ההבדל בין אנגלית בריטית לאנגלית אמריקאית או אוסטרלית – ההבדל יפתיע אתכם!

שמעתם פעם אנגלית, אבל הרגשתם שזה לא בדיוק האנגלית שאתם מכירים? אולי ביקשתם פעם 'צ'יפס' במסעדה בחו"ל וקיבלתם משהו אחר לגמרי ממה שציפיתם. או שאולי מילה תמימה כמו 'rubber' (גומי) קיבלה משמעות קצת מביכה בשיחה עם חבר חדש מארץ אחרת. כן, כן, ברוכים הבאים לעולם המופלא, המגוון ולפעמים גם קצת משוגע של ניבי האנגלית! זו ממש רכבת הרים לשונית. ואנחנו בדיוק עולים עליה יחד. אז קחו נשימה עמוקה, התכוננו למסע מרתק. נבקר בממלכה המאוחדת, נקפוץ לגיחה בארצות הברית, ואפילו נרד דרומה לארץ הקנגורו, אוסטרליה. זה הולך להיות כיף גדול. זה הולך להיות מעשיר. והכי חשוב – זה הולך להיות סופר פרקטי!

שלושת הגדולות: מבט מקרוב על ההבדלים

אנגלית היא כבר מזמן לא רק השפה של אנגליה. היא הפכה לשפה גלובלית, וכמו כל דבר שמתפשט בעולם, היא פיתחה לעצמה 'טעמים' מקומיים. בואו נכיר את שלושת השחקניות המרכזיות על המגרש הלשוני הזה.

אנגלית אמריקאית: כוכבת הוליוודית עם סטייל משלה

אה, אמריקה! ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, ההמבורגרים הענקיים והוליווד. האנגלית האמריקאית (AmE) היא כנראה הניב המוכר ביותר בעולם, בעיקר בזכות התרבות הפופולרית – סרטים, סדרות טלוויזיה ומוזיקה. היא נחשבת ישירה יותר, לעיתים מהירה יותר, ועם ביטחון עצמי שלא ניתן להתעלם ממנו.

מבחינת הגייה: האמריקאים אוהבים להשמיע את ה-R שלהם חזק וברור (תחשבו על המילה car או park). הם גם נוטים 'לרכך' את ה-T בין תנועות, כך ש-water יכול להישמע קצת כמו 'וואדר'. והאות A במילים כמו dance או ask תישמע פתוחה ושטוחה יותר מאשר אצל הבריטים.

אוצר מילים לדוגמה: אם אתם מחפשים מעלית, תשאלו על elevator (ולא lift). דירה היא apartment (ולא flat), עוגייה היא cookie (ולא biscuit), וחופשה היא vacation (ולא holiday, למרות שגם holiday קיים במשמעות של יום חג ספציפי).

בקטנה על איות: האמריקאים אוהבים לקצר ולפשט. הם יכתבו color במקום colour הבריטי, center במקום centre, ו-analyze במקום analyse.

אנגלית בריטית: לא רק תה ועוגיות, הוד מעלתה!

האנגלית הבריטית (BrE), ולפעמים מכנים אותה "אנגלית של המלכה" (Queen's English) או Received Pronunciation (RP), היא השורש, המקור. היא נתפסת לעיתים כיותר מנומסת, רשמית, ואולי אפילו קצת… נוקשה? אבל האמת היא שהיא מלאה בגוונים, הומור דק (שנקרא understatement) ומגוון עצום של מבטאים אזוריים מדהימים (סקוטית, וולשית, קוקני – הרשימה ארוכה!).

מבחינת הגייה: כאן ה-R בסוף מילה או לפני עיצור לרוב נעלמת (car נשמע כמו 'קאה'). ה-T תישמע בדרך כלل ברורה וחדה. ותנועות כמו ה-A ב-bath או glass יהיו ארוכות ועמוקות יותר, מין 'אההה' מלכותי שכזה.

אוצר מילים לדוגמה: אותה מעלית אמריקאית הופכת ל-lift. דירה היא flat. עוגייה היא biscuit (ומה שאמריקאים קוראים biscuit זה משהו אחר לגמרי, מין לחמנייה קטנה!). חופשה היא holiday. ואם אתם צריכים ללכת לשירותים, תשאלו בנימוס על ה-loo או ה-toilet.

