תשכחו מכל מה שחשבתם על מדינות עם "שפה רשמית" אחת וברורה. שכחו מנוחות ההבנה הפשוטה. ברוכים הבאים לאריתריאה, ארץ הפלאות הלשונית, שם כל פינה גיאוגרפית, כל היסטוריה וכל תרבות, טרפו את הקלפים והשאירו אותנו עם פאזל מרתק וססגוני של מילים. אם אי פעם תהיתם איך זה מרגיש לחיות בעולם שבו עשרות שפות חיות זו לצד זו, משפיעות זו על זו ויוצרות יחד סימפוניה אנושית מורכבת – המאמר הזה נכתב במיוחד עבורכם. היכונו לצלול לעומק עולם שבו המגוון הלשוני הוא לא רק עובדה גיאוגרפית, אלא גם חלק בלתי נפרד מהזהות הלאומית והיומיומית. עד סוף הקריאה, לא רק שתדעו איזו שפה מדברים באריתריאה (או יותר נכון, אילו שפות!), אלא גם תבינו את הסיפור המדהים שמאחורי כל מילה ומילה. מוכנים לצאת למסע?
אריתריאה: הפסיפס הלשוני המרתק שאתם חייבים להכיר!
אז מהי, לעזאזל, השפה הרשמית של אריתריאה? ובכן, ברוכים הבאים להפתעה הראשונה שלנו. למרות שאולי ציפיתם לתשובה פשוטה כמו "טיגריניה" או "ערבית", המציאות מורכבת הרבה יותר. למעשה, אריתריאה היא אחת המדינות הבודדות בעולם שבה אין שפה רשמית מוצהרת אחת.
כן, קראתם נכון. האומה הצעירה הזו, שזכתה לעצמאות רק לפני כמה עשורים, בחרה בגישה מפתיעה וייחודית.
היא מעדיפה להכיר בשוויון הלשוני של כל הקבוצות האתניות המרכיבות אותה.
זו החלטה אמיצה.
והרבה פעמים מעוררת הרמות גבה. אבל אל דאגה, אנחנו כאן כדי לפרק את הסוד הזה לגורמים ולהבין בדיוק למה ומדוע.
1. הפסיפס לאור השמש: מי הן הכוכבות הלשוניות של אריתריאה?
אם אין שפה רשמית, איך אנשים מתקשרים? איך מדינה מתנהלת? שאלה מצוינת! התשובה טמונה בעובדה שישנן מספר שפות מרכזיות, שמתפקדות בפועל כשפות דומיננטיות יותר בתחומים שונים.
הנה שלוש השחקניות הראשיות על הבמה האריתראית:
- טיגריניה: ללא ספק, השפה המדוברת ביותר במדינה. זוהי שפה שמית, קרובה לאמהרית (השפה הדומיננטית באתיופיה) ולתיגרֶה. היא נפוצה בעיקר באזורי הרמה המרכזיים והדרומיים, והיא משמשת כשפת האם של כ-50% מהאוכלוסייה.
- תיגרֶה: גם היא שפה שמית, אך שונה מטיגריניה. היא מדוברת בעיקר בצפון ובמערב אריתריאה, ונפוצה בקרב קבוצות נוודים ובדואים. היא השנייה בגודלה מבחינת מספר הדוברים.
- ערבית: אומנם לא שפת אם למרבית האריתראים, אך לערבית יש נוכחות היסטורית ותרבותית חזקה. היא שימשה כשפת סחר ודת (בקרב המוסלמים) במשך מאות שנים. כיום, היא משמשת כשפת הוראה בבתי ספר מוסלמיים, וניתן למצוא אותה בשלטים, במסמכים רשמיים ובתקשורת.
אז אם אתם רוצים "להיסתדר" באריתריאה, אחת משלוש אלו תעזור לכם מאוד. אבל אל תחשבו שזה הכל. הפאזל הרבה יותר גדול ומעניין.
שאלה ותשובה:
ש: אם אין שפה רשמית, האם זה לא יוצר בלבול בירוקרטי? איך מסמכים רשמיים נכתבים?
