איך אומרים קורונה בצרפתית – התשובה שתפתיע אתכם (באמת)!

סודות הכתר הנסתר: מה באמת קרה לשפה הצרפתית כשהעולם עצר?

אנחנו חיים בעידן שבו מילה אחת, "קורונה", הפכה לסמל עולמי, לטרנד חברתי, ולמעשה, לשיבוש מוחלט של חיינו. אבל רגע, האם עצרתם פעם לחשוב על הדרך המדהימה שהמילה הזו עברה? לא רק איך היא חלפה בין יבשות וגבולות, אלא איך היא התגלגלה ונחתה בלב של אחת השפות המרתקות והעשירות ביותר בעולם – הצרפתית? אתם עומדים לצאת למסע לשוני שלא רק יחשוף בפניכם את התשובה לשאלה הפשוטה לכאורה "איך אומרים קורונה בצרפתית?", אלא יעמיק הרבה מעבר לכך. נצלול יחד לנבכי התרבות, הדקדוק, ואפילו קצת ציניות צרפתית, כדי להבין איך מגפה עולמית יכולה לשנות שפה שלמה, ומה זה אומר עלינו, כדוברי שפות וכבני אדם. תתכוננו, כי מה שאתם עומדים לגלות כאן, לא תמצאו בשום מילון.

המסע הבלתי נתפס של מילה אחת: "קורונה" מזוויות שלא הכרתם

קחו את המילה "קורונה". על פניו, היא נשמעת כמו עוד מילה, נכון? אבל בואו נתפשט רגע מהמובן המיידי שלה ונסתכל עליה בעין של בלשן הרפתקן. זו מילה שמכילה בתוכה סיפור עתיק יומין, התפתחות מדעית מודרנית, וגם דרמה בינלאומית שהשפיעה על מיליארדי אנשים. היא כמו קפסולת זמן לשונית, שמגלה לנו איך שפות סופגות, משתנות ומגיבות למציאות קיצונית.

מאיפה לעזאזל הגיע ה"כתר" הזה? השורשים הלטיניים ומה שביניהם

אז מה זה בכלל "קורונה"? אתם יודעים, לפני שהפכה לשם של וירוס, זו הייתה מילה עם משמעות תמימה למדי. מקורה בלטינית, שם היא פירושה "כתר". כן, כתר. אותו סמל מלוכה מפואר, או אובייקט מעוגל וזוהר. וזה לא מקרי. אם תסתכלו על הדימויים המיקרוסקופיים של הנגיף, תבחינו בבליטות דמויות כתר המקיפות אותו – מכאן השם. כמה יפה, כמה פואטי, וגם כמה אירוני, שדבר כל כך הרסני נושא שם מלכותי שכזה, לא?

אבל הסיפור לא נגמר בכתר הלטיני. המילה נדדה לשפות רבות, לעיתים במשמעות של כתר, לעיתים בהקשרים אחרים – כמו הילה סביב גרם שמיים או חלק עליון של שן. כשהמדע זיהה לראשונה את משפחת הנגיפים הזו בשנות ה-60 של המאה ה-20, השם "קורונה" נבחר בדיוק בגלל המראה המיוחד שלהם תחת המיקרוסקופ. כלומר, השם לא נולד עם המגפה הנוכחית, הוא פשוט קיבל פוקוס פתאומי ודרמטי הרבה יותר.

צרפתית והנגיף: סיפור אהבה-שנאה (בעיקר שנאה) לשונית

השפה הצרפתית, עם כל הדרת הכבוד שלה, האקדמיה הצרפתית הנוקשה וההיסטוריה המפוארת, מגיבה לעיתים קרובות בסוג של אדישות (או אפילו התנשאות קלה) לזליגת מילים זרות. אבל כשהגיעה מגפה עולמית, לא הייתה לה ברירה אלא לאמץ, להתאים, ולפעמים אפילו להמציא מילים חדשות במהירות שיא. זה היה סוג של שיעור צניעות לבלשנים ולכל מי שחשב ששפה יכולה להישאר סטטית אל מול סופת שינויים.

