסתמכות על אנגלית הופכת להיות הימור. עדיף לדעת את המילה הרוסית.
מילת סיום: צרכים, שפה, ומה שביניהם
אם הגעתם עד לכאן, זה אומר שאתם רציניים לגבי לימוד רוסית.
אתם לא מפחדים לצלול לתוך נושאים שפחות "סקסיים" מספר הלימוד.
ואתם מבינים שלשפה יש רבדים שונים.
לדעת איך אומרים "פיפי" ברוסית בדרכים שונות זו לא רק טריוויה.
זו מיומנות מעשית שמשחררת אתכם.
מאפשרת לכם לתקשר ביעילות, להבין את מי שמדבר איתכם, ולהרגיש יותר בנוח בעולם דובר רוסית.
זה חלק מהפיכתכם מ"תיירים לשוניים" ל"מקומיים" (או לפחות לכאלה שמסתדרים מצוין).
אז בפעם הבאה שאתם נתקלים בסיטואציה שדורשת את המילים האלה, נשמו עמוק, היזכרו במה שלמדתם כאן, ובחרו את הביטוי המתאים.
היכולת הזו, לדבר על הצרכים הכי אנושיים בשפה אחרת, היא סוג של שיא בלמידה.
זה אומר שאתם שולטים בשפה ברמה שמאפשרת לכם להתמודד עם החיים האמיתיים, על כל ההפתעות (והצרכים) שבהם.
תמשיכו ללמוד, לחקור, ולא לפחד מנושאים שנראים לכם קטנים או מביכים.
כי לפעמים, דווקא המילים הקטנות האלה הן אלה שעושות את ההבדל הגדול ביותר.
עכשיו לכו לתרגל (את המילים, כמובן!).
בהצלחה במסע השפה שלכם!