תמיד תהיתם איך זה שאנגלית נשמעת קצת… מוכרת לפעמים? אולי כששמעתם גרמנית או הולנדית? זה לא דמיון מקרי. ממש לא. אלו שפות מאותה משפחה. כמו בני דודים. לפעמים קרובים, לפעמים קצת רחוקים. יש להם היסטוריה משותפת. שורשים עתיקים. בואו נצא למסע קטן. נגלה עד כמה האנגלית היא בת דודה של הגרמנית וההולנדית. נראה מה דומה, מה שונה, ואיך זה יכול לעזור לכם. מוכנים? קדימה!
משפחת שפות? כן, יש דבר כזה!
דמיינו עץ משפחתי ענק. ממש ענק. אי שם בעבר הרחוק, היה סבא רבא קדמון, נקרא לו פרוטו-גרמאנית. לסבא הזה היו ילדים, ונכדים, ונינים. האנגלית, הגרמנית וההולנדית הן כולן נכדות או נינות של הסבא הזה. הן שייכות לענף שנקרא השפות הגרמאניות המערביות. זה אומר שיש להן DNA לשוני משותף. הן גדלו באותו אזור גיאוגרפי פחות או יותר, והשפיעו זו על זו לאורך ההיסטוריה. לכן, למרות שכל אחת פיתחה "אישיות" משלה, עדיין אפשר לראות את הדמיון המשפחתי.
הצד הגרמני של האנגלית
האנגלית המודרנית ספגה המון השפעות במהלך השנים. מילים מלטינית, מצרפתית, אפילו מעברית! אבל הליבה שלה? הבסיס? הוא גרמאני טהור. השורשים העיקריים של הדקדוק הבסיסי ומילות היסוד מגיעים מאותם שבטים גרמאניים שפלשו לבריטניה לפני המון המון שנים (האנגלים, הסקסונים והיוטים). זה כמו הבסיס של הבית, השלד – הוא גרמאני.
אז איפה הדמיון? רגע ה"אהה!"
הדמיון הכי בולט הוא באוצר המילים הבסיסי. יש המון מילים שנראות ונשמעות דומות, ולעיתים קרובות יש להן משמעות זהה או קרובה מאוד. המילים האלה נקראות קוגנטים (Cognates). זה החלק הכי כיפי ומתגמל כשמתחילים ללמוד גרמנית או הולנדית מאנגלית (או להיפך).
דוגמאות מהחיים (אוצר מילים)
בואו נראה כמה דוגמאות פשוטות:
- בית: באנגלית House, בגרמנית Haus, בהולנדית Huis. קרוב, נכון?
- אמא: באנגלית Mother, בגרמנית Mutter, בהולנדית Moeder.
- מים: באנגלית Water, בגרמנית Wasser, בהולנדית Water (כמעט זהה לאנגלית!).
- יד: באנגלית Hand, בגרמנית Hand, בהולנדית Hand (בול!).
- ספר: באנגלית Book, בגרמנית Buch, בהולנדית Boek.
- לשתות: באנגלית Drink, בגרמנית Trinken, בהולנדית Drinken.
- חבר: באנגלית Friend, בגרמנית Freund, בהולנדית Vriend.
הרשימה הזו יכולה להמשיך עוד ועוד! מילים שקשורות למשפחה, לגוף, לאוכל, לטבע – הרבה מהן מראות את הקשר המשפחתי הזה. זה ממש נותן "בוסט" ללמידה.
ומה עם קצת דקדוק?
גם במבנה המשפט הבסיסי יש דמיון. בשלוש השפות, סדר המילים הנפוץ במשפטים פשוטים הוא נושא-פועל-מושא (Subject-Verb-Object – SVO). למשל:
- אנגלית: I drink water. (אני שותה מים)
- גרמנית: Ich trinke Wasser. (אותו סדר!)
- הולנדית: Ik drink water. (גם כן!)
כמובן, זה נכון בעיקר למשפטים פשוטים. כשהמשפטים מסתבכים, הדברים מתחילים להשתנות, במיוחד בגרמנית והולנדית, אבל הבסיס דומה.
רגע, זה לא כל כך פשוט… הבדלים (ה"רגע, מה?")