אז איך אומרים את זה? ה"לה" וה"לא" של הקוביד-19: מה מסתתר מאחורי המגדר?

השאלה הבסיסית ביותר, שרבים תהו לגביה, היא כמובן: "איך אומרים 'קורונה' בצרפתית?" והתשובה, כמו בצרפתית טובה, היא לא כל כך פשוטה. למעשה, ישנן שתי מילים עיקריות, ולכל אחת מהן מגדר שונה – וזה הסיפור המעניין באמת.

• Le Coronavirus: זו המילה הנפוצה והראשונית. Le, כידוע, הוא כינוי זכר בצרפתית. מדוע? כי המילה "וירוס" (virus) היא זכר בצרפתית, וקורונה היא בסופו של דבר משפחת וירוסים. אז כשאנחנו מדברים על הנגיף עצמו, באופן כללי, נשתמש ב"Le Coronavirus". פשוט, אלגנטי, ומתאים לכללי הדקדוק.
• La COVID-19: ופה העניינים מתחילים להיות… צרפתיים. "COVID-19" הוא ראשי תיבות ל-Corona Virus Disease 2019 (מחלת נגיף הקורונה 2019). המילה "מחלה" בצרפתית היא "la maladie" – נקבה. לכן, כאשר ה-Organisation Mondiale de la Santé (WHO – ארגון הבריאות העולמי) פרסם את השם הרשמי למחלה, הצרפתים (והאקדמיה הצרפתית בעקבותיהם) החליטו לאמץ את המגדר הנקבי, "La COVID-19". אז, אם אתם מדברים על המחלה עצמה, על תסמיניה, או על ההשלכות הבריאותיות שלה, תגידו "La COVID-19". הבנתם את הניואנס? נהדר. זה פשוט עניין של סמנטיקה ומגדר, שתי אבני יסוד בשפה הזו.

האקדמיה הצרפתית, אותה מוסד מכובד שרואה את עצמו שומר הסף של השפה, התלבטה לא מעט בעניין הזה. היו כאלה שטענו ש"COVID-19" צריך להיות זכר, היו שטענו לנקבה. בסוף, ניצחו הנקביים, מה שמוכיח שגם למוסדות מסורתיים יש גבולות בגמישות מול לחצים גלובליים ורפואיים. זה קצת כמו וויכוח על כמה סוכר צריך לשים בקפה, אבל בקנה מידה לאומי ועם משמעויות היסטוריות.

שאלות ותשובות מהירות למאותגרים דקדוקית:

• שאלה: אז מה עדיף להגיד, "Le Coronavirus" או "La COVID-19"?
• תשובה: תלוי למה אתם מתכוונים! אם אתם מדברים על הנגיף עצמו כסוג של וירוס, תגידו "Le Coronavirus". אם אתם מדברים על המחלה שהוא גורם לה, תגידו "La COVID-19". ביומיום, רוב האנשים מבינים את שני הביטויים, אבל אם אתם רוצים לדייק – זה ההבדל.
• שאלה: האם הצרפתים משתמשים בעוד מילים לתיאור המצב?
• תשובה: בהחלט! שפה היא יצירה דינמית. הומצאו ונדבקו המון מילים וביטויים חדשים, למשל "confinement" (סגר), "gestes barrières" (כללי הגיינה ושמירת מרחק) ועוד.

3 מילים צרפתיות שהפכו לשיאני מכירות בתקופת המגפה – ולא, זו לא "באגט"

מעבר לשם הנגיף עצמו, המגפה הכניסה ללקסיקון הצרפתי שורה שלמה של מילים וביטויים חדשים, או שהפכה מילים קיימות לשכיחות באופן דרמטי. אלו מילים שמספרות את סיפור התגובה הצרפתית, לא רק הרפואית אלא גם החברתית והתרבותית.

