אוקיי, בואו נשים את הדברים על השולחן. כשאנחנו לומדים שפה חדשה, בדרך כלל מתחילים עם הדברים ה"נחמדים". שלום, מה שלומך, תודה, בבקשה, איפה השירותים? (אה, רגע, אולי בכל זאת מתחילים עם שירותים). אבל בואו נודה בזה.
החיים האמיתיים, השיחות האמיתיות, אלה ששומעים ברחוב, בשוק, או אפילו בין חברים הכי טובים – הן לא תמיד נוצצות כמו ספר לימוד בכריכה קשה. לפעמים, ואני מדבר על הרבה פעמים, הן כוללות גם מילים… ובכן, מילים שפחות נעים לתרגם בארוחות ערב משפחתיות.
ואם יש נושא אחד שתמיד גורם לצמרמורת קלה אצל מורים לשפות, ובואו נודה בזה, סקרנות עצומה אצל תלמידים, זה הנושא הזה. הנושא של… בואו נגיד, פעילויות פיזיולוגיות שקשורות למערכת העיכול התחתונה. כן, כן, אני מדבר על זה.
על איך אומרים ברוסית, את הדבר הזה. זה שאף אחד לא באמת רוצה לדבר עליו בפומבי, אבל כולם יודעים שהוא קורה. אז אם אתם כאן, כנראה שאתם מוכנים לצלול קצת יותר עמוק מהרגיל. לא לתוך השירותים, כמובן, אלא לתוך הנבכי השפה הרוסית המדוברת. ואתם תגלו משהו מרתק. שגם לנושאים "פחות נעימים" יש עולם שלם של מילים, ניואנסים, ושימושים שיכולים לספר לכם המון על התרבות והחברה הרוסית. וכן, גם איך לא לעשות פדיחות.
אז קדימה. בואו נלכלך קצת את הידיים, או יותר נכון, את המילים. מבטיח שיהיה מעניין, אולי קצת מצחיק, ובטוח שתצאו מכאן עם ידע שאין כמעט לאף אחד אחר שלמד רוסית "רגילה".
למה לדבר על "זה" ברוסית זה קריטי? אתם צוחקים?
אני יודע, אני יודע. הנושא נשמע… ובכן, משעשע במקרה הטוב, או דוחה במקרה הפחות טוב. מי צריך לדעת איך אומרים את הדברים האלה בשפה זרה? בשביל מה?
תקשיבו רגע. שפה היא לא רק מילים יפות בספרים. שפה חיה, נושמת, וכן, גם עושה… את כל מה שבני אדם עושים. כולל זה. אם אתם רוצים להבין רוסית
ולא, זה לא רק בשביל להשתמש במילים האלה בעצמכם. אולי לעולם לא תגידו את המילה הכי וולגרית. וזה בסדר גמור! אבל אתם
אז לדעת את המילים האלה, את הניואנסים שלהן, את הסיטואציות שבהן משתמשים בהן (או לא משתמשים!), זה כמו לקבל מפתח סודי להבנה עמוקה יותר של המנטליות והתרבות. זה הופך אתכם מ"תיירים לשוניים" שמדברים כמו רובוטים, לאנשים שמבינים באמת מה קורה מסביבם.
חוץ מזה, בואו נודה בזה: זה פשוט… מעניין! זה שובר את השגרה הלימודית ופותח צוהר לעולם אחר לגמרי.
כמה דרכים יש להגיד את זה? אתם לא מאמינים!
טוב, הגענו לחלק המעניין באמת. בעברית יש לנו כמה אפשרויות, חלקן עדינות יותר, חלקן פחות. ברוסית? ברוסית יש… המון. וההבדלים ביניהן יכולים להיות עצומים. מבחירת מילה לא נכונה בסיטואציה הלא נכונה אתם יכולים לעבור מ"אי נעימות קלה" ל"רגע, הוא אמר מה?!".
אז בואו נצלול לתוך הבלגן הזה, מסודר ככל האפשר.
