אוזבקיסטן. השם הזה לבדו מעלה ריחות של שווקי תבלינים, צלילי דרכים עתיקות של דרך המשי, וארמונות מדהימים ביופיים. ארץ מסתורית וקסומה, שיושבת בדיוק בלב ליבו של המרחב האסיאתי העצום. אבל רגע, כשחושבים על אוזבקיסטן, מה הדבר הראשון שעולה לכם בראש מבחינה לשונית? רוב הסיכויים שלא הרבה, וזו בדיוק הסיבה שהמאמר הזה הולך לפתוח לכם עולם שלם. עולם של שפות, היסטוריה, פוליטיקה ואפילו קצת דרמה, כולם מתנקזים לשאלה אחת פשוטה: איזה שפה מדברים באוזבקיסטן? הישארו איתי, כי הולך להיות מעניין. הולך להיות כל כך מעניין, שלא תצטרכו לחפש שום דבר אחר בגוגל. מבטיח.
השפה הרשמית: הפתעה או צפוי?
טוב, אז בואו נפיל את הפצצה הלא כל כך נפיצה בהתחלה: השפה הרשמית של אוזבקיסטן היא… ניחשתם נכון (או אולי לא?) – אוזבקית! כן כן, לא רוסית, לא פרסית, ולא שפה שהומצאה על ידי חייזרים ידידותיים שירדו עם ספינת האם בסמרקנד. אוזבקית היא שפה טורקית. ממשפחת השפות הטורקיות הענפה. זה אומר שהיא קרובת משפחה, פחות או יותר, של שפות כמו טורקית (מטורקיה, כמובן), אזרבייג'נית, קזחית, קירגיזית, טורקמנית, ואפילו האויגורית שקצת מדאיגה אותנו בסין.
אבל רגע, "קרובת משפחה" זה לא אומר שהיא זהה. ממש לא. כמו שישראל וארצות הברית מדברות גרסאות שונות של אנגלית (עם הבדלים קטנים של פלפלים חריפים לעומת צ'ילי פפרס), כך גם בתוך המשפחה הטורקית יש ניואנסים, הבדלים, ולפעמים אפילו חומות לשוניות קטנות. האוזבקית יושבת לה בניחותא בקבוצת השפות הטורקיות המזרחיות, או הקרלוקיות אם אתם אוהבים שמות מסובכים. השכנה הקרובה ביותר שלה בתוך הקבוצה הזו היא האויגורית.
אז מה מאפיין את האוזבקית? קודם כל, היא אגלוטינטיבית. אל תפחדו מהמילה הגדולה. זה פשוט אומר שלוקחים שורש של מילה ומדביקים לו סיומות ותחיליות כמו לגו, כדי ליצור מילים חדשות עם משמעויות דקדוקיות שונות. לדוגמה, מהמילה ללכת, אפשר להדביק סיומות ולקבל "הוא הולך", "הם הלכו", "אני אלך", "זה שיגרום לו ללכת", וכו'. הכל מודבק אחד לשני. די יעיל, לא? פחות מילות יחס, יותר סיומות. חסכון לשוני למי שסופר.
ההיסטוריה הלשונית המטורפת: שלושה כתבים בחצי מאה?
אם יש משהו באוזבקית שהוא לא פשוט, זו ההיסטוריה של הכתב שלה. שבו רגע. זה מסע בזמן שיגרום לכם להרים גבה. עד תחילת המאה ה-20, אוזבקית נכתבה בכתב ערבי, שהיה נפוץ מאוד במרחב האסלאמי. הגיוני, נכון? אוזבקיסטן הייתה חלק מהעולם הזה במשך מאות שנים.
אבל אז הגיעו הסובייטים. והסובייטים, כידוע, אהבו לשנות דברים. ובגדול. במסגרת המאמץ לבדל את העמים הטורקיים מהעבר האסלאמי שלהם וליצור זהות "סובייטית" חדשה, הם החליטו שצריך לשנות את הכתב. בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, הם העבירו את האוזבקית לכתב לטיני. כן, כמו אנגלית, ספרדית, עברית (לא, רגע, עברית לא…). כתב לטיני.
