מה ההבדל בין צרפתית ספרותית לצרפתית מדוברת – ותופתעו לגלות!

אתם חולמים בצרפתית, מדמיינים את עצמכם משוטטים ברחובות פריז, לוגמים קפה ומנהלים שיחות עמוקות עם מקומיים?
או אולי אתם שוקעים בספרים צרפתיים קלאסיים, מוקסמים מהיופי והעושר הלשוני?
תנו לנו לנפץ לכם אשליה אחת קטנה (ומיד לאחות אותה מחדש): השפה שאתם קוראים בספרים היא לא תמיד השפה שאתם שומעים ברחוב.
כן, קראתם נכון.
קיימים שני עולמות מקבילים, מרתקים ומלאי ניואנסים, שחיים יחד תחת המטרייה הרחבה של "השפה הצרפתית".
ואם אתם רוצים באמת, אבל באמת, להבין צרפתית – לא רק ללמוד אותה – אתם חייבים להכיר את שניהם.
אנחנו הולכים לצלול יחד אל מעמקי ההבדלים האלה, לחשוף את הסודות מאחורי הצרפתית הספרותית והצרפתית המדוברת, ולגלות למה זה כל כך חשוב לדעת להבחין ביניהם.
תתכוננו למסע מרתק שיהפוך אתכם ממביני שפה סבירים למומחים אמיתיים, כאלה שיודעים בדיוק למה התכוונו המשורר בשירו ומה באמת אמר המוכר בבגט.
זה הזמן להרחיב את האופקים, לחדד את האוזן ולשדרג את היכולות הלשוניות שלכם לרמה אחרת לגמרי.
הבטיחו לעצמכם, עד סוף המאמר הזה, לא תצטרכו לחזור לגוגל בשביל שום דבר שקשור להבדלים האלה.
התחלנו? יאללה!

צרפתית: מסע בין שני עולמות – הספרים מדברים שפה אחרת מהרחוב?

1. המיתוס הגדול: האם זו בכלל אותה שפה? (רמז: כן, אבל…)

בואו נתחיל עם הבסיס: צרפתית היא צרפתית.
אין פה שתי שפות נפרדות לחלוטין.
הבסיס הגרמטי, אוצר המילים המרכזי והשורשים ההיסטוריים – כל אלה משותפים.
אבל ממש כמו שיש הבדל בין נאום נשיאותי חוצב להבות לבין שיחת חולין בבר השכונתי, כך גם בצרפתית.
הצרפתית הספרותית (או "התקנית" אם תרצו, למרות שגם זו הגדרה בעייתית במקצת) היא המלכה האם, זו שמופיעה בספרי דקדוק, ברומנים קלאסיים ובעיתונות הרשמית.
היא מכובדת, מדויקת, ולעיתים, למען האמת, קצת מרוחקת.
מנגד, הצרפתית המדוברת היא בת דודה פרועה יותר, כזו שלא תמיד הולכת בתלם, משנה צורה בקצב מסחרר ומחפשת קיצורי דרך.
היא חיה, נושמת, ובעיקר – משתנה כל הזמן.
וזה בדיוק מה שהופך את שניהם למסקרנים כל כך.

2. הולכים לאיבוד בתרגום? ההבדלים שיהפכו אתכם לחכמים יותר!

אז איפה בדיוק נמצאים ההבדלים המהותיים?
הם מסתתרים בכל פינה: באוצר המילים, בדקדוק, בתחביר ואפילו בהגייה.
תחשבו על זה כעל מערכת הפעלה עם שתי "סקינים" שונות – הבסיס זהה, אבל חווית המשתמש שונה לחלוטין.

אוצר המילים: ממילים עתיקות לסלנג של הרגע

אם פעם הייתם בטוחים ש"הכל בסדר" זה תמיד "tout va bien", תתכוננו להפתעות.
בצרפתית מדוברת, "ça va" זה בסיס, אבל יש גם "nickel", "impeccable", או אפילו סתם "ça roule".
הצרפתית הספרותית אוהבת מילים מדויקות, עשירות, ולעיתים גם כאלה שכבר לא ממש תשמעו בשיחות יומיומיות.
היא שומרת על ה"מילולי", על היופי של השפה.

