איזה שפה מדברים בצ'כיה – התשובה המפתיעה שרוב הישראלים לא מכירים!

אז אתם יושבים לכם בבית, אולי חולמים על חופשה קסומה בפראג, העיר שהיא כמו גלויה שקמה לתחייה. או שאולי סתם מתעניינים בפינות הנסתרות של עולם השפות. ובטח שאלתם את עצמכם, רגע, מה לעזאזל מדברים שם? צ'כית? אבל מה זה אומר בכלל? זה כמו רוסית? כמו פולנית? קרואטית? תעצרו הכל. אתם בדיוק במקום הנכון. הולכים לצלול עמוק, אבל בקטע כיפי לגמרי, לתוך עולמה המרתק, ולפעמים גם קצת מוזר, של השפה הצ'כית. תתכוננו, כי הולכים לגלות דברים שיגרמו לכם להסתכל על הביקור הבא שלכם בצ'כיה (או אפילו סתם על המפה) בעיניים אחרות לגמרי. וכן, יהיו פה כמה הפתעות בדרך. מבטיח.

צ'כית: לא מה שחשבתם!

עץ המשפחה הסלאבי: קצת דרמה היסטורית

כל שפה, כמעט, היא חלק ממשפחה. כמו אצל בני אדם, יש משפחות גדולות ומשפחות קטנות יותר. השפה הצ'כית שייכת למשפחת השפות ההודו-אירופיות (משפחה ענקית שכוללת את רוב שפות אירופה וחלק מאסיה), ובתוכה לענף הסלאבי. ענף הסלאבי הוא בעצמו מחולק לשלושה: מזרחי (רוסית, אוקראינית, בלארוסית), דרומי (סרבו-קרואטית, בולגרית, סלובנית, מקדונית) ו… ניחשתם נכון… מערבי. והצ'כית שלנו נמצאת בדיוק שם, בחבורה המערבית והמכובדת.

ומי עוד בחבורה? רגע, הם מבינים אחד את השני?

החברים הקרובים ביותר של הצ'כית בענף המערבי הם הסלובקית והפולנית. יש גם את הסורבית (למעלה ולמטה) שמדברים בגרמניה, אבל היא הרבה יותר קטנה ופחות מוכרת. אז מה הסיפור עם הדמיון? האם צ'כי ופולני יושבים על בירה ומקשקשים בלי בעיה?

ובכן, עם הפולנית זה קצת יותר מורכב. יש דמיון, בהחלט. הרבה מילים נשמעות או נראות דומה, ויש כללי דקדוק מקבילים. אבל מספיק דברים שונים כדי לגרום לאי-הבנה רצינית. זה קצת כמו עברית וערבית – קרובות, אבל לא "מדברות" באותה שפה לגמרי.

אבל עם הסלובקית? אה, פה הסיפור אחר לגמרי. צ'כית וסלובקית הן כמו שתי אחיות תאומות שקצת רבו בנעורים והלכו לדרכים שונות, אבל עדיין מבינות אחת את השנייה מצוין. הסיבה העיקרית לדמיון המדהים היא ההיסטוריה המשותפת שלהן במדינה אחת, צ'כוסלובקיה, במשך רוב המאה ה-20. בזמן הזה, אנשים מצ'כיה ומסלובקיה שמעו הרבה את השפה השנייה דרך טלוויזיה, רדיו, ופשוט חיים משותפים. הדבר הזה יצר רמה גבוהה מאוד של הבנה הדדית. צ'כי ממוצע מבין סלובקית כמעט כמו צ'כית, ולהפך. יש הבדלים, כמובן, במבטא, באוצר מילים מסוים, ובכמה כללי דקדוק קטנים, אבל התקשורת זורמת כמעט בלי הפרעה. זה כמו ללמוד לגלוש על שני גלים שונים אבל באותו ים.

צלילים מוזרים וחיים קשים: מה כל כך מיוחד בצ'כית?

אם אי פעם ניסיתם לקרוא משהו בצ'כית, בטח שמתם לב שהיא נראית קצת… מפחידה? או לפחות מלאה בהמון אותיות מוזרות עם סימנים קטנים למעלה (נקראים דיאקריטים). והצלילים… אלוהים ישמור. הצ'כית ידועה בכמה פנינים פונטיות שיכולות לשבור לכם את הלשון.