אבל המסע לא נגמר שם. סטלין החליט שהכתב הלטיני קצת יותר מדי "מערבי" או "לאומי מדי", ובשנות ה-40, תוך עשור בערך, הוא הורה לעבור לכתב קירילי. הכתב הקירילי, כמו ברוסית, נשאר הכתב הרשמי של אוזבקית במשך כמעט 50 שנה, כל תקופת השלטון הסובייטי.
רגע, אז מה קורה היום? אחרי התפרקות ברית המועצות ב-1991, אוזבקיסטן זכתה בעצמאות. ואחד הדברים הראשונים שהמדינה הצעירה רצתה לעשות זה לחזור לשורשים הטורקיים שלה ולהתרחק מהסמל הקירילי הסובייטי. אז מה עשו? החליטו לחזור לכתב הלטיני! התחילו תהליך מעבר הדרגתי בשנות ה-90, והיום הכתב הרשמי הוא לטיני.
אז כן, שפה אחת, שלושה כתבים שונים בטווח של פחות ממאה שנה. תארו לעצמכם מה זה עושה לספרים ישנים, לתעודות, או פשוט למישהו שרוצה לקרוא שירים שנכתבו לפני 70 שנה. בלגן קטן ונחמד. אוזבקיסטן בכיף.
ומה עם כל השאר? השכנים והרוסים
אוזבקיסטן היא לא רק אוזבקים דוברי אוזבקית. יש שם פסיפס אתני ולשוני די מרתק. השפה השנייה הכי חשובה, מבחינה היסטורית ופרקטית, היא כמובן רוסית.
הרוסית הייתה שפת השלטון, המדע, ההשכלה הגבוהה והתקשורת הבין-רפובליקנית בתקופה הסובייטית. גם היום, למרות שהאוזבקית היא השפה הרשמית והדגש עליה גדל, הרוסית עדיין חשובה מאוד בערים הגדולות, במיוחד בטשקנט הבירה. הרבה אנשים מבוגרים יותר מדברים רוסית כשפת אם או שפה שנייה שוטפת. עסקים רבים עדיין משתמשים בה, והיא סוג של לינגואה פרנקה במרחב הפוסט-סובייטי כולו. אז אם אתם מגיעים לטשקנט עם רוסית, סביר להניח שתסתדרו מצוין. אם אתם מגיעים לכפר קטן בעמק פרגנה עם רוסית בלבד, אולי פחות.
שפה חשובה נוספת היא טג'יקית. טג'יקית היא, למעשה, ניב של פרסית. כן כן, למרות שאוזבקית היא טורקית, יש מיעוט טג'יקי גדול באוזבקיסטן, במיוחד בערים ההיסטוריות סמרקנד ובוכרה, שהן למעשה מרכזים תרבותיים פרסיים עתיקים. הטג'יקים שמרו על שפתם הפרסית. זו לא פרסית של איראן, אלא פרסית של מרכז אסיה (קצת כמו ההבדל בין פורטוגזית לפורטוגזית ברזילאית, רק עם יותר היסטוריה ופוליטיקה מסביב).
אז מה הסטטוס של הטג'יקית? היא לא שפה רשמית במדינה כולה, אבל בערים ובאזורים שבהם המיעוט הטג'יקי משמעותי, היא בהחלט נוכחת בבתי ספר, מדיה מקומית, ובחיי היום יום. יש אפילו ויכוחים היסטוריים ופוליטיים עדינים על הזהות האתנית והלשונית של סמרקנד ובוכרה – האם הן יותר אוזבקיות או יותר טג'יקיות? שאלה רצינית לארוחת ערב באזור.
1001 שפות קטנות יותר ומי סופר?
בנוסף לשלוש הגדולות (אוזבקית, רוסית, טג'יקית), יש באוזבקיסטן עוד מגוון של שפות שמדוברות על ידי קבוצות אתניות קטנות יותר.