הדרך המנומסת, אם אתם ממש חייבים לדבר על זה
זו הדרך ה"תקנית". זו שאתם תשמעו בחדשות, כשידברו על בעיות רפואיות, או כשתשאלו מישהו מבוגר שאתם לא מכירים טוב אם הוא צריך ללכת לשירותים (רק אל תשאלו, בבקשה). המילה המרכזית כאן היא בעצם ביטוי:
- сходить в туалет (סחאדיט ווטוואלט) – פשוטו כמשמעו, "ללכת לשירותים". זה הביטוי הכי נפוץ, הכי ניטרלי, והכי בטוח.
כשאומרים שמישהו עשה את זה בעבר, משתמשים בצורת העבר. לדוגמה, אם זו אישה (כמו ב"חירבנה"):
- Она сходила в туалет. (אנה סחאדילה ווטוואלט) – היא הלכה לשירותים.
זו הדרך הכי נקייה ומכובדת להגיד את זה. אין פה שום וולגריות, אין פה שום רמיזה לא נעימה. זה פשוט תיאור עובדתי של פעולה.
אבל… בחיים האמיתיים? בואו נגיד שפחות משתמשים בזה כשמדברים על הפעולה הספציפית עצמה, אלא יותר על המקום אליו הולכים.
כשמדברים לילדים (או מרגישים כמו ילדים)
כמו בעברית, גם ברוסית יש מילים שמיועדות לילדים קטנים. מילים "חמודות" יותר (בסדר, עד כמה שמילה כזו יכולה להיות חמודה). המילה המרכזית כאן היא:
- покакать (פאקאקאט) – זו בעצם הצורה הילדותית של הפועל "לעשות קקי".
צורת העבר לאישה תהיה:
- Она покакала. (אנה פאקאקאלה) – היא עשתה קקי (במובן הילדותי).
המילה הזו היא המקבילה הכי קרובה למילה העברית "קקי" או "עשתה קקי" בשימוש רגיל ולא וולגרי. אתם תשמעו את זה מהורים שמדברים עם ילדים קטנים, או אולי מבוגרים שמדברים בצורה מאוד מאוד עדינה או בהומור ילדותי.
האם מבוגרים משתמשים בזה בינם לבין עצמם? לעיתים רחוקות מאוד, אולי בהומור או בציניות. אבל אם תשמעו מישהו אומר את זה, תדעו שהוא מדבר בטון ילדותי או מנסה להיות חמוד (או מוזר).
הדרך ה"אמיתית" (זהירות, לא לכל אוזן)
עכשיו אנחנו נכנסים לטריטוריה קצת יותר מסוכנת. זו השפה המדוברת האמיתית, זו שאתם תשמעו בין חברים קרובים, או כשהם קצת עצבנים, או כשהם פשוט לא מתאמצים להיות "מכובדים". יש כאן כמה אופציות, והן משתנות בניואנסים:
- посрать (פאסראט) – זו צורה מושלמת של פועל בסיסי וולגרי למדי – срать (סראט). זה המקבילה הישירה והוולגרית של "לעשות קקי". הצורה הראשונה (посрать) מתייחסת לפעולה שהושלמה.
עבר לאישה:
- Она посрала. (אנה פאסראלה) – היא עשתה קקי (בצורה וולגרית).
זה כבר הרבה פחות "נחמד" מ"покакать". זה נחשב לוולגרי, אם כי לא הכי הכי. משתמשים בזה בדרך כלל בשיחות מאוד לא רשמיות, או כביטוי לכעס/זלזול (עוד על זה בהמשך). זה בהחלט לא משהו שתגידו למעסיק שלכם או לסבתא שלכם (אלא אם כן הסבתא שלכם מאוד, אבל מאוד קשוחה).
אופציה נוספת, שקשורה קשר הדוק, ולפעמים מתייחסת יותר לתחושת הריקון וההקלה שאחרי:
- просраться (פראסראצה) – פועל רפלקסיבי שפירושו המילולי הוא "לפנות את עצמך לחלוטין" (באופן גס).
עבר לאישה:
- Она просралась. (אנה פראסראלאס) – היא התפנתה (באופן גס), או היא עשתה קקי וזה הקל עליה.
הפועל הזה יכול לשמש גם באופן מטפורי, כמו "לנקות את הראש" או "לשחרר קיטור", במיוחד אחרי שהייתם במצב לא נעים או לחוץ. הוא גם נחשב וולגרי, אבל לפעמים יש בו נופך של הומור או ציניות עצמית.