הצליל שאין באף שפה אחרת?

הכוכב של הצלילים הצ'כיים הוא כנראה האות 'ř'. היא נשמעת כמו שילוב של 'ר' ו'ז" או 'שג" שמבוטאים יחד, תוך כדי רעד קטן של הלשון. מילים כמו řeka (נהר) או Dvořák (כמו המלחין המפורסם) הן מבחן אש לכל מי שמנסה לדבר צ'כית בפעם הראשונה. יש הטוענים שזה צליל שקיים רק בצ'כית (או לכל היותר בסורבית). אם זה נכון, הצ'כים לגמרי זכו בלוטו הפונטי הזה. זה כמו חתימת סאונד ייחודית לשפה.

רגע, איפה כל התנועות?!

אחד הדברים הכי מוזרים למתחילים הוא שצ'כית יכולה להכיל מילים שלמות שנראות כאילו אין בהן ולו תנועה אחת! איך זה הגיוני? תחשבו על מילים כמו prst (אצבע), smrk (אשוח), או הלהיט: vlk (זאב). הצלילים שמשמשים כתנועות במקרה הזה הם דווקא עיצורים מסוימים, בעיקר R ו-L. זה נשמע קצת כאילו השפה עובדת עליכם, אבל זה פשוט דרך שונה לגמרי לבנות מילים. זה כמו סוד קטן של דקדוק, שאם לא מכירים אותו – המילה נראית כמו חידה.

הדוגמה הקלאסית, המפורסמת בכל העולם, היא המשפט Strč prst skrz krk. נסו להגיד את זה עשר פעמים ברצף. זה אומר "הכנס אצבע דרך הגרון". כן, אני יודע. נשמע כמו בדיחה, אבל זה משפט תקני לחלוטין בצ'כית, והוא ההוכחה הכי טובה לכך שעיצורים יכולים לשמש כתנועות.

דקדוק: ברוכים הבאים לסיוט הנעים של המיודע?

אם הצלילים נראים מוזרים, הדקדוק הצ'כי הוא ליגה אחרת לגמרי. הדבר שהכי מייחד את השפות הסלאביות (ובתוכן הצ'כית) הוא מערכת היחסות (Cases). בעברית יש לנו בעיקר את היחסת הנושא ואת היחסת המושא הישיר ("את"). באנגלית יש קצת שאריות כמו ההבדל בין I ל-me. בצ'כית? יש שבע יחסות! שבע! עבור כל שם עצם, שם תואר, כינוי גוף ומספר, יש לו שבע צורות שונות, תלוי בתפקיד שלו במשפט. זה כמו ללמוד שבע מילים שונות בשביל המילה "שולחן", תלוי אם השולחן הוא הנושא, המושא הישיר, המושא העקיף (למי/למה?), שייכות (של מי?), אם מדברים איתו (כן, יש יחסת פנייה!), אם הוא אחרי מילת יחס מסוימת, או אם מדובר על מקום/זמן.

דוגמה קטנה להמחשה (בלי להיכנס לעומק, רק כדי להבין את הכאב ראש):

• Nominativ (נושא): Pes (כלב) – Pes jí. (הכלב אוכל).
• Genitiv (שייכות/אחרי מילות יחס מסוימות): Psa – Ocas psa. (הזנב של הכלב).
• Dativ (מושג עקיף): Psovi – Dám jídlo psovi. (אתן אוכל לכלב).
• Akuzativ (מושג ישיר): Psa – Vidím psa. (אני רואה את הכלב).
• Vokativ (פנייה): Pse! – Pse, pojď sem! (כלב! בוא הנה!).
• Lokál (אחרי מילות יחס מסוימות, מיקום): Psovi/Psu – Mluvím o psovi. (אני מדבר על הכלב).
• Instrumentál (אחרי מילות יחס מסוימות, כלי): Psem – Jdu se psem. (אני הולך עם הכלב).

עכשיו תדמיינו לעשות את זה לכל שם עצם (ויש להם גם מגדרים, כמו בגרמנית), שם תואר שמסכים עם שם העצם, כינויי גוף, וכו'. זה הרבה שינון. מצד שני, זה נותן לצ'כית חופש גדול יחסית בסדר המילים במשפט. מכיוון שהיחסה כבר מספרת לנו מה התפקיד של המילה, לא תמיד צריך לשמור על סדר נוקשה כמו באנגלית למשל.

