למה מרוקאים יודעים צרפתית? – הסיבה ההיסטורית שתפתיע אתכם במיוחד!

למה צרפתית זורמת למרוקאים בדם (ואיך זה קרה)?

אז אתם יושבים לכם בבית קפה תל אביבי, או אולי בכלל מטיילים אי שם בעולם.

ופתאום.

בום.

שומעים חבר'ה מדברים בצרפתית שוטפת.

אתם מרימים את העיניים.

מרוקאים.

"רגע", המוח מתחיל לעבוד. "מרוקו? לא מדברים שם ערבית או ברברית? מאיפה הגיעה הצרפתית הזו?"

שאלה מצוינת!

ולא, זה לא מיתוס אורבני.

הידע הנרחב הזה של צרפתית במרוקו הוא תופעה מרתקת.

היא שזורה בהיסטוריה, בתרבות, במערכת החינוך ובעצם בכל שכבה של החברה המרוקאית המודרנית.

אז בואו נצלול פנימה.

למה צרפתית היא הרבה יותר משפה זרה במרוקו?

ואיך בדיוק נוצרה המציאות הזו שבה דורות על גבי דורות גדלים עם צרפתית כחלק בלתי נפרד מחייהם?

התשובה, כמו שקורה לרוב בענייני שפות ותרבויות, הרבה יותר מורכבת ממה שנראה על פני השטח.

והיא גם די מעניינת.

הישארו איתנו.

כי הולך להיות מסע לשוני והיסטורי קצר.

שבסופו תבינו בדיוק למה מרוקאים וצרפתית הם סיפור אהבה (קצת מורכב, כמו כל סיפור אהבה טוב) שנמשך כבר שנים.

ולא, אין לזה קשר רק לקרואסונים. אם כי הם בהחלט תוספת נחמדה.

1. הכל התחיל לפני המון זמן: הפרוטקטורט הצרפתי

טוב, כדי להבין את הקשר העמוק הזה, צריך לחזור אחורה.

לא ממש אחורה אחורה לימי האדם הקדמון.

אלא לתחילת המאה ה-20.

בשנת 1912, צרפת חתמה על הסכם עם הסולטאן המרוקאי.

הסכם שהפך את מרוקו לפרוטקטורט צרפתי.

מה זה אומר בפועל?

שצרפת קיבלה שליטה דה פקטו על רוב שטחי מרוקו (ספרד קיבלה חלקים קטנים יותר בצפון ובדרום).

ועכשיו, כמו בכל סיפור קולוניאלי טיפוסי (סליחה, פרוטקטורט!), המעצמה השלטת מביאה איתה את כל החבילה.

כולל את השפה שלה.

1.1. הצרפתית מגיעה בשער הראשי: ממשל וכלכלה

ברגע שצרפת נכנסה לתמונה, השפה הצרפתית הפכה להיות השפה הרשמית של הממשל.

של האדמיניסטרציה.

של הצבא הצרפתי שהיה שם.

ומהר מאוד, גם של הכלכלה.

כל מי שרצה לעבוד בשירות הציבורי החדש (התקופה הצרפתית, כמובן).

או לעסוק במסחר בקנה מידה גדול.

או סתם לרצות להתקדם בעולם החדש שנבנה.

היה חייב לדעת צרפתית.

לא הייתה ברירה.

היא הפכה לשפה של הכוח.

של ההזדמנויות.

של העתיד (לפחות כפי שצרפת ראתה אותו).

1.2. הצרפתית נכנסת בדלת האחורית (שהפכה לקדמית): מערכת החינוך

אבל הדרך הכי משמעותית בה הצרפתית השתרשה הייתה דרך מערכת החינוך.

צרפת הקימה בתי ספר מודרניים במרוקו.

בתי ספר שלימדו בצרפתית.

בתי ספר שנועדו במקור לחנך אליטה מקומית שתשתף פעולה עם השלטון הצרפתי.

הם לא בנו בתי ספר לכולם, כן?

זה לא היה אידיאל חינוכי אוניברסלי.

זה היה כלי שליטה.

אבל בפועל, בתי הספר הללו סיפקו חינוך ברמה גבוהה.

והכניסה לשם דרשה ידיעת צרפתית.

והיציאה משם?

פתחה דלתות לעולם העבודה, לאוניברסיטאות בצרפת, ולעמדות כוח בחברה.

כך נוצרה שכבה הולכת וגדלה של מרוקאים ששלטו בצרפתית.

לא רק שלטו, אלא חיו אותה.

קראו בה, כתבו בה, חשבו בה.

היא הפכה לשפת העילית.

השפה של מי ש"מבין עניין".

2. מה קרה אחרי העצמאות? הצרפתית נשארה?

טוב, אז מרוקו קיבלה עצמאות בשנת 1956.

