מה זה אנגלית מדוברת? יש גם אנגלית אחרת (למשל, אקדמית)? – ההבדל שיפתיע אתכם!

שמתם לב פעם שהאנגלית שלומדים בכיתה נשמעת קצת… אחרת? קצת רשמית מדי? אולי אפילו קצת נוקשה? זה לא רק אתם. יש סיבה טובה לכך. האנגלית ששומעים ברחוב, בסרטים או בשיחה עם חברים היא לא תמיד אותה אנגלית שמופיעה בספרי הלימוד. קוראים לזה אנגלית מדוברת. וכן, היא שונה מאנגלית אחרת, למשל אנגלית אקדמית או ספרותית. בואו נצלול יחד לעולם המרתק הזה. נבין מה ההבדלים. נראה למה זה חשוב. ואיך אפשר להשתפר בזה. מוכנים? יאללה!

מהי בעצם אנגלית מדוברת?

תחשבו על אנגלית מדוברת כמו על הג'ינס והטי-שירט של השפה. זו הגרסה הנוחה, היומיומית, הלא רשמית. זו האנגלית שאנשים משתמשים בה בשיחות חולין, עם חברים, משפחה, או אפילו כשהם מזמינים קפה. היא הרבה יותר גמישה ופחות "מעונבת" מהאנגלית הכתובה או הרשמית.

מאפיינים עיקריים של אנגלית מדוברת:

• שימוש נרחב בקיצורים: במקום להגיד "I am going to go", רוב האנשים יגידו "I'm gonna go". במקום "do not", אומרים "don't". זה פשוט יותר מהיר וזורם.
• אוצר מילים פשוט ויומיומי: משתמשים במילים כמו "stuff" (דברים), "kids" (ילדים), "cool" (מגניב) במקום במילים רשמיות יותר כמו "items", "children", "excellent".
• סלנג וביטויים אידיומטיים: אנגלית מדוברת מלאה בסלנג שמשתנה כל הזמן ובביטויים שאי אפשר להבין רק מהמילים עצמן (למשל, "break a leg" שמשמעותו "בהצלחה").
• דקדוק פחות נוקשה: לפעמים משפטים לא שלמים ("Want some coffee?"), או שיש חזרות והיסוסים. זה טבעי לגמרי בשיחה.
• מילות מילוי והיסוס: אנשים משתמשים הרבה ב-"um", "uh", "like", "you know" כדי למלא שתיקות בזמן שהם חושבים מה להגיד.
• אינטונציה וקצב דיבור: הטון והקצב משחקים תפקיד ענק בהעברת המסר, לפעמים יותר מהמילים עצמן.

דוגמה מהחיים? במקום לגשת למישהו ולהגיד בצורה רשמית: "Excuse me, could you please tell me the time?", באנגלית מדוברת סביר יותר שתשמעו: "Hey, got the time?". קצר, קולע ולעניין.

רגע, אז יש עוד סוגים של אנגלית?

בהחלט! אם אנגלית מדוברת היא הג'ינס והטי-שירט, אז יש גם את ה"חליפה המחויטת". זו האנגלית הפורמלית, האקדמית או הכתובה. משתמשים בה במצבים רשמיים יותר:

• כתיבת מאמרים אקדמיים או מיילים רשמיים.
• נאומים או מצגות עסקיות.
• מסמכים משפטיים או טכניים.
• ספרות קלאסית או עיתונות רצינית.

מאפיינים של אנגלית פורמלית/אקדמית:

• אוצר מילים מורכב ומדויק: משתמשים במילים ספציפיות ופחות נפוצות כדי להעביר רעיונות בצורה מדויקת (למשל, "utilize" במקום "use", "commence" במקום "start").
• דקדוק קפדני: מקפידים על כללי הדקדוק, מבנה משפט תקין ומשפטים שלמים ומורכבים.
• הימנעות מקיצורים וסלנג: כותבים "it is" ולא "it's", ונמנעים מביטויי סלנג או מילים לא רשמיות.
• טון אובייקטיבי: בדרך כלל, הכתיבה הרשמית שואפת להיות אובייקטיבית ונטולת פניות אישיות.
• מבנה לוגי וברור: יש דגש על ארגון הטקסט בצורה מסודרת, עם פסקאות ברורות וקישוריות לוגית בין הרעיונות.

לדוגמה, במשפט אקדמי אפשר למצוא משהו כמו: "The aforementioned research findings corroborate the hypothesis regarding…" לעומת גרסה מדוברת כמו: "Yeah, that study thingy basically proves what we thought…". הבנתם את הרעיון.

---

אז מה ההבדלים הגדולים? בואו נפרט!

בואו נסכם את ההבדלים המרכזיים כדי שיהיה ברור כמו שמש בצהרי היום:

אוצר מילים: סלנג וחברים לעומת מילים "של פעם"

מדוברת: מלאה בסלנג (awesome, chill, dude), ביטויים (spill the beans, bite the bullet) ומילים יומיומיות (get, stuff, nice).

פורמלית: אוצר מילים רחב, מדויק, לפעמים מורכב (obtain, items, satisfactory), הימנעות מסלנג וביטויים לא רשמיים.

דקדוק: גמיש וזורם לעומת נוקשה ומדויק

מדוברת: גמיש יותר, יכול לכלול משפטים לא שלמים ("Good job!"), חזרות, ותיקונים עצמיים תוך כדי דיבור. פחות הקפדה על כללים מסוימים.