והדרך שאתם כנראה לא רוצים להכיר (אבל כדאי לדעת לזהות)
יש מילה אחת נוספת שקשורה עמוקות לשורש הזה, והיא אחת הוולגריות ביותר ברוסית:
- обосраться (אבאסראצה) – פועל רפלקסיבי נוסף. הפירוש המילולי הוא "להרטיב את עצמך/להתלכלך בקקי".
עבר לאישה:
- Она обосралась. (אנה אבאסראלאס) – היא התלכלכה מקקי.
השימוש הפיזי הזה קיים, כמובן, אבל הוא פחות נפוץ. השימוש
- обосраться משמש במשמעות של "לפשל בגדול", "להרוס הכל", "להיכשל בצורה מחפירה", או "להיבהל בצורה איומה".
לדוגמה: Он обосрался на экзамене. (און אבאסראלסיה נא אקזאמני) – הוא פישל בגדול במבחן. או: Я так испугался, чуть не обосрался. (יה טאק איספוגאלסיה, צ'וט ניי אבאסראלסיה) – נבהלתי כל כך, כמעט פישלתי (כלומר, כמעט הרטבתי במובן המטפורי של פחד קיצוני).
זו כבר רמה גבוהה של וולגריות, וזה ממש לא משהו שכדאי לכם להשתמש בו, אלא אם אתם חלק מחבורה מאוד ספציפית ובינו לבין עצמכם.
האם זה קשור ל"חירבנה"? פחות ל"פעולת החירבון", ויותר ל"תוצאה" במובן של כישלון או פחד. אבל השורש הוא אותו שורש, וחשוב להכיר אותו כדי להבין את ההקשר.
דקדוק? כן, גם פה צריך קצת!
אפילו בנושא כזה "לא רשמי", הדקדוק הרוסי לא לוקח חופש. במקרה הזה, ההיבטים של הפועל (совершенный и несовершенный вид) חשובים להבנה.
פעלים והאספקטים שלהם: מתי זה קרה ונגמר?
רוב הפעלים שראינו למעלה הם פעלים ב
- сходить (ללכת – מושלם) – Она сходила (היא הלכה)
- покакать (לעשות קקי – מושלם) – Она покакала (היא עשתה קקי)
- посрать (לעשות קקי – וולגרי, מושלם) – Она посрала (היא עשתה קקי)
- просраться (להתפנות/להתרוקן – וולגרי, מושלם) – Она просралась (היא התפנתה)
- обосраться (לפשל/להיבהל/להתלכלך – וולגרי, מושלם) – Она обосралась (היא פישלה/נבהלה/התלכלכה)
האספקט הבלתי מושלם (несовершенный вид) מתייחס לפעולה מתמשכת, חוזרת, או כזו שלא הושלמה. למילים ה"וולגריות" יש גם צורות בלתי מושלמות, אבל הן נשמעות עוד יותר בוטות ומשמשות פחות לתיאור פעולה ספציפית ויותר כקללה או תיאור מצב כללי:
- срать (סראט – וולגרי, בלתי מושלם) – פשוטו כמשמעו "לחרבן" בפעולה מתמשכת או באופן כללי. בדרך כלל לא משתמשים בזה לתיאור אדם ספציפי שעושה את הפעולה כרגע, אלא כקריאת גנאי ("מי חרבן פה?!") או בביטויים (עוד מעט).
- какать (קאקאט – ילדותי, בלתי מושלם) – לעשות קקי (באופן כללי, או עכשיו). Она какает – היא עושה קקי (עכשיו).
- обсираться (אבסיראצה – וולגרי, בלתי מושלם) – לפשל שוב ושוב, להיבהל בקלות, להתלכלך באופן קבוע.
הבנת האספקטים עוזרת לכם לבחור את הפועל הנכון לסיטואציה. כשאומרים "היא חירבנה", מתכוונים לפעולה נקודתית בעבר, לכן האספקט המושלם מתאים.