- קאראקלפאקית: זו שפה טורקית נוספת, קרובה יותר לקזחית. היא מדוברת ברפובליקה האוטונומית של קאראקלפאקסטן בצפון-מערב המדינה. יש לה סטטוס רשמי משלה באזור הזה.
- קזחית, קירגיזית, טורקמנית: מדוברות על ידי מיעוטים אתניים שגרים קרוב לגבולות עם המדינות השכנות דוברי השפות הללו.
- קוריאנית: כן, קוריאנית! יש קהילה קוריאנית אתנית גדולה יחסית באוזבקיסטן, ששורשיה עוד מימי סטלין שהגלה קוריאנים מזרח הרחוק של ברית המועצות למרכז אסיה. הם שמרו על זהותם ושפתם.
- שפות אחרות: טטרית, אוקראינית, יוונית (כן!), גרמנית (כן!), ועוד קהילות קטנות יותר שמדברות את שפות המוצא שלהן.
המגוון הזה הופך את אוזבקיסטן למקום מרתק למי שמתעניין בסוציו-לינגוויסטיקה. איך שפות שונות מתקיימות זו לצד זו? איך הן משפיעות אחת על השנייה? ואיך פוליטיקה וזהות לאומית משפיעות על שימוש בשפה ועל מדיניות לשונית? שאלות פתוחות ומעניינות.
שאלות שוברות מיתוסים (וקצת תשובות)
בטח יש לכם עכשיו כמה שאלות מרחפות בראש. בואו ננסה לענות על כמה מהן, בקטנה.
- שאלה: האם אוזבקית באמת דומה לטורקית מטורקיה?
תשובה: הן קרובות במשפחה, אבל לא ברמה של הבנה הדדית חלקה. תחשבו על עברית וערבית. הן קרובות מבחינה שמית, אבל לא מדוברות. טורקית ואוזבקית הן יותר כמו פורטוגזית וספרדית – יש הבנה מסוימת, אבל הבדלים משמעותיים בדקדוק, אוצר מילים והגייה. אם דובר טורקית ואוזבקית ייפגשו, סביר להניח שהם יעברו לאנגלית או רוסית כדי לתקשר ביעילות. - שאלה: למה החליפו את הכתב כל כך הרבה פעמים?
תשובה: פוליטיקה, פוליטיקה, ושוב פוליטיקה. כל שינוי כתב היה קשור לשלטון ולזהות הלאומית או האידיאולוגית שאותה ניסו לכפות או לקדם. הערבי חיבר לעולם האסלאמי, הקירילי חיבר לברית המועצות ורוסיה, והלטיני נועד לחבר לעולם הטורקי העצמאי (טורקיה משתמשת בכתב לטיני) ולמערב. - שאלה: האם כדאי ללמוד רוסית אם אני מתכנן לטייל באוזבקיסטן?
תשובה: בערים הגדולות, במיוחד בטשקנט וגם במידה מסוימת בסמרקנד ובוכרה (בזכות התיירות), רוסית בהחלט תעזור ותקל מאוד. מחוץ לערים הגדולות ובמקומות פחות מתויירים, אוזבקית היא המפתח. אבל כן, ידיעת רוסית היא יתרון עצום באוזבקיסטן עדיין. - שאלה: מה ההבדל הכי בולט בין אוזבקית לטג'יקית?
תשובה: הן משתי משפחות שפה שונות לחלוטין! אוזבקית היא טורקית (אגלוטינטיבית), בעוד שטג'יקית היא איראנית (פרסית, פלוקסיונלית). זה כמו ההבדל בין עברית (שמית) לאנגלית (הודו-אירופית). דקדוק שונה, אוצר מילים שונה, הגייה שונה. הקשר היחיד הוא היסטורי ותרבותי, ומילים רבות שאוזבקית שאלה מפרסית לאורך ההיסטוריה. - שאלה: האם צעירים אוזבקים עדיין לומדים רוסית?