• צרפתית ספרותית: תמצאו בה מילים כמו "désuet" (מיושן), "désormais" (מעתה ואילך), או "maintes fois" (פעמים רבות).
  היא נוטה להשתמש בביטויים מורכבים יותר ובמילים עם גוון רשמי.
• צרפתית מדוברת: פה נכנסים לתמונה ה"ארגו" (סלנג) וה"ורלאן" (שיטת היפוך הברות, כמו "femme" הופך ל"meuf").
  "Kiffer" במקום "aimer" (לאהוב), "bosser" במקום "travailler" (לעבוד), "une caisse" במקום "une voiture" (מכונית).
  יש גם המון קיצורים וביטויים שמתפתחים ונעלמים בקצב מהיר.
  ואל תשכחו את ה"פראנגלה" (Franglais) – שילוב מילים אנגליות בצרפתית, שנדחף לפעמים גם על ידי דוברים צרפתיים שמנסים להיות "קולים".

דקדוק: איפה ה"לא" נעלם ומי זה "און"?

כאן מתחיל הכיף האמיתי.
הדקדוק הספרותי הוא כמו ספר הוראות הפעלה מפורט וקפדני.
הדקדוק המדובר?
הוא יותר כמו "בואו נפשט דברים ונדלג על מה שאפשר".

הבה נציץ בכמה דוגמאות מדהימות:

• השלילה (La Négation): בספרותית, זה תמיד "ne…pas" (לדוגמה: "Je ne sais pas" – אני לא יודע).
  במדוברת? כמעט תמיד תזרקו את ה-"ne" לפח, ותגידו פשוט "Je sais pas".
  זה קצר, זה מהיר, וכולם מבינים.
  כי למה להתאמץ אם לא חייבים?
• הכינוי "On": בספרותית, "Nous" (אנחנו) הוא המלך הבלתי מעורער.
  במדוברת, "On" (שפירושו במקור "אחד" או "אנשים באופן כללי", אבל עם פועל ביחיד) משתלט על הכל.
  לדוגמה, במקום "Nous allons au cinéma" (אנחנו הולכים לקולנוע), תשמעו לרוב "On va au cinéma".
  זה נשמע קליל יותר, פחות פורמלי, וגם, שוב, קצר יותר.
• זמני הפועל: ה-"Passé Simple" (עבר פשוט) הוא ידיד נפש של הספרות הצרפתית, מספר סיפורים עתיקים בצורה אלגנטית.
  אבל אל תנסו להשתמש בו בשיחה יומיומית, אתם פשוט תישמעו כמו דמויות מסרט תקופתי.
  במדוברת, ה-"Passé Composé" (עבר מורכב) עושה את רוב העבודה, וגם ה-"Imparfait" (עבר לא מושלם) משחק תפקיד חשוב.
• שאלות: במקום התחביר המסובך של היפוך פועל ונושא (לדוגמה: "Parlez-vous français?"), הצרפתית המדוברת פשוט מעלה את הטון בסוף המשפט ("Vous parlez français?") או משתמשת ב-"Est-ce que…" ("Est-ce que vous parlez français?").
  יעיל, פשוט, ולא דורש לשבור את הראש.

תחביר: משפטים ארוכים מול קיצורים דרמטיים

הצרפתית הספרותית אוהבת משפטים ארוכים, מורכבים, עם המון פסקאות לוואי וביטויים מקשרים.
היא בונה קירות של מילים בצורה מרהיבה.
הצרפתית המדוברת? היא לא סובלת את זה.
היא מעדיפה משפטים קצרים, קולחים, ולפעמים אפילו קטועים.
יש בה המון חזרות, אליפסות (השמטת מילים), ושינויי סדר מילים כדי להדגיש דברים.
לדוגמה, במקום לומר "Je n'aime pas cette musique" (אני לא אוהב את המוזיקה הזו), תשמעו לא פעם "Cette musique, j'aime pas ça".
זה נקרא "דיסלוקציה", והיא מאד נפוצה.
ומה לגבי "alors", "quoi", "genre"? מילות מילוי (fillers) הן הלחם והחמאה של הדיבור.

הגייה: מה נבלע ומה נשמר?