יש! סוף סוף!

עכשיו, מה הדבר ההגיוני הראשון לעשות?

לנער מעליך את כל הסממנים של השלטון הקולוניאלי, נכון?

לכל הפחות את השפה של השליט לשעבר.

אבל…

פה הסיפור הופך להיות קצת יותר מורכב.

הרבה יותר מורכב.

2.1. המציאות מנצחת: הצרפתית היא שפת המדינה (החדשה)

למרות שמרוקו הפכה למדינה עצמאית, עם ערבית כעת השפה הרשמית (וגם ברברית, תמזיגת, הוכרה בשלב מאוחר יותר כשפה רשמית), הצרפתית לא נעלמה.

למה?

כי כל התשתיות.

כל מערכת המשפט.

כל הבירוקרטיה.

כל מערכת החינוך הגבוה.

כל אלה נבנו על בסיס צרפתי במשך עשרות שנים.

לא היה פשוט בכלל, ועד היום זה אתגר לא קטן, לעשות "ערביזציה" מלאה של המערכות האלה.

תחשבו על זה.

ספרי לימוד באוניברסיטה.

חוקים ופרוטוקולים משפטיים.

נהלים מנהליים.

הכל היה כתוב בצרפתית.

הצוותים המקצועיים, הרופאים, המהנדסים, עורכי הדין, המדענים.

רובם המכריע התחנך בצרפתית או במערכת החינוך הצרפתית במרוקו.

ככה שהצרפתית נשארה שפת העבודה בפועל בהרבה מאד תחומים.

בממשלה, בעסקים הגדולים, במדע, ברפואה.

היא קיבלה מעמד של שפה "לא רשמית, אבל קריטית".

2.2. ברוכים הבאים לכיתה: החינוך ממשיך לדבר צרפתית

ומערכת החינוך?

היא המשיכה ללמד צרפתית.

ובמקרים רבים, גם ללמד בצרפתית.

אפילו בבתי ספר ציבוריים.

מקצועות רבים, במיוחד בתיכון ובאוניברסיטה (מדעים, מתמטיקה, פיזיקה, רפואה, הנדסה), נלמדו וממשיכים להי2.2. ברוכים הבאים לכיתה: החינוך ממשיך לדבר צרפתית

ומערכת החינוך?

היא המשיכה ללמד צרפתית.

ובמקרים רבים, גם ללמד בצרפתית.

אפילו בבתי ספר ציבוריים.

מקצועות רבים, במיוחד בתיכון ובאוניברסיטה (מדעים, מתמטיקה, פיזיקה, רפואה, הנדסה), נלמדו וממשיכים להי

למד בצרפתית.

אז גם אם ילד למד ערבית בבית הספר היסודי.

כשגדל והגיע לחטיבה או לתיכון.

ובטח אם רצה ללכת לאוניברסיטה.

היה חייב לשלוט בצרפתית.

טוב, היה חייב זו מילה חזקה.

אבל זה בהחלט פתח לו הרבה יותר דלתות.

וככה, הצרפתית המשיכה לעבור מדור לדור.

דרך ספרי הלימוד.

דרך המורים.

דרך הסיכויים בחיים.

2.3. השפעה תרבותית ושכנים שלא עוזבים: צרפת נשארה קרובה

וגם, אל תשכחו את הקשרים התרבותיים והכלכליים שנותרו חזקים מאד עם צרפת גם אחרי העצמאות.

המון מרוקאים היגרו לצרפת לעבוד או ללמוד.

מה שיצר גשר אנושי ולשוני קבוע.

תקשורת מצרפתית (עיתונים, טלוויזיה, רדיו) המשיכה להיות זמינה ומשפיעה.

צרפת נשארה יעד תיירותי ועסקי מרכזי.

כל אלה תחזקו את המעמד של הצרפתית במרוקו.

היא לא הייתה רק שפה של בית הספר.

היא הייתה שפה חיה, נוכחת, שימושית.

3. זה רק צרפתית? על ערבית, ברברית והשילוב המרוקאי

עכשיו, בואו נהיה ברורים.

רוב המרוקאים לא מדברים צרפתית כשפה ראשונה.

השפות העיקריות במרוקו הן ערבית מרוקאית (הידועה כ"דאריג'ה") ושפות ברבריות שונות (כמו תמזיגת, תשלחית ותאריפית).

אלה השפות שמדברים בבית, ברחוב, בשוק.

אלה שפות האם של רוב האוכלוסייה.

אבל הצרפתית?

היא כמו שחקן חיזוק סופר חשוב שנכנס למשחק בדקות הקריטיות.

3.1. דאריג'ה + צרפתית = קוד-סוויצ'ינג בשטח

מה שקורה בפועל במרוקו זה תופעה לשונית מרתקת שנקראת "קוד-סוויצ'ינג" (Code-switching).