תשובה: כן, בהחלט. למרות הדגש הגובר על אוזבקית כשפה הלאומית, רוסית עדיין נתפסת כשפה חשובה לצורך השכלה גבוהה (במיוחד אם רוצים ללמוד ברוסיה), לעסקים, ולקשרים אזוריים. יש בתי ספר שמלמדים ברוסית, ואוניברסיטאות רבות מציעות מסלולים ברוסית או דורשות ידע בה. הרוסית קצת איבדה ממעמדה הבלעדי, אבל היא עדיין חיונית עבור מי שמכוון לקריירה מסוימת או לימודים בחו"ל.
העתיד הלשוני: לטיניזציה והשפעות חדשות
אז איפה עומדת האוזבקית היום ומה צופן לה העתיד? תהליך המעבר המלא לכתב הלטיני עדיין נמשך, למרות שהוכרז על סיום רשמי שלו מספר פעמים. בפועל, עדיין תראו שלטים, ספרים, ועיתונים בקירילי, במיוחד בקרב הדור המבוגר. אבל הדור הצעיר גדל על הכתב הלטיני, ורוב התקשורת הדיגיטלית כבר עברה אליו. זה תהליך ארוך ומורכב, כמו ללמד מדינה שלמה לכתוב מחדש.
השפה גם ממשיכה להתפתח. עם הפתיחות הגדולה יותר לעולם, נכנסות מילים חדשות, בעיקר מאנגלית (השפעה גלובלית, מה לעשות), ולפעמים גם שוב מרוסית או טורקית. המילון האוזבקי מתעדכן כל הזמן, וזה חלק טבעי ומרתק מהחיים של כל שפה חיה.
המדינה משקיעה מאמצים בקידום האוזבקית כשפת מדע, טכנולוגיה, ושלטון. זה כולל תרגום ספרות מקצועית, פיתוח טרמינולוגיה חדשה, ועידוד שימוש בשפה בכל התחומים. המטרה היא שהאוזבקית לא תהיה רק שפת "בית ורחוב", אלא שפה שתשמש בכל הרבדים של החיים המודרניים.
האם כל המיעוטים ימשיכו לשמור על שפתם? האם הרוסית תמשיך להיות שפה מרכזית? האם הכתב הלטיני יחליף את הקירילי לחלוטין? אלו שאלות שהזמן ייתן עליהן את התשובה המלאה. אבל מה שבטוח, הנוף הלשוני של אוזבקיסטן נשאר צבעוני, דינמי, ולעולם לא משעמם.
סיכום: מסע לשוני שהתחיל באוזבקיסטן
אז הנה לכם. סיור מהיר (אבל עמוק, נכון?) בנוף הלשוני של אוזבקיסטן. התחלנו מהשפה הרשמית, האוזבקית הטורקית, צללנו להיסטוריית הכתב המפותלת שלה, פגשנו את השכנות החשובות – הרוסית שהייתה כאן ועודנה כאן, והטג'יקית הפרסית בערים ההיסטוריות. גילינו שיש עוד מגוון שפות קטנות שמוסיפות צבע, וענינו על כמה שאלות בוערות.
אוזבקיסטן היא הרבה יותר מאשר רק יעד תיירותי יפהפה. היא מעבדה חיה להיסטוריה, תרבות, וכן – גם שפות. הבנת הנוף הלשוני שלה היא מפתח להבנת המדינה עצמה, האנשים שחיים בה, והכוחות ההיסטוריים והפוליטיים שעיצבו אותה.
אז בפעם הבאה שתשמעו את השם אוזבקיסטן, אולי תחשבו לא רק על שווקים ומסגדים, אלא גם על שפה טורקית שנכתבת בלטינית אחרי עשורים בקירילי, ועל שכנות מעניינות ברוסית וטג'יקית. עולם השפות הוא עולם מרתק, ואוזבקיסטן היא בהחלט אחת התחנות המעניינות ביותר בו. מקווה שנהניתם מהמסע!