ברוכים הבאים לעולם הבנייה בשפה הערבית!
כן, כן, בנייה.
זה אולי נשמע כמו נושא יבש כמו מלט לפני ערבוב, אבל חכו.
בישראל ובמזרח התיכון, בנייה היא חלק בלתי נפרד מהנוף.
מכירים את רעש הפטישים בבוקר? את המנופים שמנקדים את קו הרקיע?
השפה הערבית, על שני פניה – הספרותית המהודרת והמדוברת התוססת – מלאה במונחים שמתארים את כל האקשן הזה.
במדריך הזה, נצלול יחד לעולם המרתק הזה.
נגלה מילים שימושיות, נבין את ההבדלים בין הערבית ששומעים בספרים לזו ששומעים ב"וַורְשֶה" (אתר הבנייה).
נדגיש את הניב הפלסטיני/לבנטיני, כי הוא הכי רלוונטי כאן ועכשיו.
מוכנים לערבב קצת מילים ולבנות אוצר מילים חדש? יאללה, בואו נתחיל!
מושגי יסוד: מה זה מה?
נתחיל מהבסיס. כמו בכל בניין טוב, צריך יסודות חזקים. הנה כמה מילים בסיסיות שתשמעו הרבה, גם בערבית ספרותית (MSA) וגם במדוברת (Palestinian/Levantine Spoken Arabic – PSA).
בניין ושות'
המילה הכללית לבניין בספרותית היא בִּנַאא' (بناء) או מַבְּנַא (مبنى). במדוברת, סביר יותר שתשמעו בִּנַאיֶה (بناية), שזה גם בניין מגורים.
פעולת הבנייה עצמה היא בִּנַאא' (بناء) או אִנְשַאא' (إنشاء) בספרותית. במדוברת, פשוט יגידו בִּנַא (بنا) או תַעְמִיר (تعمير), שזה יותר כמו "פיתוח" או "שיקום".
אתר בנייה הוא סיפור מעניין. בספרותית אומרים מַוְוקֶע בִּנַאא' (موقع بناء), שזה "מיקום בנייה". אבל במדוברת, וגם לפעמים בספרותית מודרנית, כולם משתמשים במילה הקסומה וַורְשֶה (ورشة). כן, כמו "וורקשופ" באנגלית. מילה שכל מי שחי פה מכיר היטב. "איפה אתה עובד?" "בוורשה בעיר".
האנשים שמאחורי הבנייה
פועל זה עַ֫אמֶל (عامل) בספרותית ובמדוברת. לפעמים במדוברת תשמעו גם שַׁעְ'יל (شغيل), שזה פועל פשוט, "עובד כפיים".
מהנדס הוא מֻהַ֫נְדֶס (مهندس) בספרותית, ובמדוברת זה נשמע דומה מאוד: מְהַ֫נְדֶס (مهندس), לפעמים ההברה הראשונה נבלעת קצת.
קבלן הוא מֻקַ֫אוֶול (مقاول) בספרותית. במדוברת זה מְקַ֫אוֶול (مقاول) או מְתַעַ֫הֶّד (متعهد) – זה שמחזיק ב"עהדה" (חוזה, התחייבות).
ויש את המְעַלֶّם (معلم). מילה עם אלף משמעויות! היא יכולה להיות "מורה", אבל בהקשר של בנייה היא "אומן", "בעל מקצוע מנוסה", או פשוט… "הבוס באתר". "תשאל את המעלם!".
חומרי הגלם: ממה בונים את כל זה?
בלי חומרים, אין בניין. הנה כמה מהחשובים ביותר, עם ההבדלים בין הספרותית למדוברת:
- מלט / צמנט: בספרותית אִסְמַ֫נְת (إسمنت). במדוברת, גם אִסְמַ֫נְת, אבל הרבה פעמים, במיוחד בפלסטינית, תשמעו שְׁמֶ֫נְתוֹ (شمنتو). כן, מהמילה האיטלקית Cemento.
- בטון: המילה המודרנית, שנכנסה גם לספרותית, היא בַּאטוּן (باطون). בספרותית יש גם מילה קלאסית יותר, חַ'רַסַ֫אנַה (خرسانة), אבל בַּאטוֹן (باطون) היא המילה שתשמעו ביום-יום בוורשה. "יאללה, נְצוּבּ בַּאטוֹן!" (יאללה, ניצוק בטון!).