פורמלית: הקפדה מלאה על כללי הדקדוק, משפטים שלמים ומורכבים, מבנה תחבירי תקין.

קיצורים: החיים קלים יותר!

מדוברת: קיצורים הם הלחם והחמאה (I'm, you're, it's, gonna, wanna, kinda).

פורמלית: נמנעים מקיצורים כמעט לחלוטין (I am, you are, it is, going to, want to, kind of).

מילות מילוי והיסוסים: ה"אמממ" וה"כאילו"

מדוברת: נפוץ מאוד להשתמש במילים כמו "um, uh, like, you know, well" כדי לגשר על פערים או לארגן מחשבות.

פורמלית: כמעט ולא קיימים בכתיבה, ובדיבור רשמי משתדלים למזער אותם ככל האפשר.

מבנה משפט: קצר וקולע לעומת ארוך ומורכב

מדוברת: נטייה למשפטים קצרים יותר, לפעמים אפילו שבורים או לא גמורים. הקישור בין המשפטים נעשה הרבה פעמים דרך ההקשר או האינטונציה.

פורמלית: משפטים ארוכים ומורכבים יותר, עם שימוש במילות קישור (however, therefore, furthermore) כדי ליצור קשרים לוגיים ברורים.

למה כל זה חשוב לי בעצם? (הקטע הפרקטי)

הבנת ההבדל בין אנגלית מדוברת לאנגלית פורמלית היא קריטית לתקשורת יעילה. למה? פשוט מאוד:

1. הקשר הוא המלך: שימוש באנגלית מדוברת מדי בפגישה עסקית חשובה עלול ליצור רושם לא מקצועי. מצד שני, דיבור פורמלי מדי עם חברים עלול להישמע מוזר ומרוחק. צריך לדעת להתאים את הסגנון לסיטואציה. דמיינו שאתם מגיעים לראיון עבודה ואומרים למראיין "Yo, what's up, man?". לא מומלץ, נכון?
2. הבנת העולם האמיתי: רוב האינטראקציות היומיומיות באנגלית, כולל סרטים, סדרות, מוזיקה ושיחות עם דוברי אנגלית, מתנהלות באנגלית מדוברת. אם תכירו רק את הגרסה הפורמלית, יהיה לכם קשה להבין מה באמת קורה סביבכם.
3. להישמע טבעי יותר: כשאתם לומדים ומנסים להשתמש באלמנטים של אנגלית מדוברת (במצבים המתאימים, כמובן!), אתם נשמעים פחות כמו רובוט ויותר כמו בני אדם אמיתיים. זה עוזר ליצור קשר טוב יותר עם אנשים.
4. ביטחון עצמי: ככל שתבינו טוב יותר את הניואנסים ותדעו מתי להשתמש באיזה סגנון, כך תרגישו בטוחים יותר לדבר ולהתבטא באנגלית.

בקיצור, הכרת שני הסגנונות מאפשרת לכם לנווט בעולם דובר האנגלית בצורה חלקה ויעילה הרבה יותר.

טיפים לשיפור האנגלית המדוברת שלכם (יאללה לעבודה!)

רוצים לשפר את האנגלית המדוברת שלכם ולהישמע יותר טבעיים? הנה כמה טיפים פרקטיים:

• הקשיבו, הקשיבו, הקשיבו: צפו בסרטים ובסדרות (עדיף כאלה שמתארות חיי יום-יום), האזינו לפודקאסטים ולמוזיקה באנגלית. שימו לב איך אנשים מדברים באמת – הקיצורים, הסלנג, האינטונציה.
• חקו דוברים ילידיים: נסו לחזור על משפטים שאתם שומעים, תוך ניסיון לחקות את המבטא והאינטונציה. זה אולי ירגיש מוזר בהתחלה, אבל זה עוזר מאוד "לאמן" את הפה והאוזן.
• דברו כמה שיותר: גם אם זה רק לעצמכם במקלחת! נסו לתרגם מחשבות או לספר מה עשיתם היום באנגלית. ככל שתתרגלו יותר, זה יהפוך לקל יותר. אל תפחדו מטעויות – הן חלק טבעי מהלמידה.
• למדו ביטויים וסלנג נפוצים: יש המון משאבים באינטרנט שמלמדים ביטויים שימושיים וסלנג עדכני. התמקדו במה שרלוונטי לכם ולתחומי העניין שלכם.
• מצאו פרטנרים לשיחה: אם יש לכם הזדמנות, דברו עם דוברי אנגלית ילידיים או עם לומדים אחרים. יש גם אפליקציות ואתרים שמחברים בין אנשים לצורך תרגול שפות.
• אל תפחדו מקיצורים: התחילו להשתמש בקיצורים נפוצים כמו "I'm", "don't", "it's". זה מיד יגרום לכם להישמע טבעיים יותר.
• הקליטו את עצמכם: זה יכול להיות קצת מביך, אבל להקשיב לעצמכם מדברים יכול לעזור לכם לזהות איפה אתם צריכים להשתפר (למשל, בהגייה או באינטונציה).

אז בפעם הבאה שאתם שומעים אנגלית שנשמעת שונה ממה שלמדתם, אל תילחצו. זו פשוט הגרסה ה"משוחררת" והיומיומית שלה. הכי חשוב זה להבין את ההקשר ולדעת מתי להשתמש בכל סגנון. ככל שתחשפו את עצמכם יותר לשפה الحية והמדוברת, כך תרגישו יותר בנוח ותשפרו את היכולת שלכם לתקשר באנגלית בכל מצב. בהצלחה!