טוב, אז תפסתם את עצמכם תוהים, אולי בתור בסופר, אולי בנסיעה באוטובוס, כמה אנשים פה בעצם מדברים רוסית? זו שאלה מצוינת! כי השפה הרוסית, וגם האוקראינית אגב, הן חלק בלתי נפרד מהפסקול הישראלי. שומעים אותן כמעט בכל פינה. זה לא סוד שישראל היא מדינת מהגרים. והעלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר, במיוחד בשנות ה-90, הייתה אחת המשמעותיות ביותר. אז בואו נצלול קצת למספרים, לסיפורים, ולפרקטיקה היומיומית של כל ה"פריבייט" וה"דוברה אוטרה" מסביבנו.
אז כמה הם באמת? מסע אל המספרים (הלא תמיד מדויקים)
נתחיל מהשורה התחתונה, אבל עם כוכבית קטנה. קשה לתת מספר מדויק לחלוטין. למה? כי הגדרות משתנות. האם סופרים רק מי שרוסית היא שפת אם שלו? האם כוללים גם דור שני ושלישי שמבינים או מדברים קצת? ומה עם עולים חדשים יותר או כאלה שהגיעו ממדינות שכנות דוברות רוסית? אבל בגדול, ההערכות המקובלות מדברות על כך שבישראל חיים כ-1.2 מיליון איש יוצאי ברית המועצות לשעבר וצאצאיהם. מתוך הקבוצה הענקית הזו, מעריכים שישנם קרוב למיליון איש שדוברים רוסית ברמה שוטפת או טובה מאוד. כן, קראתם נכון. מיליון! זה כמעט 15% מהאוכלוסייה. לא פלא שאתם שומעים את השפה בכל מקום.
רגע, ומה עם אוקראינית?
זו נקודה חשובה, במיוחד בשנים האחרונות. בעקבות המלחמה באוקראינה, הגיעו לישראל עשרות אלפי עולים ופליטים מאוקראינה. רבים מהם דוברי אוקראינית כשפת אם או כשפה עיקרית. חשוב לציין שרבים מהאוקראינים, במיוחד מהדור המבוגר יותר או מאזורים מסוימים, דוברים גם רוסית שוטפת. לכן, קשה עוד יותר להפריד במספרים. ההערכות מדברות על עשרות אלפי דוברי אוקראינית שהתווספו למרקם הלשוני בישראל. בעוד שרוסית נותרה הדומיננטית מבחינת מספרים כוללים, הנוכחות של האוקראינית בהחלט מורגשת יותר מבעבר.
איפה פוגשים אותם ביום יום? דוגמאות פרקטיות מהחיים
אז איפה כל דוברי הרוסית והאוקראינית האלה מסתובבים? התשובה היא: בכל מקום. אבל יש מקומות וסיטואציות שבהם הנוכחות שלהם בולטת במיוחד:
- בסופרמרקט: מכירים את המעדניות עם השלטים הקיריליים שמציעות "קאלבסה", "סלמון מלוח" או "קוואס"? זה המקום. לעיתים קרובות תשמעו שיחות ערות ברוסית בין הלקוחות או אפילו עם המוכרים. לפעמים יש גם כרוז שמכריז מבצעים ברוסית. פרקטי? בהחלט! אם אתם מחפשים משהו ספציפי מהמטבח המזרח-אירופאי, רוב הסיכויים שתמצאו אותו שם.
- בקופת חולים ובמרפאות: במיוחד בערים עם ריכוז גבוה של עולים (אשדוד, בת ים, חיפה, באר שבע ועוד), לא נדיר למצוא רופאים, אחיות ופקידות קבלה דוברי רוסית. זה מקל מאוד על מטופלים מבוגרים שלא שולטים בעברית. לפעמים אפילו השלטים מופיעים בשלוש שפות: עברית, ערבית ורוסית.
- בבנק ובדואר: גם כאן, במיוחד בסניפים מסוימים, יש סיכוי טוב שתמצאו נציגים דוברי רוסית. זה חלק מההתאמה של השירותים לקהל גדול וחשוב.
- בתחבורה הציבורית: האוטובוס או הרכבת הם מיקרוקוסמוס ישראלי. תשמעו בליל שפות, ורוסית היא בהחלט אחת מהן. שיחות טלפון, שיחות בין חברים, לפעמים אפילו דיונים סוערים על פוליטיקה או על נכדים.
- בשכונה: יש שכונות שלמות, במיוחד בערים שהוזכרו קודם, שבהן רוסית היא כמעט השפה הדומיננטית ברחוב. שלטים של חנויות, מודעות על לוחות, שיחות בגינה הציבורית – הכל קורה גם ברוסית.
- בתרבות ובמדיה: יש ערוצי טלוויזיה ישראליים ברוסית (כמו ערוץ 9), אתרי אינטרנט, עיתונים ותחנות רדיו. יש גם תיאטראות (כמו "גשר" בחלק מהצגותיו או תיאטראות קטנים יותר) והרכבים מוזיקליים שפונים לקהל דובר הרוסית.
לא רק מספרים: ההשפעה התרבותית והחברתית
מעבר למספרים ולפרקטיקה היומיומית, הנוכחות של דוברי הרוסית והאוקראינית מעשירה את התרבות הישראלית. הם הביאו איתם מסורות, מאכלים (מי לא אוהב בלינצ'ס או בורשט?), מוזיקה, ספרות ותפיסות עולם שונות. זה יוצר לפעמים אתגרים של רב-תרבותיות, אבל לרוב זה פשוט הופך את ישראל למקום מעניין יותר.
לפעמים זה מצחיק. למשל, איך מילים מרוסית השתרבבו קצת לסלנג הישראלי ("בלגן", "דאווין" – למרות שמקורן לא תמיד רוסי טהור, הן מזוהות עם העלייה הזו). או איך סבתות רוסיות הפכו לסמל של נחישות ויכולת להשיג כל מה שצריך בתור לקופת חולים (בלי הכללות, כמובן, רק הומור קטן!).
רוסית ואוקראינית: דומות אבל שונות
חשוב לזכור, במיוחד כיום, שרוסית ואוקראינית הן שתי שפות שונות. הן שייכות לאותה משפחת שפות (סלאביות מזרחיות) ויש ביניהן דמיון רב, מה שמאפשר לעיתים הבנה הדדית מסוימת. אבל יש גם הבדלים משמעותיים באוצר מילים, בהגייה ובדקדוק. זה קצת כמו ספרדית ופורטוגזית – אפשר להבין חלק, אבל הן בהחלט לא זהות. אז בפעם הבאה שאתם שומעים מישהו מדבר, אל תניחו אוטומטית שהוא "רוסי". הוא עשוי להיות אוקראיני גאה שמדבר בשפת אמו.
סיכום קליל: אז מה למדנו?
למדנו שיש בישראל המון דוברי רוסית, כמעט מיליון איש ששולטים בשפה. למדנו שגם האוקראינית תופסת מקום, עם עשרות אלפים שהצטרפו בשנים האחרונות. למדנו שהנוכחות שלהם מורגשת בכל תחומי החיים, מהסופר ועד קופת החולים, ושהם חלק בלתי נפרד מהפסיפס הישראלי. והכי חשוב, למדנו שמאחורי המספרים והשפות יש אנשים, סיפורים ותרבות עשירה שהופכים את החיים כאן למגוונים ומעניינים יותר. אז בפעם הבאה שאתם שומעים רוסית או אוקראינית ברחוב, חייכו! אתם חלק ממשהו גדול ומיוחד.