בקטנה על איות: הבריטים שומרים על המסורת. הם אוהבים את ה-U שלהם ב-colour ו-flavour, ומעדיפים centre ו-theatre עם סיומת -re. גם פעלים יסתיימו לעיתים ב-ise במקום -ize האמריקאי (למשל, organise).

אנגלית אוסטרלית: היישר מארץ הקנגורו, עם קריצה

ברוכים הבאים ל-Down Under! האנגלית האוסטרלית (AusE) היא שילוב מרתק של השפעות בריטיות, עם טוויסט ייחודי, המון סלנג צבעוני וגישה כללית של "no worries, mate!". היא נשמעת ידידותית, נינוחה, ולפעמים קצת קשה לפענוח בהתחלה בגלל הקיצורים והביטויים המקומיים.

מבחינת הגייה: האוסטרלים ידועים בתנועות שלהם, שיכולות להישמע קצת 'אפיות' יותר. ה-A במילה day יכולה להישמע יותר כמו 'die' (כלומר, המילה "למות", לא להיבהל!). הם גם נוטים לקצר מילים ולהוסיף להן סיומת "o" או "ie": afternoon הופך ל-arvo, barbecue ל-barbie, ו-football ל-footy.

אוצר מילים לדוגמה: חבר הוא mate (מילה שגורה מאוד). ברביקיו, כאמור, זה barbie. בוקר טוב יכול להיות G'day (קיצור של Good day). ואם מישהו אומר לכם "She'll be right", זה אומר שהכל יהיה בסדר, אל דאגה.

בקטנה על איות: האוסטרלים לרוב הולכים לפי האיות הבריטי (למשל, colour, centre), אבל בגלל ההשפעה האמריקאית הגוברת, לפעמים תראו גם איות אמריקאי חודר פנימה.

---

מוצאים את ההבדלים: המדריך המעשי שלך לשטח

אז אחרי שהכרנו את השחקניות הראשיות, בואו נצלול לכמה הבדלים פרקטיים שיעזרו לכם להתמצא טוב יותר, בין אם אתם מזמינים קפה בלונדון, מנהלים שיחת עסקים בניו יורק, או מטיילים בסידני.

מבטא והגייה: איך זה נשמע באמת?

ההבדל הראשון שתשימו לב אליו הוא, כמובן, המבטא. האם ה-R מודגשת או נבלעת? איך נשמעות התנועות? האם המילים נאמרות מהר ובשטף אמריקאי, או בקצב בריטי מדוד יותר עם אינטונציה עולה ויורדת? האוסטרלים, עם המנגינה הייחודית שלהם, יכולים להישמע כאילו הם שואלים שאלה גם כשהם אומרים משפט חיווי. זה עניין של הקשבה ותרגול. אל תפחדו לחקות (בקטע טוב, כן?) כדי להבין טוב יותר.

דוגמה קלאסית היא המילה "water". אמריקאי יגיד משהו שנשמע כמו 'וואדר' (עם D רכה במקום T). בריטי יגיד 'וו-טה' (עם T ברורה ובלי להדגיש את ה-R בסוף). אוסטרלי? הוא כנראה יגיד משהו באמצע, אבל עם התנועות האוסטרליות האופייניות, אולי 'וו-טהה' מרוכך.

אוצר מילים: עולם שלם במילים אחרות (כמעט!)

זה התחום שבו הכי קל 'ליפול'. מילים יומיומיות יכולות להיות שונות לחלוטין. דמיינו שאתם באנגליה ומבקשים chips. תקבלו צ'יפס דק ופריך (מה שאמריקאים קוראים crisps). אם רציתם את תפוחי האדמה המטוגנים העבים יותר, הייתם צריכים לבקש fries (או לפעמים גם chips, אבל בהקשר הנכון, למשל ב-fish and chips). מבלבל? קצת, אבל גם משעשע!