בקיצור, הדקדוק הצ'כי הוא אתגר. אבל זה גם מה שהופך את השפה למעניינת כל כך מנקודת מבט בלשנית. זה כמו משחק שחמט לשפה.

זמנים ומופעים: רגע, עשיתי את זה פעם אחת או הרבה פעמים?

בניגוד לשפות רבות אחרות, מערכת הפועל בצ'כית (ובשפות סלאביות אחרות) שונה. יש רק שלושה זמנים בסיסיים: עבר, הווה, עתיד. אבל לכל פועל כמעט יש שני "מופעים" (Aspects): מופע מושלם (Perfektum) ומופע בלתי מושלם (Imperfektum). המופע המושלם מתאר פעולה שהסתיימה או שתסתיים (נקודתית), והמופע הבלתי מושלם מתאר פעולה מתמשכת, חוזרת, או שעדיין לא הסתיימה. זה כמו ההבדל בין "אכלתי" (פעולה שהסתיימה – מושלם) ל"אכלתי במשך שעה" (פעולה מתמשכת – בלתי מושלם). זה רעיון שקיים גם בעברית במידה מסוימת, אבל בצ'כית הוא הרבה יותר מובנה ומשפיע על כל פועל ופועל. זה דורש קצת שינוי חשיבה כשחושבים על פעלים.

האם כולם בצ'כיה מדברים את אותה צ'כית? (ספוילר: לא בדיוק)

כמו בכל מדינה, גם בצ'כיה יש ניבים ודיאלקטים אזוריים. הדיאלקט ה"תקני" או הספרותי, זה שמלמדים בבית הספר ומשתמשים בו בתקשורת הארצית, מבוסס ברובו על הדיאלקט של בוהמיה (החלק המערבי של המדינה, כולל פראג). אז אם למדתם צ'כית ספרותית, אתם מדברים בעצם בוהמית.

אבל אם תלכו למוראביה (החלק המזרחי), בעיקר לכיוון מזרח מוראביה או לשלזיה הצ'כית (הקצה הצפון-מזרחי), תשמעו הבדלים. ההבדלים האלה יכולים להיות במבטא, בכמה מילים שונות, ובמערכת הדקדוקית, בעיקר ביחסות. לדוגמה, במוראביה יש נטייה לפעמים להשתמש בפחות צורות של שמות עצם או להשתמש בצורות אחרות מאשר בבוהמיה. זה כמו ההבדל בין העברית התקנית לניבים של עדות שונות, רק שבצ'כיה זה קשור יותר לגיאוגרפיה.

האם הם מבינים אחד את השני? לרוב כן, בטח בדיאלקטים המרכזיים. ההבדלים לא עד כדי כך דרמטיים שהם מונעים תקשורת לחלוטין, אלא יותר כמו הבדלים קטנים ששמים לב אליהם. זה שוב, כמו אחיות, רק הפעם הן גרות בערים שונות באותה מדינה.

ומה עם שפות אחרות? האם אסתדר עם אנגלית בפראג?

זו שאלה מצוינת וחשובה לכל מטייל או מי ששוקל לעבור לצ'כיה. בצ'כיה יש אוכלוסיות מיעוטים קטנות שמדברות שפות משלהן, למשל פולנית באזור הגבול עם פולין, או גרמנית באזורים מסוימים. וכמובן, יש את שפת הסימנים הצ'כית לקהילת החירשים. אבל מבחינת שפות בינלאומיות?

אנגלית: בפראג ובערים הגדולות האחרות (ברנו, אוסטרבה, פלזן), ובעיקר באזורי תיירות, במלונות, במסעדות ובמקומות עבודה בינלאומיים, כן, אפשר להסתדר מצוין עם אנגלית. צעירים רבים מדברים אנגלית טוב מאוד, ורבים מהם גם למדו אותה בבית הספר. ככל שמתרחקים מהמרכזים העירוניים או פונים לאוכלוסייה מבוגרת יותר, ידיעת האנגלית עשויה להיות נמוכה יותר. אבל לתייר הממוצע או למי שמגיע למטרות עסקיות בעיר גדולה, אנגלית היא בדרך כלל מספיקה.