ת: בלבול תמיד יכול להיות, אבל המערכת האריתראית מתמודדת עם זה. מסמכים רשמיים, כמו תעודות לידה או דרכונים, מונפקים לרוב בטיגריניה, בתיגרֶה ובערבית, ולעיתים גם באנגלית. חשוב לזכור שמרבית האוכלוסייה דוברת שתיים או שלוש שפות לפחות, כך שהמעבר חלק יותר ממה שנדמה מבחוץ.
2. הפינג'אן המסתורי: שפות המיעוטים שמעצבות את הזהות האריתראית
מעבר לשלוש הגדולות, יש עוד שש שפות חיות ובועטות שמתפקדות כשפות לאומיות, כלומר, הן מוכרות ומקובלות כשפות חשובות של קבוצות אתניות גדולות באריתריאה. כל אחת מהן היא עולם ומלואו, עם היסטוריה, תרבות ודיאלקטים משלה:
- עפרית (Afar): מדוברת על ידי העפרים, בעיקר במזרח אריתריאה, לאורך חופי הים האדום. זוהי שפה כושית, והעפרים ידועים כרועים נוודים.
- סאהו (Saho): שפה כושית נוספת, קרובה לעפרית, המדוברת בעיקר באזורי ההרים ובשטחי מחוז צפון הים האדום.
- בילין (Bilen): עוד שפה כושית, המדוברת באזור העיר קרן (Keren) והסביבה. זוהי שפה ייחודית עם קשרים היסטוריים לאתיופיה.
- קונמה (Kunama): שפה ייחודית ממשפחת השפות הנילו-סהריות, המדוברת על ידי קבוצת הקונמה באזור הגבול עם סודאן. הם אחת הקבוצות האתניות הקטנות ביותר.
- נארה (Nara): גם היא שפה נילו-סהרית, מדוברת באזור ברקה (Barkah) המערבי, קרוב לגבול סודאן.
- הדארב (Hedareb) / בֶג'ה (Beja): שפה כושית עתיקה, המדוברת על ידי קבוצת ההדארב, שחלקם חיים גם בסודאן ובמצרים. הם ידועים כרועי גמלים.
תארו לכם שיחה ברכבת באסמרה (בירת אריתריאה), שבה אתם יכולים לשמוע בטווח של כמה מטרים עפרית, טיגריניה, אנגלית, וקונמה. זה מדהים, ודורש מהתושבים גמישות לשונית מרשימה.
שאלה ותשובה:
ש: האם שפות המיעוטים הללו בסכנת הכחדה? איך הממשלה מטפלת בזה?
ת: זו שאלה חשובה. בחלק מהמדינות, שפות מיעוטים אכן בסכנה. באריתריאה, עקב המדיניות הלאומית שמעודדת את כל השפות, המצב שונה. שפות אלו נלמדות בבתי ספר יסודיים באזורים הרלוונטיים, ומוכרים להן מקום בתרבות ובשיח הלאומי. זהו מאמץ מתמיד לשמור על המגוון הלשוני העשיר, למרות האתגרים הלוגיסטיים הכרוכים בכך.
המסע ההיסטורי דרך מפת השפות: איך הגענו לפה בכלל?
כמו הרבה דברים בחיים, אי אפשר להבין את ההווה בלי להכיר את העבר. המורשת הלשונית של אריתריאה היא תוצר ישיר של אלפי שנות היסטוריה, תנועות אוכלוסייה, מסחר, קולוניאליזם, ולבסוף, מלחמה ועצמאות. ההיסטוריה, כידוע, אוהבת לערבב קלפים, ובאריתריאה היא טרפה אותם לגמרי.
3. בננה אדומה, אספרסו ואימפריה: השפה שמעולם לא הייתה
אריתריאה הייתה קולוניה איטלקית בין השנים 1890 ל-1941. אז האם האיטלקית היא שפה מדוברת שם? לא במיוחד. למרות עשרות שנים של שלטון איטלקי, השפה האיטלקית מעולם לא השתרשה עמוק בקרב האוכלוסייה המקומית.
האיטלקים השאירו אחריהם השפעות אדריכליות מרהיבות באסמרה (שזכתה לכינוי "מוזאון המודרניזם") וכן את תרבות הקפה המשובחת והאהבה לפסטה.
אבל השפה? היא נשארה בעיקר בקרב שכבת האליטה והפקידות. כיום, תוכלו למצוא דוברי איטלקית מבוגרים, שהיו חלק מאותה תקופה, ואוצר מילים קטן שנכנס לטיגריניה (כמו "מכונית" או "מזלג").