החלפת שפות בתוך שיחה או אפילו בתוך משפט.

מאד שכיח לשמוע מרוקאים ששולטים בצרפתית משלבים מילים וביטויים בצרפתית תוך כדי שהם מדברים ערבית מרוקאית.

לפעמים זה כדי לבטא רעיון מסוים שמרגיש "יותר נכון" בצרפתית (אולי מונח טכני, או ביטוי מודרני).

לפעמים זה סתם כי המילה הצרפתית יותר קצרה או מוכרת בהקשר מסוים.

ולפעמים, נו, זה פשוט מראה שאתה יודע צרפתית. וזה עדיין נחשב סוג של סמל סטטוס בקרב חלקים מהאוכלוסייה.

השילוב הזה יוצר ניב מרוקאי-צרפתי ייחודי.

שפת רחוב.

שפת עסקים.

שפת צעירים.

שהיא לא רק ערבית ולא רק צרפתית.

היא משהו אחר.

משהו מרוקאי לגמרי.

3.2. לא כולם מדברים צרפתית: הפער הלשוני

חשוב לזכור: לא כל מרוקאי מדבר צרפתית.

רמת השליטה בצרפתית קשורה בדרך כלל לחשיפה למערכת החינוך הצרפתית או לחינוך בכלל.

לאזורי מגורים (בדרך כלל בערים הגדולות יש יותר דוברים).

ולמעמד סוציו-אקונומי.

יש פער לשוני משמעותי במרוקו.

בין מי שיודע צרפתית היטב (ויש לו גישה טובה יותר להזדמנויות תעסוקתיות ואקדמיות) לבין מי ששולט רק בערבית המרוקאית או בשפות הברבריות.

זה אחד האתגרים המרכזיים של מרוקו המודרנית.

איך לגשר על הפער הזה?

איך להבטיח ששליטה בצרפתית לא תהיה תנאי סף להצלחה, ושהערבית והברברית יקבלו את המקום הראוי להן בכל תחומי החיים?

דיון סופר חשוב ורלוונטי במרוקו גם היום.

4. מה קורה היום? עתיד הצרפתית במרוקו?

אז איפה עומדת הצרפתית במרוקו בשנת 2023 (או 2024, או מתי שאתם קוראים את זה)?

היא עדיין חזקה מאד.

מאד מאד חזקה.

במיוחד בתחומי העסקים, הפיננסים, המשפטים, המדע והחינוך הגבוה.

רוב החברות הגדולות, גם בינלאומיות וגם מקומיות, פועלות בצרפתית.

חוזים נכתבים בצרפתית.

ישיבות מתנהלות בצרפתית.

אבל…

יש שינויים באוויר.

4.1. אנגלית באה לעשות בלגן (טוב)

כמו בהרבה מדינות בעולם, האנגלית צוברת תאוצה.

במיוחד בקרב הדור הצעיר.

האינטרנט, המדיה החברתית, התרבות הפופולרית.

הכל מדבר אנגלית.

ויותר ויותר מרוקאים, במיוחד צעירים ואנשי הייטק או עסקים שפונים לשווקים גלובליים, לומדים אנגלית.

יש מי שרואה באנגלית אלטרנטיבה לצרפתית.

שפה שהיא יותר "ניטרלית" (לא קשורה לעבר הקולוניאלי) ויותר גלובלית.

זה עדיין לא אומר שהצרפתית הולכת להיעלם מחר בבוקר.

היא מושרשת עמוק מדי.

אבל המעמד הבלעדי שלה כשפה שנייה דומיננטית?

הוא כבר לא כל כך בלעדי.

4.2. ה"ערביזציה" ממשיכה (לאט, אבל ממשיכה)

גם המאמצים לחזק את מעמד הערבית (והברברית) במערכות המדינה נמשכים.

יש רצון לחזק את ההוראה בערבית.

להשתמש יותר בערבית באדמיניסטרציה.

אבל זה תהליך איטי ומורכב.

שנתקל בהרבה קשיים פרקטיים, כמו היעדר ספרי לימוד או טרמינולוגיה מקצועית בערבית בכל התחומים הנדרשים.

ככה שהצרפתית כנראה תישאר רלוונטית וחשובה במרוקו עוד הרבה זמן.

אולי לא באותה מידה כמו לפני 20 או 30 שנה בקרב דורות מסוימים.

אבל היא בהחלט לא נעלמת.

5. שאלות שחשבתם לשאול (ואולי לא העזתם)

בואו נשים על השולחן כמה שאלות נפוצות שעולות כשמדברים על מרוקאים וצרפתית.

5.1. האם כל המרוקאים מדברים צרפתית?