גרמנית: בגלל הקרבה ההיסטורית והגיאוגרפית לגרמניה ואוסטריה, גרמנית הייתה בעבר שפה חשובה מאוד בצ'כיה. כיום, פחות צעירים לומדים אותה כמו אנגלית, אבל עדיין ישנם אנשים, במיוחד מבוגרים יותר או באזורי גבול, שמדברים גרמנית. לפעמים זה יכול לעזור, אבל זה לא כמו אנגלית.

רוסית: בתקופת השלטון הקומוניסטי, רוסית הייתה שפה חובה בבתי הספר. היום המצב השתנה דרמטית. צעירים לא לומדים רוסית באותה מידה, ורבים מהם אפילו מעדיפים לא לדבר אותה. עם זאת, עדיין תמצאו אנשים מבוגרים יותר שמדברים רוסית ברמה כזו או אחרת. כמות התיירים הרוסים בצ'כיה גם השפיעה, ולכן באזורי תיירות מסוימים אולי תמצאו מי שמדבר רוסית.

שפות סלאביות אחרות: בגלל הדמיון הרב, דוברי פולנית, רוסית, או שפות סלאביות דרומיות (סרבו-קרואטית, בולגרית) עשויים למצוא שמורסי שפות סלאביות יכול לעבוד במידה מסוימת עם צ'כים, במיוחד אם מדברים לאט ובבהירות. זה לא מובטח, אבל זה אפשרי.

בסופו של דבר, למי שמגיע לצ'כיה לתקופה קצרה, אנגלית תספיק ברוב המקרים. אבל אם אתם מתכננים לחיות שם או לטייל מחוץ למסלול התיירותי, לימוד כמה מילים וביטויים בצ'כית (גם אם רק "שלום", "תודה", "בבקשה", "סליחה" ו"בירה אחת, בבקשה!") יעשה פלאים. הצ'כים מעריכים מאוד את המאמץ, גם אם אתם עושים טעויות (ותעשו, בטח עם כל היחסות האלה!).

7 דברים שחייבים לדעת על השפה הצ'כית לפני שמזמינים טיסה:

הנה כמה עובדות פיקנטיות ופרקטיות שיכולות להיות שימושיות או סתם משעשעות:

• "אהלן" רשמי ו"אהלן" לא רשמי: כמו בשפות רבות, גם בצ'כית יש הבדל בין פנייה רשמית (למבוגרים, לאנשים שלא מכירים) ללא רשמית (לחברים, משפחה). "Dobrý den" זה "יום טוב" (רשמי) ו-"Ahoj" זה "היי" (לא רשמי). כדאי לדעת מתי להשתמש במה.
• המבטא הוא על ההברה הראשונה: ברוב המילים בצ'כית, ההטעמה היא תמיד על ההברה הראשונה. זה מקל יחסית על ההגייה (בניגוד לפולנית למשל, שם זה מורכב יותר).
• מילים ארוכות ומפחידות: בגלל היחסות והאפשרויות השונות לבנות מילים, לפעמים נתקלים במילים שנראות אינסופיות. אבל לרוב הן פשוט שילוב של כמה חלקים. קחו נשימה עמוקה ונסו לפרוס אותן.
• יש להם אות W ואות V: ברוב השפות הסלאביות אין הבחנה בין W ל-V, שתיהן נהגות כמו V. בצ'כית דווקא יש את ההבחנה הזו (לרוב במילים משפות אחרות), למרות שהשימוש באות W פחות נפוץ.
• הסיומות הן המפתח: בגלל מערכת היחסות, שימו לב היטב לסיומות של מילים. הן אלו שמגלות את התפקיד הדקדוקי שלהן במשפט.
• שמות משפחה מסובכים: שמות משפחה צ'כיים יכולים להיות מאתגרים להגייה. רבים מהם מסתיימים ב-'ová' לנשים (למשל, Novák לגבר, Nováková לאישה), וזה דבר שחשוב לדעת.
• הומור בצ'כית? קצת ציני ויבש: ההומור הצ'כי ידוע כקצת ציני, יבש ולפעמים אפל. זה לא קשור ישירות לשפה, אבל אם תתחילו לדבר עם מקומיים, היו מוכנים לזה.