עוד דוגמאות מהחיים: מה שאמריקאי יקרא sneakers או tennis shoes (נעלי ספורט), בריטי יקרא trainers. פח אשפה הוא trash can בארה"ב ו-dustbin או פשוט bin בבריטניה. תא מטען של רכב הוא trunk באמריקה ו-boot בבריטניה (כן, כמו מגף!). קומה ראשונה בבניין היא first floor בארה"ב (כלומר, קומת הקרקע היא ה-ground floor, והקומה שמעליה היא ה-first floor), בעוד שבבריטניה ה-ground floor היא קומת הקרקע, וה-first floor היא הקומה שמעליה (מה שאצלנו בישראל נקרא קומה ראשונה).

והנה עוד פנינה: אם אתם עומדים בתור, בארה"ב אתם standing in line. בבריטניה, אתם queuing (מהמילה queue). האוסטרלים כנראה ישתמשו בשניהם, אבל יוסיפו "mate" בסוף.

איות וכתיב: יו או לא יו? זד או אס? זו השאלה!

כאן ההבדלים פחות דרמטיים לדיבור, אבל מאוד חשובים לכתיבה. נוח ובסטר, המילונאי האמריקאי המפורסם, רצה ליצור זהות אמריקאית נפרדת וגם לפשט את האיות. לכן, הרבה מההבדלים נובעים מהרפורמות שלו.

כפי שציינו, סיומות כמו -our במילים בריטיות (colour, honour, flavour) הופכות ל--or באמריקאית (color, honor, flavor). סיומות -re בבריטית (centre, theatre, litre) משתנות ל--er באמריקאית (center, theater, liter). פעלים רבים שמסתיימים ב--ise בבריטניה (realise, organise, analyse) יקבלו סיומת -ize באמריקה (realize, organize, analyze). גם המילה "practice" היא דוגמה טובה: באנגלית בריטית, practice (עם C) זה שם העצם, ו-practise (עם S) זה הפועל. באנגלית אמריקאית, שתי הצורות נכתבות עם C: practice.

אוסטרליה, כאמור, נוטה לאיות הבריטי בדרך כלל, אבל ההשפעה האמריקאית גורמת לכך שלפעמים תראו ערבוב, במיוחד במדיה דיגיטלית.

דקדוק בקטנה: שינויים קטנים, משמעות גדולה (לפעמים)

הבדלי הדקדוק הם לרוב דקים יותר, אבל קיימים. אחד המוכרים הוא השימוש בשמות עצם קיבוציים (collective nouns) כמו team, government, family. באנגלית בריטית, מקובל להתייחס אליהם גם כרבים (למשל, "The team are playing well"). באנגלית אמריקאית, כמעט תמיד יתייחסו אליהם כיחיד ("The team is playing well").

הבדל נוסף הוא בצורת העבר של הפועל get. אמריקאים יגידו לעיתים קרובות gotten כ-past participle (למשל, "I've gotten a new car"). בריטים ישתמשו ב-got ("I've got a new car"). אם כי, גם בבריטניה אפשר לשמוע "ill-gotten gains", אז זה לא כלל ברזל.

גם מילות יחס יכולות להשתנות. למשל, "different from" (אמריקאי ובריטי סטנדרטי), אבל בבריטניה אפשר לשמוע גם "different to" ואפילו "different than" (שהופך נפוץ יותר בשני הצדדים).

ומה לגבי סופי שבוע? אמריקאי יגיד שהוא עסוק on the weekend. בריטי יגיד שהוא עסוק at the weekend.

אז מה הקטע? למה זה בכלל משנה לנו?

אולי אתם שואלים, "נו, אז יש כמה הבדלים, מה הביג דיל?". ובכן, זה יכול להיות די ביג דיל! הבנת ההבדלים האלה היא לא רק עניין של ידע כללי או טריוויה. יש לה השלכות פרקטיות מאוד:

• טיולים ותקשורת: כשאתם מטיילים, ידיעת הניואנסים יכולה למנוע אי הבנות מביכות (כמו להזמין את הדבר הלא נכון במסעדה) ולעזור לכם להתחבר טוב יותר למקומיים. הם יעריכו את המאמץ שלכם להבין את השפה שלהם.
• עבודה ועסקים: בעולם העסקים הגלובלי, תקשורת מדויקת היא מפתח. אם אתם עובדים עם קולגות או לקוחות מבריטניה, ארה"ב או אוסטרליה, שימוש נכון בטרמינולוגיה ובסגנון המקומי יכול לעשות רושם מצוין ולמנוע טעויות יקרות.
• צריכת מדיה: רוצים ליהנות באמת מסרט בריטי קלאסי או מסדרת קומדיה אוסטרלית? הבנת הסלנג והמבטאים תעשיר את החוויה ותאפשר לכם לתפוס את כל הבדיחות והרבדים התרבותיים.
• לימודים: אם אתם לומדים אנגלית, חשוב להיות מודעים להבדלים, במיוחד אם אתם מתכננים ללמוד בחו"ל או לגשת למבחנים בינלאומיים. לפעמים, תידרשו לבחור אם להתמקד באיות בריטי או אמריקאי.

בסופו של דבר, הכרת ההבדלים הופכת אתכם ל"דוברי אנגלית" מתוחכמים יותר, גמישים יותר ומודעים יותר לעושר של השפה הזו.

הדרכון שלכם לאנגלית שוטפת: טיפים לניווט במבוך הניבים

אז איך מתמודדים עם כל השפע הזה? הנה כמה טיפים פרקטיים:

1. הקשיבו, הקשיבו, הקשיבו: הדרך הטובה ביותר להתרגל להבדלים היא פשוט לחשוף את עצמכם לכמה שיותר סוגי אנגלית. צפו בסרטים וסדרות (בלי תרגום אם אתם אמיצים!), האזינו לפודקאסטים, שמעו מוזיקה ממדינות שונות. האוזן שלכם תתרגל בהדרגה.
2. אל תפחדו לשאול: אם אתם לא בטוחים למה מישהו התכוון, או איך אומרים משהו בניב מסוים – פשוט תשאלו! רוב האנשים ישמחו להסביר. זה גם מראה על עניין ורצון ללמוד.
3. הקשר הוא המלך: הרבה פעמים, גם אם מילה מסוימת לא מוכרת, ההקשר של המשפט יעזור לכם להבין את המשמעות. שימו לב למה שנאמר לפני ואחרי.
4. היו מודעים לקהל שלכם: אם אתם יודעים שאתם מדברים עם אמריקאי, אולי תעדיפו להשתמש ב"elevator" במקום "lift". זה לא חובה, אבל זה יכול להקל על התקשורת.
5. אמצו את הגיוון: במקום לראות את ההבדלים כמכשול, ראו אותם כהזדמנות להרחיב את הידע שלכם ולהעשיר את האנגלית שלכם. זה כל היופי בשפה חיה ודינמית!
6. אל תתקבעו יותר מדי: בסופו של יום, המטרה היא תקשורת. אם אתם מובנים, זה מה שחשוב. העולם הופך גלובלי יותר, והגבולות בין הניבים קצת מיטשטשים. קצת ערבוב זה לא סוף העולם.

מילה (או שלוש) לסיום: המסע רק מתחיל!

חקר ההבדלים בין אנגלית בריטית, אמריקאית ואוסטרלית הוא מסע מרתק ואינסופי. נגענו כאן רק בקצה הקרחון, אבל אני מקווה שהצלחתי לתת לכם טעימה מהעושר, מהשעשוע ומהפרקטיות שבדבר. האנגלית היא שפה מדהימה, מלאת חיים וצבע, והניבים השונים שלה הם כמו תבלינים שמוסיפים לה טעם ייחודי.

אז בפעם הבאה שאתם שומעים מישהו מדבר אנגלית קצת אחרת, חייכו. סביר להניח שאתם עדים לפלא לשוני קטן. ואם מישהו מתקן אתכם בנימוס או מציע מילה חלופית, קבלו זאת בהבנה ובסקרנות. כי ללמוד שפה זה לא רק ללמוד מילים ודקדוק, זה גם ללמוד תרבויות, אנשים, ודרכים שונות להסתכל על העולם. Good luck, mate, and have fun! או כמו שהאמריקאים אולי יגידו, Break a leg! וכמו שהבריטים אולי יאחלו, Cheerio and all the best!