לא רק פעלים: ביטויים ששווה להכיר
עכשיו מגיע החלק שהופך את זה למעניין באמת. המילים הוולגריות האלה לא רק מתארות את הפעולה הפיזית. הן משמשות בטונות של ביטויים נפוצים בשפה הרוסית המדוברת. הכי חשוב להכיר הוא הביטוי עם הפועל срать:
- мне насрать (מניה נא-סראט) – פשוטו כמשמעו "חרבנו עליי". המשמעות האמיתית והנפוצה היא: לא אכפת לי בכלל.
זה ביטוי נפוץ מאוד בשפה המדוברת, והוא נחשב לוולגרי למדי, אבל לא ברמה הכי קיצונית. זה כמו להגיד בעברית "לא שׂם עליך" או "לא אכפת לי בשיט". תשמעו את זה המון, והכרחי שתבינו את זה!
דוגמה: Мне насрать, что он думает! (מניה נא-סראט, שטאו און דוּמאיט!) – לא אכפת לי מה הוא חושב!
ביטויים נוספים קשורים לפועל обосраться במובן המטפורי של כישלון או פחד, כמו обосраться со страху (אבאסראצה סא סטרחו) – להיבהל כל כך עד ש… ובכן, עד שעושים את זה (במובן המטפורי כמובן), או פשוט "להיבהל נורא".
הביטויים האלה מראים שהמילים האלה הן לא רק על הפעולה הפיזית, אלא חלק עמוק יותר מהלקסיקון הרגשי והתגובתי של דוברי רוסית. לדעת אותם זה כמו לדעת סלנג – זה פותח עולם שלם של הבנה.
זה רק עניין של מילים, או משהו עמוק יותר?
שפה תמיד משקפת תרבות. הבחירה במילה כזו או אחרת, בסיטואציה מסוימת, אומרת המון על הדובר, על מערכת היחסים בינו לבין השומע, ועל מידת הרשמיות של הסיטואציה. השימוש במילים הוולגריות בתחום הזה ברוסית הוא דוגמה קלאסית לכך.
אמירת "עברתי ליד…" – האמנות של רמיזה
כמו בעברית, גם ברוסית יש הרבה דרכים לרמוז במקום להגיד ישירות. במקום להשתמש בפועל ספציפי, אפשר פשוט להגיד:
- Я ходил/ходила по своим делам. (יה חאדיל/חאדילה פא סוויאיייי דילאם) – "הלכתי לעניינים שלי". זה ביטוי עדין מאוד לרמוז שהייתם בשירותים, מבלי להגיד זאת ישירות. זה השיא של הנימוס והרמיזה.
- Мне нужно отойти. (מנייה נוּז'נא אטאייטי) – "אני צריך/צריכה לזוז הצידה/להתנתק לרגע". גם זו דרך עדינה מאוד לומר שאתם הולכים לשירותים.
השימוש ברמיזות אלה נפוץ מאוד בסיטואציות רשמיות או פחות רשמיות, כאשר לא רוצים להגיד את הדברים בשמם. זה חלק מהנימוס הלשוני.
קקי כבסיס להומור (כי למה לא?)
כן, כן. אפילו נושא כזה יכול להיות בסיס להומור, במיוחד בין חברים. בדיחות, משחקי מילים, או סתם שימוש מוגזם במילים וולגריות לצורך אפקט קומי. זה קורה בכל שפה, וברוסית זה לא שונה. היכרות עם המילים האלה מאפשרת לכם להבין את ההומור הזה, גם אם הוא קצת… נמוך.
והשימוש המטפורי במילים כמו обосраться (לפשל) או мне насрать (לא אכפת לי) הוא לעיתים קרובות הומוריסטי או ציני. כשאומרים "פישלתי בגדול" בצורה כה וולגרית, יש בזה אלמנט של הגזמה מכוונת שנועדה לשעשע או לבטא חוסר אכפתיות בוטה.
אז מתי משתמשים במה? המדריך למשתמש האמיץ.
אחרי כל הבלגן הזה, איך יודעים במה להשתמש? הנה כמה כללי אצבע (זכרו, אלה כללי אצבע, השפה חיה ונושמת והגבולות לפעמים מטשטשים):
3 שאלות שיעזרו לכם לבחור את המילה הנכונה:
- עם מי אתם מדברים?
- עם ילדים קטנים: покакать.