שאלות ש(אולי) לא חשבתם לשאול: 5 תשובות מהירות

רגע לפני שנפרדים, בואו נפתור עוד כמה דילמות לשוניות צ'כיות:

ש: האם קשה ללמוד צ'כית?
ת: תלוי מה שפת האם שלכם ומה הרקע הלשוני שלכם. אם אתם דוברי שפה סלאבית אחרת, יהיה לכם יתרון עצום. אם אתם דוברי עברית או אנגלית, זה יהיה אתגר רציני, בעיקר בגלל הדקדוק המורכב (7 יחסות!) והצלילים החדשים. אבל עם התמדה, זה לגמרי אפשרי. אל תצפו לקסמים.

ש: כמה אנשים מדברים צ'כית בעולם?
ת: צ'כית היא שפה קטנה יחסית. יש כ-10.7 מיליון דוברים בסך הכל, רובם המכריע חי בצ'כיה. יש גם קהילות קטנות יותר של דוברי צ'כית במדינות אחרות, בעיקר בארה"ב, קנדה, גרמניה ואוסטריה, אבל המספרים שם קטנים יותר.

ש: מה המילה הצ'כית הארוכה ביותר?
ת: השאלה הזו תמיד מעלה ויכוחים, כי תמיד אפשר לחבר עוד קידומות וסיומות. מילה שמצטטים לעיתים קרובות היא nejneobhospodařovávatelnějšími, שפירושה בערך "על ידי אלה שהכי פחות ניתנים לעיבוד". זה לא מילה שמשתמשים בה ביום יום, כמובן, אבל היא מדגימה את יכולת יצירת המילים בצ'כית. רוב המילים שתפגשו יהיו סבירות באורכן.

ש: האם יש קשר בין צ'כית לעברית?
ת: מבחינה משפחתית-לשונית, אין קשר ישיר. עברית שייכת למשפחת השפות השמיות, וצ'כית למשפחת השפות ההודו-אירופיות (הענף הסלאבי). הן כמו גלקסיות שונות לחלוטין בעולם השפות. הדמיון היחיד הוא אולי בכמה מילים שהגיעו לשפות שונות (כולל עברית וצ'כית) דרך שפות ביניים, כמו מילים מגרמנית או לטינית, אבל זה קשר עקיף ולא בסיסי.

ש: מה הצליל הכי קשה להגייה בצ'כית?
ת: לרוב האנשים שאינם דוברי שפות סלאביות, האות 'ř' היא האתגר הגדול ביותר. היא פשוט לא קיימת ברוב השפות האחרות, ולדוברי עברית או אנגלית אין שום צליל דומה למה להשוות אותו. היא דורשת תרגול ספציפי של מיקום הלשון ותנועת האוויר. אבל אל ייאוש, עם קצת עבודה, אפשר לשלוט בה (או לפחות לנסות!).

לסיכום: שפה קטנה עם אופי גדול

השפה הצ'כית היא אולי לא ענקית במספר דובריה, אבל היא בהחלט שפה מרתקת עם היסטוריה עשירה ואופי ייחודי. מצליליה המשונים (אהמ, ř) ועד הדקדוק המורכב שלה (אהמ, 7 יחסות), היא מציעה עולם שלם של גילויים לכל מי שמוכן לצלול לתוכה. היא קרובה מאוד לסלובקית, שייכת למשפחה הסלאבית המערבית, ומציגה אתגרים (ופתרונות יצירתיים) פונטיים ודקדוקיים שפשוט אין בשפות אחרות. אז בפעם הבאה שאתם נתקלים בטקסט בצ'כית, או שומעים מישהו מדבר אותה, אולי תסתכלו על זה קצת אחרת. זו לא סתם אוסף של מילים מוזרות, אלא יצירה לשונית שלמה, מלאה בניואנסים והיסטוריה. וכן, גם אם אתם לא מתכוונים ללמוד אותה, לדעת כמה דברים בסיסיים עליה יעשיר כל טיול או סתם שיחה על שפות. מי יודע, אולי בפעם הבאה שתבקרו בפראג, תוכלו לפחות להזמין בירה עם הצליל 'ř' הנכון. או לפחות לנסות, וזה מה שחשוב.

---