האימפריה האיטלקית הגיעה, ניסתה, אך כשלה מלהשאיר את חותמה הלשוני באופן משמעותי. וטוב שכך, אולי. מי יודע איזה פאזל פחות עשיר היינו מקבלים אם זה היה אחרת.
לאחר מכן הגיעו הבריטים, ששלטו באריתריאה תחת מנדט בין 1941 ל-1952. הם, בתורם, הותירו אחריהם את השפה האנגלית, שעם השנים הפכה להיות חשובה יותר ויותר.
ואז, תקופת הפדרציה והסיפוח לאתיופיה הביאה להתחזקות מעמדה של הטיגריניה (שכן היא מדוברת גם באתיופיה) ולניסיונות מסוימים לדכא שפות אחרות, אך אלו נכשלו אל מול רוח ההתנגדות האריתראית.
הלקח ההיסטורי ברור: עמים ומדינות יכולים לנסות לכפות שפות, אבל התרבות והזהות הלשונית חזקות מכל צו.
מעבר למילים: מה קורה עם השפות בחינוך, בתקשורת ובחיים האמיתיים?
שפה היא לא רק מילים. היא דרך חיים, כלי חינוכי, אמצעי תקשורת וביטוי תרבותי. אז איך כל הפסיפס הלשוני הזה בא לידי ביטוי ביום-יום של אריתריאה?
4. ספרים, שיעורים ומבחנים: איזו שפה מדברת עם הילדים בבית הספר?
באריתריאה, הילדים מתחילים את לימודיהם היסודיים בשפת אמם. זו מדיניות מכוונת שנועדה לחזק את השפות הלאומיות ולשמר את הזהות התרבותית של כל קבוצה אתנית.
אבל תחשבו על האתגר הלוגיסטי!
הכשרה של מורים, פיתוח ספרי לימוד, וכתיבת חומרי למידה בעשרות שפות שונות.
זהו מאמץ אדיר.
עם זאת, ככל שהילדים מתקדמים בשלבי החינוך, השימוש בטיגריניה וערבית מתחזק, ובשלבים מתקדמים יותר, אנגלית הופכת לשפת ההוראה המרכזית.
כן, אנגלית. היא נחשבת לשפת השכלה גבוהה, מדע וטכנולוגיה, ולכן היא חיונית לקידמה ולשילוב אריתריאה בכלכלה הגלובלית. זהו איזון עדין בין שמירה על המסורת הלשונית לבין הצורך בהתפתחות מודרנית.
5. חדשות, סרטים ומוזיקה: האם יש בכלל ערוץ טלוויזיה לכל שפה?
בתחום התקשורת, המצב משקף גם הוא את המגוון. תחנות רדיו וטלוויזיה ארציות משדרות תוכניות ברוב השפות הלאומיות. זה דורש משאבים רבים, אבל מבטיח שכל קבוצה אתנית תוכל לצרוך חדשות, תרבות ובידור בשפתה.
העיתונים, באופן טבעי, נוטים להתמקד בטיגריניה ובערבית, ולעיתים גם באנגלית, עקב היקף התפוצה והלוגיסטיקה.
וברשתות החברתיות, כמו בכל מקום בעולם, השפות השונות פורחות, כל אחת בקהילה שלה, וגם אנגלית וערבית משמשות כגשרים בין-לשוניים.
שאלה ותשובה:
ש: האם יש תנועות למען הפיכת שפה אחת לשפה רשמית באריתריאה?
ת: בעבר היו דיונים סביב זה, בעיקר סביב הפיכת טיגריניה לשפה רשמית לאור מספר דובריה. עם זאת, ההנהגה האריתראית דבקה במדיניות של שוויון לשוני כדי למנוע מתחים אתניים ולשמר את האחדות הלאומית. היתרונות של מגוון לשוני נתפסים כחשובים יותר מאשר הפשטות של שפה רשמית אחת.
האתגרים הנסתרים (והלא כל כך נסתרים) של פסיפס לשוני עשיר
מגוון לשוני הוא מתנה, אבל כמו כל מתנה יקרה, הוא דורש תחזוקה. ישנם אתגרים רבים הכרוכים בניהול מדינה עם כל כך הרבה שפות חיות ובועטות.