- לבנים / בלוקים: לבנים מחימר הן טוּבּ (طوب) בספרותית ובמדוברת. אבל כשמדברים על בלוקי הבטון המוכרים, במדוברת קוראים להם פשוט בְּלוֹק (بلوك).
- עץ: חַ'֫שַׁבּ (خشب). מילה די דומה בשתי הגרסאות. משמש לטפסנות (קַוַאלֶבּ – قوالب), גגות, ועוד.
- ברזל / פלדה: חַדִיד (حديد). גם כאן, אין הבדל משמעותי. ברזל הבניין הוא חלק קריטי.
- חול: רַמְל (رمل) בספרותית, רַ֫מֶל (رمل) במדוברת.
- חצץ: בספרותית חַ֫צַא (حصى). במדוברת, נפוץ יותר בַּ֫חֶס (بحص). זה החצץ שמערבבים עם המלט והחול ליצירת בטון.
- אריחים / רִיצּוּף: בַּלַ֫אט (بلاط). משתמשים במילה הזו גם לספרותית וגם למדוברת. "בַּלַ֫אט בַּלַדִי" (بلاط بلدي) זה ריצוף מסורתי, יפהפה.
- צבע: בספרותית טִלַ֫אא' (طلاء) או דִהַ֫אן (دهان). במדוברת, הכי נפוץ זה דְהַ֫אן (دهان). גם הפועל "לצבוע" הוא דַהַן / יִדְהַן (دهن / يدهن).
כלי עבודה: בלי זה אי אפשר
מה שווים החומרים והאנשים בלי הכלים הנכונים? כמה כלים בסיסיים שכדאי להכיר:
- פטיש: בספרותית מִטְרַ֫קַה (مطرقة). במדוברת, כולם קוראים לזה שַׁאכּ֫וּשׁ (شاكوش). נשמע מוכר? כנראה מהשפה הטורקית.
- מברג: בספרותית מִפַכּ בַּרַ֫אעִ'י (مفك براغي), שזה "פותחן ברגים". במדוברת, פשוט מְפַכּ (مفك). קצר וקולע.
- מסור: מִנְשַׁ֫אר (منشار) בספרותית, מֻנְשַׁ֫אר (منشار) במדוברת (שימו לב לתנועה הראשונה).
- את חפירה: בספרותית מִגְ'רַ֫פַה (مجرفة). במדוברת, משתמשים גם במַגְ'רַפֶה (مجرفة), אבל מאוד נפוצה המילה כְּרֵיכּ (كريك). עוד מילה שאולי הגיעה משפות אירופאיות.
- סולם: סֻ֫לַّם (سلم) בספרותית. במדוברת, זה סִ֫לֶّם (سلّم). "גִ'יבּ אֶ-סִّלֶّם!" (תביא את הסולם!).
פעלים בפעולה: מה עושים באתר?
אתרי בנייה הם מקומות דינמיים. הנה כמה פעלים שמתארים את מה שקורה שם:
לבנות: בספרותית בַּנַא / יַבְּנִי (بنى / يبني). במדוברת זה זהה: בַּנַא / יִבְּנִי (بنى / يبني). "הוא בונה בית" – הֻוַّ בִּיִבְּנִי בֵּית (هو بيبني بيت).
לחפור: ספרותית חַפַרַ / יַחְפִרֻ (حفر / يحفر). מדוברת חַפַר / יִחְפֹר (حفر / يحفر). "צריך לחפור יסודות" – לַאזֶם נִחְפֹר אַסַאסַ֫את (لازم نحفر أساسات).
לערבב: ספרותית חַ'לַטַ / יַחְ'לִטֻ (خلط / يخلط). מדוברת חַ'לַט / יִחְ'לֹט (خلط / يخلط). "לערבב את המלט" – יִחְ'לֹט אֶל-אִסְמַנְת (يخلط الإسمنت).
ליצוק (בטון): ספרותית צַבַּّ / יַצֻבֻּّ (صبّ / يصبّ). מדוברת צַבּّ / יְצֻבּّ (صبّ / يصبّ). זה אחד הרגעים המרגשים באתר! "מחר יוצקים את הגג" – בֻּכְּרַא מְנְצֻבּّ אֶ-סַّקְף (بكرة منصبّ السقف).