1. Le Confinement: זו הייתה מילת המפתח של תקופת הסגר. ההיסגרות, ההתבודדות, ההישארות בבית. המילה הזו, למרות שהייתה קיימת, מעולם לא זכתה לכזו פופולריות. היא עברה מהקשרים צבאיים או משפטיים למציאות יומיומית של מיליוני אנשים, שהתחבאו בבתיהם.
2. Les Gestes Barrières: צירוף מילים שפירושו המילולי הוא "מחוות מחסום" או "פעולות הגנה". זהו שם כולל לכל ההמלצות הבריאותיות: שטיפת ידיים, שמירת מרחק, חבישת מסכה. זה הפך להיות מנטרה לאומית, תזכורת מתמדת לכך שהבריאות האישית קשורה לבריאות הציבור.
3. Le Vaccin: אמנם "חיסון" היא מילה קיימת וידועה, אך מעולם לא דיברו עליה כל כך הרבה, בכל כך הרבה הקשרים, ובכל כך הרבה ציפייה ותקווה. היא הפכה למוקד של שיח ציבורי, פוליטי וגם מדעי, והייתה מילה על קצה הלשון של כולם במשך חודשים ארוכים.

כל אחת מהמילים הללו לא רק מתארת מצב או פעולה, אלא גם מעבירה חוויה קולקטיבית של אומה שלמה. הן הפכו לחלק בלתי נפרד מהנרטיב של המגפה, ואני מהמר שהן יישארו איתנו, לפחות בהקשרים היסטוריים, למשך דורות.

האם השפה שלנו השתנתה לנצח? 5 נקודות למחשבה על עולם חדש.

האם מה שעברנו ישאיר חותם קבוע על השפה הצרפתית (ועל שפות אחרות)? אני חושב שבהחלט כן. שפות הן אורגניזמים חיים, והן מגיבות לשינויים דרמטיים. זו לא רק שאלה של אוצר מילים חדש, אלא גם של איך אנחנו מתקשרים, על מה אנחנו מדברים, ואיך אנחנו תופסים את המציאות באמצעות השפה.

1. הצפה של מונחים מדעיים: פתאום כולם מדברים על "שעתוק RNA", "נוגדנים", "מוטציות" ועוד. מילים שהיו שמורות למדענים הפכו לחלק מהשיח היומיומי.
2. קיצורי דרך לשוניים: "התקופה שלפני הקורונה" הפכה ל"העולם שלפני". המגפה הפכה לנקודת ייחוס מובהקת בזמן ובמרחב.
3. גלובליזציה לשונית: המונחים הרפואיים נדדו במהירות שיא בין שפות, ונוצרה אחידות מסוימת בטרמינולוגיה הרפואית העולמית.
4. שינוי סמנטי: מילים קיימות קיבלו משמעויות חדשות. למשל, "בידוד" הפך מפעולה רפואית ספציפית למצב קיומי נרחב.
5. "לשון אינטרנט" מואצת: הריחוק הפיזי גרם לזינוק בתקשורת דיגיטלית, מה שהאיץ אימוץ של מונחים וסלנג אינטרנטי לשיח יומיומי.

קצת סקרנות: עוד שאלות בוערות

• שאלה: האם האקדמיה הצרפתית באמת מסוגלת "להכתיב" את השפה?
• תשובה: האקדמיה מנסה לשמור על טוהר השפה ולהציע הנחיות, אבל במקרים של שינויים חברתיים מהירים כמו מגפה, השפה העממית והשימוש בפועל לעיתים קרובות מקדימים אותה. היא יותר משמרת מאשר מכתיבה.
• שאלה: האם יש ביטויים סלנגיים או הומוריסטיים שנוצרו בצרפתית בתקופה זו?
• תשובה: בהחלט. כמו בכל מקום, גם הצרפתים פיתחו דרכים משלהם להתמודד עם המצב, לעיתים בהומור שחור או בסלנג. למשל, "apéro-zoom" (ארוחת ערב וירטואלית בזום).
• שאלה: איך המגפה השפיעה על לימוד שפות?
• תשובה: מצד אחד, חוסר יכולת לנסוע פגעה בחילופי סטודנטים. מצד שני, המגפה הדגישה את החשיבות של תקשורת גלובלית ואולי אף הגבירה את העניין בלמידה מרחוק.