- עם רופא, בסיטואציה רפואית רשמית: אולי יגידו משהו כמו стул был? (האם הייתה יציאה?), או ישתמשו בטרמינולוגיה רפואית. אתם? השתמשו ב-сходить в туалет או רמיזה עדינה.
- עם זרים, קולגות לעבודה (שאתם לא חברים קרובים איתם), אנשים מבוגרים שאתם לא מכירים: сходить в туалет או רמיזה עדינה ("צריך לזוז רגע").
- עם חברים קרובים מאוד, משפחה קרובה (שאתם מרגישים איתה בנוח): אולי покакать (בהומור/ציניות) או посрать (וולגרי, רק אם אתם בטוחים שזה מתאים לשיחה ולחבר'ה).
- מה מידת הרשמיות של הסיטואציה?
- רשמית לחלוטין: רק сходить в туалет או רמיזה.
- לא רשמית, אבל עדיין "מכובדת": сходить в туалет או רמיזה.
- לא רשמית לחלוטין, בין חברים קרובים או בסיטואציה יומיומית ומשוחררת: אולי покакать (ילדותי/הומוריסטי) או посрать (וולגרי).
- סיטואציה של כעס, תסכול, או זלזול: ביטויים עם срать או обосраться עשויים להופיע, אבל שימו לב למידת הוולגריות.
- מה אתם רוצים להשיג באמצעות המילה?
- פשוט לתאר את הפעולה בצורה הכי נקייה: сходить в туалет.
- לתאר פעולה של ילד: покакать.
- לבטא הקלה או שחרור (אחרי שהיה קשה): אולי просраться (וולגרי).
- להביע זלזול או חוסר אכפתיות: мне насрать (וולגרי).
- לתאר כישלון חרוץ או פחד נורא: обосраться (וולגרי מאוד).
- סתם להשתמש במילה גסה כי אתם מרגישים בנוח עם החבר'ה: אולי посрать או просраться.
5 דברים שאסור לכם בשום פנים ואופן לומר!
אוקיי, כדי לסגור את הפינה הזו בצורה בטוחה, הנה כמה טעויות נפוצות או דברים פשוט ש
- לא לומר Она посрала למישהו שאתם לא מכירים. זה גס ובוטה.
- לא לומר Мне насрать למישהו בעמדת סמכות או בסיטואציה רשמית. זה חצוף ופוגעני.
- לא להשתמש ב-обосраться לתיאור מישהו אחר בצורה ישירה, אלא אם כן אתם מקללים אותו בוולגריות קיצונית (לא מומלץ). גם שימוש בזה לתיאור עצמי חייב להיעשות בזהירות ורק עם חברים קרובים מאוד.
- לא לנסות לתרגם מילולית ביטויים מהעברית (כמו "עשיתי לו על הפרצוף") לרוסית תוך שימוש בפעלים האלה, אלא אם כן אתם בטוחים שהמקבילה הרוסית קיימת ונפוצה. בדרך כלל זה לא עובד ויוצא מגוחך או לא מובן.
- לא להשתמש במילים הוולגריות האלה בציבור, בקול רם, או ליד ילדים (שאינם שלכם ובגיל המתאים). זה נחשב להתנהגות גסה.
הכלל הכי חשוב: אם אתם בספק, לכו על הדרך הבטוחה והמנומסת: сходить в туалет או רמיזה עדינה.
שאלות בוערות מהשטח (תשובות כנות עד כאב):
בואו נענה על כמה שאלות שאני בטוח שיש לכם עכשיו בראש:
ש: זה באמת נפוץ להשתמש במילים הוולגריות האלה?
ת: כן, לצערנו (או לשמחתנו, תלוי איך מסתכלים על זה). במיוחד ביטויים כמו мне насрать או השימוש המטפורי ב-обосраться. תצטרכו להכיר אותם כדי להבין שיחות יומיומיות.
ש: האם יש מילים נוספות?
ת: בוודאי. השפה הרוסית עשירה מאוד גם בתחום הזה. יש מילים מקומיות, מילות סלנג ספציפיות, ועוד. אבל אלו שהצגתי הן העיקריות והנפוצות ביותר. אלה שבאמת חייבים לדעת.
ש: מה ההבדל בין Покакать ל-Посрать?