6. לשמור על המגוון או לאחד את כולם? הדילמה הגדולה!
הדילמה המרכזית היא תמיד בין שימור הזהות הייחודית של כל קבוצה אתנית ודוברי השפה שלה, לבין הצורך לייצר תחושת אחדות לאומית ושפה משותפת אחת או שתיים שיאפשרו תקשורת חלקה יותר.
אריתריאה בחרה בדרך קשה, אך מכובדת.
היא מעדיפה להשקיע בשימור כל השפות.
זהו מאמץ יקר.
ודורש סובלנות רבה.
אך התוצאה היא מדינה עם זהות תרבותית עשירה וייחודית, שבה כל אזרח מרגיש שייך.
7. העתיד כבר כאן? האם אנגלית הולכת להשתלט על הכל?
אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא העלייה המתמדת במעמדה של האנגלית. בעולם הגלובלי שלנו, אנגלית היא שפת המדע, הטכנולוגיה, העסקים והתקשורת הבינלאומית. יש חשש, מוצדק, שהיא עלולה לדחוק הצידה את השפות המקומיות, בייחוד בקרב הדורות הצעירים.
האם זה אומר שיום אחד אריתריאה תדבר רק אנגלית? סביר להניח שלא.
הקשר לשפת האם הוא עמוק מדי, ושורשיו נטועים בזהות ובמסורת.
אבל המאבק על מקומה של כל שפה הוא תמידי.
והוא דורש מנהיגות חכמה שתמצא את האיזון הנכון בין פתיחות לעולם לבין שמירה על המורשת הייחודית.
שאלה ותשובה:
ש: האם ישנן שפות אחרות, פחות מוכרות, שקיימות באריתריאה מלבד התשע שצוינו?
ת: כן, בהחלט. כמו בכל פסיפס לשוני עשיר, ייתכנו גם ניבים או שפות קטנות מאוד בקרב קהילות מצומצמות. הממשלה האריתראית מכירה ב-9 שפות לאומיות עיקריות, אך ישנם דיאלקטים רבים ואזורים שבהם הניבים המקומיים כמעט נחשבים לשפות נפרדות. זוהי תזכורת לכמה שהנושא הזה עמוק ומורכב.
שאלה ותשובה:
ש: איזה טיפ היית נותן למי שמבקר באריתריאה ורוצה לתקשר עם המקומיים?
ת: הטיפ הטוב ביותר הוא ללמוד כמה מילים בסיסיות בטיגריניה, שהיא השפה הנפוצה ביותר. "סלם" (שלום), "אמהסגנלו" (תודה), ו"כיף האלך?" (מה שלומך?) יעשו פלאים. רוב האנשים יעריכו את המאמץ. ורבים מהצעירים דוברים גם אנגלית, כך שתמיד אפשר למצוא דרך לתקשר. היו סקרנים, חייכו, ואתם בדרך הנכונה.
שאלה ותשובה:
ש: האם יש דמיון לשוני בין שפות אריתריאה לשפות אחרות באזור אפריקה?
ת: בהחלט! שפות רבות באריתריאה שייכות למשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הכוללת גם את הערבית והעברית (שפות שמיות), ואת האמהרית באתיופיה. שפות כושיות, כמו עפרית וסאהו, נפוצות גם במדינות שכנות כמו אתיופיה וג'יבוטי. שפות נילו-סהריות, כמו קונמה ונארה, נפוצות יותר במדינות מדרום ומערב לאריתריאה, כמו סודאן ודרום סודאן. זה מראה כמה האזור כולו שזור מבחינה לשונית והיסטורית.
אז הנה לכם. אריתריאה, אומנם מדינה קטנה יחסית, אך עולם שלם של שפות, תרבויות וסיפורים. המסע הלשוני שלה הוא שיעור מאלף על חשיבות המגוון, על עמידות הרוח האנושית, ועל האתגר המתוק של לחיות יחד, לדבר בשפות שונות, ועדיין להבין אחד את השני. זהו מקום שבו אין שפה רשמית אחת, אך כל שפה היא רשמית בדרכה, וכל מילה מספרת סיפור. בפעם הבאה שתשמעו את השם אריתריאה, אולי כבר לא תחשבו רק על נופים עוצרי נשימה, אלא גם על הקליידוסקופ הלשוני המדהים הזה שמעשיר את העולם כולו.