אפילו בהגייה יש הבדלים, אם כי כאן זה קצת יותר עדין.
בצרפתית ספרותית (או בדיבור מאד רשמי), יש נטייה לשמר יותר את ה"ליאזון" (חיבור בין מילים) ואת ההגייה של ה"e muet" במקרים מסוימים.
במדוברת, הדיבור מהיר יותר, מילים נבלעות, וממש לא מתאמצים לומר כל הברה.
"Il y a" (יש) הופך לרוב ל-"Y a".
"Tu es" הופך ל-"T'es".
זה כמו קיצור דרך קולי שחוסך זמן ואנרגיה.
כי מי צריך לומר את כל המילים אם אפשר להבין את העניין גם בלעדיהן?

---

שאלות ותשובות מהירות: קחו נשימה, בואו נבהיר כמה דברים!

ש: אם אני רוצה לכתוב ספר בצרפתית, באיזו צרפתית עלי להשתמש?
ת: בדרך כלל, סופרים משתמשים בצרפתית ספרותית/תקנית כדי לכתוב. עם זאת, אם הדמויות שלכם מדברות, אתם בהחלט יכולים (ואף רצוי) לשלב צרפתית מדוברת בדיאלוגים כדי להעניק להם אופי ואותנטיות. הכל תלוי בסגנון ובקהל היעד!

ש: האם אי פעם משתמשים ב"Passé Simple" בדיבור?
ת: בדרך כלל לא. זה נשמע מיושן או מליצי מדי. ה"Passé Composé" הוא הזמן השולט לתיאור פעולות בעבר בדיבור יומיומי. אם תשמעו מישהו משתמש ב"Passé Simple" בשיחה, סביר להניח שהוא מנסה להיות הומוריסטי או לצטט משהו.

ש: האם צרפתים מבינים את כל הסלנג וורלאן?
ת: ממש לא! סלנג וורלאן הם דברים שמתפתחים באזורים מסוימים, בקבוצות גיל מסוימות, ואפילו נשארים טרנדיים לפרקי זמן מוגבלים. מה שהיה "אין" בשנה שעברה יכול להיות "אאוט" היום. לכן, גם דוברי צרפתית שאינם חשופים לסלנג ספציפי יכולים לפעמים להתקשות להבין.

ש: האם יש הבדל בין צרפתית מדוברת בצרפת לזו בקנדה או בלגיה?
ת: בהחלט! למרות שיש הבדלים משמעותיים בין צרפתית ספרותית למדוברת בתוך כל אזור דובר צרפתית, יש גם הבדלים ספציפיים לסלנג, מבטאים ואף כמה ביטויים דקדוקיים בין קנדה, בלגיה, שוויץ וצרפת. כל אזור מפתח את הניואנסים הייחודיים שלו.

ש: האם זה בסדר ללמוד קודם כל צרפתית "ספרותית" ואז "מדוברת"?
ת: זו דרך נפוצה ויעילה. לימוד הצרפתית ה"תקנית" נותן בסיס חזק לדקדוק ואוצר מילים. ברגע שיש לכם את הבסיס הזה, קל יותר לזהות את הקיצורים, הדילוגים והסלנג של הצרפתית המדוברת ולשלב אותם בהדרגה. תחשבו על זה כבניית בית – קודם היסודות, אחר כך הקישוטים המיוחדים.

---

3. למה בכלל ההבדלים האלה קיימים? (האקדמיה הצרפתית, את שומעת?)

ההבדלים בין הצרפתית הספרותית למדוברת הם לא תופעה מקרית, אלא תוצאה של כוחות היסטוריים, חברתיים ותרבותיים שפועלים על כל שפה.
האקדמיה הצרפתית, שהוקמה במאה ה-17, ניסתה (ועדיין מנסה) לשמר ולתקנן את השפה, לקבוע חוקים ולהילחם במה שהיא רואה כ"עיוותים".
אבל השפה, כמו נהר שוצף, לא עוצרת.
היא זורמת, מתפתחת, סופגת השפעות חדשות, בעיקר מדיבור יומיומי, מצעירים, מתרבויות אחרות, ומהאינטרנט.
הספרותית היא סוג של "תמונה סטטית" אלגנטית, בעוד שהמדוברת היא "סרטון לייב" שרץ קדימה ומשתנה עם כל אינטראקציה.
הפרש הזה הוא פשוט הפער הטבעי שנוצר בין שימוש כתוב (שנוטה להיות שמרני ומדויק יותר) לשימוש בעל פה (שנוטה להיות דינמי, חסכוני ופחות רשמי).
אין פה נכון או לא נכון, יש פה שונה.