ת: עולם ומלואו! покакать זה ילדותי ועדין יחסית (עד כמה שניתן). посрать זה וולגרי ובוטה. זה כמו ההבדל בין "קקי" ל… ובכן, למילה הגסה המקבילה בעברית.
ש: האם נשים משתמשות במילים הוולגריות האלה?
ת: כן, בהחלט. אולי קצת פחות מגברים באופן יחסי, אבל זה תלוי מאוד באדם, בחברה שהוא מסתובב בה, ובסיטואציה. אל תניחו שנשים לא משתמשות בזה.
ש: האם זה נכון שרוסים לא אוהבים לדבר על הנושא הזה בפומבי?
ת: כמו בכל תרבות, זה משתנה מאדם לאדם. יש אנשים שזה נושא טאבו מבחינתם, ויש כאלה שידברו על זה בחופשיות ואף ישתמשו במילים גסות. בדרך כלל, בסיטואציות רשמיות או עם אנשים שאינם קרובים, יימנעו מכך לחלוטין וישתמשו ברמיזות או בביטוי המנומס.
ש: אם אני אומר "היא חירבנה" בעברית, איזו מילה רוסית הכי מתאימה לתרגם את זה?
ת: תלוי בהקשר ובטון העברי. אם אמרתם את זה בטון ילדותי או סתם לתאר את הפעולה בפשטות (כמו "התינוקת חירבנה"), אז Она покакала היא כנראה הכי קרובה מבחינת הרמה. אם אמרתם את זה בטון קצת יותר בוטה או עממי, אז אולי Она посрала תתאים יותר, אבל זכרו שזו מילה וולגרית. ברוב המקרים, אם אתם לא בטוחים, הישארו עם התיאור הניטרלי יותר כמו Она сходила в туалет (היא הלכה לשירותים), גם אם זה פחות ישיר.
ש: האם יש דרך להשתמש במילים האלה "בצורה נכונה"?
ת: "נכון" זה עניין יחסי כאן. הן נכונות מבחינה לשונית, אבל לא תמיד מבחינה חברתית. הדרך "הנכונה" להשתמש בהן היא להכיר את הניואנסים ואת מידת הוולגריות, ולהשתמש בהן רק בסיטואציות שבהן הן מתאימות – בדרך כלל שיחות לא רשמיות מאוד עם חברים קרובים שמבינים את ההומור/טון.
לסיכום: אל תפחדו מה"קקי" של השפה הרוסית!
אז עברנו דרך עולם שלם של מילים, מביטויים עדינים ועד קללות של ממש, כולם סביב אותו נושא "עסיסי". אולי זה היה קצת שוק, אולי קצת מצחיק, ואולי קצת מגעיל. אבל אני מקווה שהבנתם את הנקודה.
להכיר את הצד הזה של השפה הרוסית זה לא רק לדעת מילים גסות. זה לדעת איך השפה עובדת באמת. זה להבין את ההקשרים התרבותיים, את מידת הרשמיות בשיחה, ואת הניואנסים הדקים ביותר שיכולים לשנות לגמרי את המשמעות של אמירה.
זה הופך אתכם לדוברים מתוחכמים יותר, מבינים יותר, וכן, גם מצחיקים יותר (אם תדעו להשתמש בזה נכון ובהומור, כמובן). אל תנסו להשתמש בכל המילים הוולגריות ששמעתם. זה לא המטרה. המטרה היא שתבינו אותן כשתשמעו אותן, ושתוכלו לבחור את המילה הנכונה (או את השתיקה הנכונה) בסיטואציה הנכונה.
שפה היא מראה של החיים, וכן, החיים כוללים גם את הדברים הפחות יפים. הידע הזה הוא כוח. והוא הופך את הרוסית שלכם מהוואי ליסינג לספרותית או תיירותית, לרוסית חיה, בועטת, ואמיתית. שפה שאתם באמת יכולים לחיות איתה ולנשום אותה. אז בפעם הבאה שתשמעו מישהו מדבר על הנושא הזה, תדעו בדיוק מה הוא אומר. וזה, לדעתי, שווה הכל.
ועכשיו, אחרי כל הדיבורים על זה, אני חושב ש… ובכן, אולי כדאי שאני אלך сходить по своим делам. תודה שקראתם!