לצבוע: ספרותית טַלַא / יַטְלִי (طلى / يطلي), אבל גם דַהַן / יַדְהַן (دهن / يدهن). במדוברת, כמעט תמיד דַהַן / יִדְהַן (دهن / يدهن). "אנחנו צובעים את הקירות" – אִחְנַא מְנִדְהַן אֶל-חִיטַ֫אן (احنا مندهن الحيطان).
למדוד: ספרותית קַאסַ / יַקִיסֻ (قاس / يقيس). מדוברת אַ֫אס / יְאִיס (قاس / يقيس). "תמדוד את המרחק" – אִיס אֶל-מַסַ֫אפֶה (قيس المسافة).
משפטים שימושיים מהוורשה
עכשיו, בואו נחבר הכל למשפטים פרקטיים שאולי תשמעו או תצטרכו להגיד:
- "איפה אתר הבנייה?" (במדוברת) – וֵין אֶל-וַורְשֶה? (وين الورشة؟)
- "אנחנו צריכים עוד מלט." (במדוברת) – בִּדְנַא כַּמַאן שְׁמֶנְתוֹ (بدنا كمان شمنتو) או לַאזֶמְנַא כַּמַאן אִסְמַנְת (لازمنا كمان إسمنت).
- "תיזהר עם הפטיש!" (במדוברת) – דִיר בַּאלַכּ עַ-שַׁّאכּוּשׁ! (دير بالك عالشاكوش!)
- "המהנדס מגיע מחר." (במדוברת) – אֶל-מְהַנְדֶס גַ'אי בֻּכְּרַא (المهندس جاي بكرة). ("ג'אי" = בא).
- "כמה עולה שק מלט?" (במדוברת) – אַדֵّישׁ חַקّ כִּיס (אֶ)שְ-שְׁמֶנְתוֹ? (قدّيش حق كيس الشمنتو؟) ("חַקّ" = מחיר/זכות).
- "העבודה נקייה / טובה." (ביטוי הערכה לעבודה טובה) – אֶ-שֻّעֹ'ל נְטִ'יף (الشغل نظيف).
- "תן לי יד / עזור לי." (בקשה לעזרה) – אַעְטִינִי אִידַכּ (أعطيني إيدك) או פשוט סַאעِدְנִי (ساعدني).
סיפור קטן מהשטח
פעם אחת, חבר ישראלי שרק התחיל ללמוד ערבית הגיע לוורשה ורצה לבקש מהפועל להביא לו "מסמרים". הוא ידע שבספרותית זה מַסַאמִיר (مسامير). אז הוא ניגש למעלם ושאל בנימוס: "מֻמְכֶּן מַסַאמִיר?". המעלם הסתכל עליו במבט משועשע ואמר לו בחיוך: "יא חַבִּיבִּי (ידידי), פה אנחנו אומרים בַּסַאמִיר ( بسامير)! זה לא שיעור ספרות פה!". ההבדל הקטן הזה בין מ' ל-ב' בתחילת המילה הוא בדיוק הקסם של המדוברת. זה לא "טעות", זה פשוט הניב המקומי. ולפעמים, שימוש במילה ה"נכונה" מהמילון נשמע קצת… מצחיק או מתנשא בהקשר הלא נכון.
זו דוגמה קטנה לכך שהכרת המילים במדוברת היא לא רק עניין של הבנה, אלא גם של חיבור לאנשים ויצירת קשר בלתי אמצעי.
סיכום: בונים גשרים עם מילים
אז זהו, טעימה קטנה מעולם הבנייה בערבית.
ראינו שיש הבדלים בין הספרותית למדוברת, ושבניב הפלסטיני/לבנטיני יש מילים ייחודיות ושימושיות מאוד.
הכרת המילים האלה יכולה לפתוח דלתות, תרתי משמע!
בין אם אתם עוסקים בבנייה, גרים בשכנות לאתר בנייה, או סתם רוצים להבין טוב יותר את השפה והתרבות סביבכם, המילים האלה הן כלי חשוב.
הן מאפשרות תקשורת ישירה, מונעות אי הבנות, ומראות כבוד והתעניינות.
אז בפעם הבאה שתשמעו מישהו צועק "יאללה, שְׁמֶנְתוֹ!" או "דִיר בַּאלַכּ!", תדעו בדיוק על מה מדובר.
מקווה שהיה לכם מעניין ומעשיר, ושעכשיו אתם מרגישים קצת יותר "בנויים" בנושא!