האם אפשר למצוא הומור או לפחות קורטוב של ציניות במשבר כזה? 7 תובנות שיגרמו לכם לחייך. (בקושי).

ובכן, למרות כל הקושי, האדם הוא יצור מתחכם, וגם בעיצומו של משבר, אנחנו מוצאים דרכים להתמודד, לצחוק (לרוב, צחוק מריר), ולבטא את התסכול שלנו באמצעות השפה. הצרפתים, עם ההיסטוריה העשירה שלהם באמנות המחאה והציניות המעודנת, לא איכזבו.

1. הריטואל של "האישור": זוכרים את הטפסים המגוחכים שצריך היה למלא כדי לצאת מהבית? ה"attestation de déplacement dérogatoire" הפך למקור אינסופי לבדיחות על בירוקרטיה צרפתית במיטבה.
2. המרוץ למגדר: הוויכוח על "Le" או "La" לקוביד-19? זה קצת כמו סרט קומי שבו פרופסורים מתווכחים על דברים שלא מעניינים אף אחד מחוץ לאקדמיה, בזמן שהעולם מתפרק.
3. "העבודה מהבית": "Télétravail" הפכה למילת מפתח, אבל גם למקור לבדיחות על פיג'מות בישיבות זום וילדים קופצים על הראש בזמן מצגות חשובות.
4. "הריחוק החברתי": הצרפתים, עם נטייתם לחיבוקים ונשיקות בלחיים, חוו שוק תרבותי. "Distanciation sociale" נשמעה כמו עונש כבד, ותוארה לעיתים כ"המצאה גרמנית" (בהומור, כמובן).
5. מומחי הספות: פתאום כל אחד הפך לווירולוג ומומחה לבריאות הציבור, וקבוצות הוואטסאפ געשו ב"עובדות" (שרובן שטויות). השפה שיקפה את ההצפה הבלתי נתפסת של מידע, אמיתי ושקרי כאחד.
6. ממים, ממים ועוד ממים: המגפה הולידה גל עצום של ממים אינטרנטיים, שרבים מהם שיחקו עם מילים וביטויים חדשים, והצליחו להקל קצת על הלחץ.
7. המוזיקה: אמנים רבים הוציאו שירי קורונה, חלקם הומוריסטיים, חלקם ציניים, כולם ביטאו את ההלם הקולקטיבי. "On est confinés, confinés, confinés…"

הומור וציניות הם מנגנוני התמודדות חשובים. הם מאפשרים לנו לעבד מציאות קשה, להרגיש קצת פחות לבד, ואפילו למצוא נקודות חיבור בתוך הכאוס. השפה, במקרה הזה, משמשת לא רק כלי לתקשורת אלא גם כמראה המשקפת את המאבק הפנימי והחיצוני של בני האדם.

אז הנה לכם, מסע מרתק שמתחיל בשאלה פשוטה "איך אומרים קורונה בצרפתית?" ומסתיים בהבנה עמוקה יותר של השפה כמערכת חיה ונושמת, המושפעת, משפיעה, ולעיתים גם צוחקת (או לפחות מנסה) אל מול אתגרי העולם. השפות שאנו דוברים הן הרבה יותר מאוסף מילים – הן הסיפור שלנו, ההיסטוריה שלנו, והדרך שלנו להתחבר זה לזה. בפעם הבאה שתשמעו את המילה "קורונה" בצרפתית, אני מקווה שתזכרו את כל העולמות שהיא מכילה בתוכה, ואולי גם תחייכו קלות, כי הבנתם משהו עמוק יותר.