ממש לא. כפי שהסברנו, היקף השליטה תלוי מאד בחשיפה לחינוך, למעמד סוציו-אקונומי ולאזור מגורים. בערים הגדולות ובעיקר בקרב שכבות משכילות או כאלה שעוסקות בתחומי עסקים/ממשל – הסיכוי לפגוש דוברי צרפתית שוטפת גבוה יותר. באזורים כפריים או בקרב שכבות פחות מחוברות למערכות המודרניות – פחות.

5.2. האם הצרפתית שהם מדברים זהה לצרפתית בצרפת?

באופן כללי, כן, במובן שהם מבינים זה את זה היטב. עם זאת, כמו בכל מקום בעולם בו שפה מדוברת, ישנם ניואנסים קטנים. מבטאים יכולים להשתנות. לעיתים יש שימוש במילים או ביטויים שהושפעו מערבית מרוקאית או מהשפות הברבריות. אבל ההבדלים מינוריים למדי, בטח לעומת הבדלים בין ניבים של אותה שפה במדינות שונות.

5.3. למה הם לא פשוט עברו לערבית אחרי העצמאות?

כפי שהוסבר, זה מורכב מאד. כל התשתיות המודרניות נבנו בצרפתית. "ערביזציה" מלאה דורשת השקעת ענק בתרגום חומרים, הכשרת מורים, פיתוח טרמינולוגיה חדשה ועוד. בנוסף, הצרפתית נשארה שפה חשובה לקשרים בינלאומיים (מול צרפת ומדינות אחרות, וגם בעסקים גלובליים).

5.4. האם הצרפתית "מסוכנת" לזהות המרוקאית?

זו שאלה פילוסופית וחברתית שנדונה רבות במרוקו. יש מי שטוען ששליטה בצרפתית והשפעתה התרבותית פוגעות בערבית ובברברית ויוצרות ניתוק מהשורשים. אחרים רואים בידיעת צרפתית יתרון אדיר שפותח דלתות לעולם ומאפשר למרוקו להיות מחוברת יותר. לרוב, המציאות היא שילוב של שפות ותרבויות שיוצר זהות מרוקאית עשירה ומורכבת.

5.5. האם הדור הצעיר עדיין לומד צרפתית כמו הדורות הקודמים?

כן, הצרפתית עדיין חלק אינטגרלי ממערכת החינוך. אבל יש נטייה גוברת, בעיקר בקרב צעירים, לפנות גם לאנגלית כשפה חשובה ואפילו ראשונה מבין השפות הזרות. התקשורת העולמית והטכנולוגיה דוחפות חזק לכיוון אנגלית.

5.6. האם צרפתית קשורה גם ליהודים ממרוקו?

בהחלט! חלק ניכר מהקהילה היהודית במרוקו בתקופת הפרוטקטורט ואחריה התחנך בבתי ספר של ה"אליאנס" או במוסדות חינוך צרפתיים אחרים. רבים מבני הקהילה דיברו צרפתית כשפה ראשונה או שנייה. הידיעה הזו עזרה להם מאד גם לאחר העלייה לישראל, שם רבים השתלבו במערכות שונות שדרשו ידיעת שפות זרות (אז בעיקר צרפתית, לפני שהאנגלית השתלטה לגמרי). זה חלק בלתי נפרד מהמורשת התרבותית והלשונית של יהדות מרוקו.

6. סיכום קצרצר (לא באמת קצרצר)

אז הנה לכם.

הסיפור של הצרפתית במרוקו.

זה לא קרה ביום אחד.

זה תוצר של היסטוריה מורכבת.

של החלטות (שלהם ושלה), של מציאות כלכלית וחברתית, ושל מערכת חינוך שהפכה להיות שוער הכניסה לידע ולהזדמנויות.

הצרפתית שם כי צרפת הייתה שם.

והיא נשארה כי היא הפכה להיות חלק מהרקמה של המדינה המודרנית.

שפת עסקים, שפת אקדמיה, שפת ממשל בפועל בהרבה מאד תחומים.

היא שפה שפותחת דלתות.

והיא שפה שחיה ובועטת, גם אם לצידה האנגלית מתחילה לתפוס נפח.

אז בפעם הבאה שאתם שומעים מרוקאים מדברים צרפתית שוטפת.

אתם כבר יודעים את כל הסיפור מאחורי זה.

זה לא קסם.

זה פשוט היסטוריה.

תרבות.

ושפות שחיות זו לצד זו.

יוצרות יחד משהו חדש ומעניין.

וכן, לפעמים זה באמת מרגיש כאילו היא זורמת להם בדם.

כי אחרי כל כך הרבה שנים, היא כבר חלק בלתי נפרד ממי שהם.

ושיהיה בתאבון עם הקרואסון.

בכל שפה שתבחרו.