4. אז איך מצליחים "לחיות" בשני העולמות? 5 טיפים שחייבים לאמץ!

אחרי שהבנו את ההבדלים, השאלה הגדולה היא: איך מתמודדים איתם בתור לומדי שפה (או אפילו דוברי צרפתית שרוצים לשדרג)?
הנה כמה עצות שיעזרו לכם לנווט בבטחה בשני העולמות:

1. צריכת מדיה מגוונת: אל תתמקדו רק בספרים או רק בסדרות.
   קראו עיתונים, מאמרים, רומנים קלאסיים ומודרניים.
   צפו בסרטים, סדרות, סרטוני יוטיוב, חדשות.
   האזינו לפודקאסטים, שירי ראפ וגם שאנסונים קלאסיים.
   ככל שתחשפו למגוון רחב יותר של מקורות, כך תפתחו הבנה טובה יותר של שני הסגנונות.
2. שימו לב להקשר: זוכרים את הדוגמאות על "Je ne sais pas" ו-"Je sais pas"?
   הקשר הוא המפתח.
   בדיבור עם חברים, אין שום סיבה לומר "ne".
   במצגת אקדמית, עדיף להקפיד על כללי הדקדוק.
   עם הזמן, תפתחו אינטואיציה לגבי מתי להשתמש במה.
3. אל תפחדו לחקות: אם אתם שומעים ביטוי סלנג שחוזר על עצמו הרבה, נסו להשתמש בו בהקשר הנכון.
   אם אתם קוראים ביטוי ספרותי יפה, נסו לשלב אותו בכתיבה שלכם.
   חיקוי הוא דרך מצוינת ללמוד ולאמץ את ניואנסי השפה.
   רק וודאו שאתם מבינים את המשמעות וההקשר לפני שאתם מתפרעים עם "genre" בכל משפט.
4. למדו מהצרפתים עצמם: שימו לב איך צרפתים משכילים מדברים.
   הם לרוב ידעו לשלב בין הרשמי לבלתי רשמי באופן חלק, להתאים את עצמם לסיטואציה.
   הם יכולים להשתמש ב"On va…" בשיחה עם חבר, אך לעבור ל"Nous irons…" בכתיבת מייל מקצועי.
   הם ה"מנטורים" הטובים ביותר שלכם.
5. קבלו את זה ברוח טובה: אל תתבאסו אם לא הבנתם משהו.
   הצרפתית, על כל גווניה, היא שפה חיה ונושמת.
   ההבדלים האלה הופכים אותה לעשירה ומורכבת יותר.
   ראו בזה אתגר מהנה והזדמנות להעמיק את הקשר שלכם עם השפה והתרבות הצרפתית.
   כי למה שיהיה פשוט כשזה יכול להיות מעניין?

5. ההבנה החדשה שלכם: צרפתית היא לא רק שפה, היא אמנות!

אז הגענו לסוף המסע, אבל האמת היא שרק התחלנו.
הבנת הפער בין צרפתית ספרותית לצרפתית מדוברת היא לא רק עניין של ידע לשוני, אלא גם עניין של הבנה תרבותית עמוקה יותר.
זה כמו להבין את ההבדל בין ציור קלאסי שנתלה במוזיאון, לבין גרפיטי אומנותי שצץ לו בפתאומיות ברחובות העיר – שניהם אמנות, שניהם מרתקים, אבל כל אחד מספר סיפור אחר ומיועד לקהל אחר.
אתם, שהגעתם עד כאן, כבר לא תהיו כפי שהייתם.
יש לכם עכשיו את הכלים להבחין בניואנסים, לזהות את ההקשרים, ולנווט בבטחה בעולם המורכב והמהפנט של הצרפתית.
עכשיו אתם מבינים לא רק "מה אומרים", אלא גם "איך אומרים" ו"למה אומרים".
וזו, חברים יקרים, הרמה הגבוהה ביותר של שליטה בשפה.
Bon courage (בהצלחה) – עכשיו צאו לכבוש את הצרפתית, על כל גווניה, והיו בטוחים שאתם לגמרי בכיוון הנכון!