למרות הדמיון המשמח, יש גם הבדלים משמעותיים. אל תצפו ללמוד גרמנית או הולנדית תוך שבוע רק כי אתם יודעים אנגלית. הנה כמה מהמורכבויות העיקריות:
גרמנית וה"יחסות" שלה (Cases)
זה אולי ההבדל הכי גדול ומפחיד למתחילים. בגרמנית, לשמות עצם (ולמילים הנלוות אליהם כמו תארים וכינויי שייכות) יש יחסות (Cases). יש ארבע כאלה: נומינטיב (נושא), אקוזטיב (מושא ישיר), דאטיב (מושא עקיף) וגניטיב (שייכות). זה אומר שהמילה "ה" (the) יכולה להיות der, die, das, den, dem, des ועוד, תלוי בתפקיד של שם העצם במשפט ובמין הדקדוקי שלו. באנגלית? יש לנו פשוט "the". פיו! ההולנדית פשוטה יותר בהקשר הזה, היא איבדה את רוב מערכת היחסות המסובכת, למרות שיש לה עדיין שרידים.
דוגמה קטנה? באנגלית אומרים "The man gives the woman the book". בגרמנית זה "Der Mann gibt der Frau das Buch". שימו לב איך "the" משתנה!
מין דקדוקי (כן, לשולחן יש מין!)
גם בגרמנית וגם בהולנדית, לשמות עצם יש מין דקדוקי. בגרמנית יש שלושה: זכר (der), נקבה (die) וניטרלי (das). בהולנדית יש שניים: "רגיל" (de) וניטרלי (het). באנגלית? אין מין דקדוקי לשמות עצם (חוץ מאשר he/she לאנשים, כמובן). למה שולחן הוא זכר בגרמנית (der Tisch) וילדה היא ניטרלית (das Mädchen)? אל תשאלו. פשוט צריך לשנן. זה יכול להיות קצת מתסכל בהתחלה.
סדר מילים גמיש (ולפעמים משוגע)
זוכרים שאמרנו שסדר המילים הבסיסי דומה? אז זהו, שבמשפטים מורכבים יותר, גרמנית והולנדית אוהבות לשחק עם סדר המילים. יש להן כלל שנקרא V2 (Verb Second) במשפטים עיקריים, שבו הפועל תמיד מגיע במקום השני. זה נשמע פשוט, אבל זה אומר שאם מתחילים את המשפט עם משהו שהוא לא הנושא (למשל, "אתמול…"), הנושא והפועל מחליפים מקומות! לדוגמה:
- אנגלית: Yesterday I went home.
- גרמנית: Gestern ging ich nach Hause. (מילולית: אתמול הלכתי אני הביתה – הפועל 'ging' במקום השני)
- הולנדית: Gisteren ging ik naar huis. (אותו עיקרון)
ובמשפטים משועבדים (פסוקיות)? הפועל בגרמנית והולנדית נודד לסוף המשפט! זה דורש קצת אימון להתרגל.
מבטא וצלילים
גם כאן יש הבדלים ברורים. הצליל "th" באנגלית (כמו ב-think או the) לא קיים בגרמנית או הולנדית. לגרמנית יש את הצליל ה"גרוני" המפורסם 'ch' (כמו ב-Bach), ולהולנדית יש צליל 'g' או 'ch' שנשמע אפילו יותר גרוני לחלק מהאנשים. כל שפה פיתחה את ה"מבטא" הייחודי שלה.
זהירות, "חברים כוזבים"!
לפעמים מילים נראות דומות אבל המשמעות שלהן שונה לגמרי. אלו נקראים "חברים כוזבים" (False Friends) והם יכולים להיות מצחיקים (או מביכים). לדוגמה:
- המילה האנגלית Gift (מתנה) נראית כמו המילה הגרמנית Gift. אבל בגרמנית… זה אומר רעל! לא כדאי להתבלבל.
- המילה האנגלית Brave (אמיץ) דומה למילה הגרמנית/הולנדית Brav. אבל שם היא בדרך כלל אומרת "ממושמע" או "טוב" (כמו ילד טוב).
- המילה ההולנדית Eng (צר, מפחיד) נשמעת כמו החלק הראשון של England, אבל המשמעות שונה לגמרי.
אז מי יותר קרובה לאנגלית: גרמנית או הולנדית?
זו שאלת מיליון הדולר (או האירו). אין תשובה חד משמעית, כי זה תלוי במה מסתכלים.
- מבחינת דקדוק: הולנדית נחשבת בדרך כלל לקלה יותר עבור דוברי אנגלית, כי היא איבדה את רוב מערכת היחסות המסובכת של הגרמנית, ויש לה רק שני מינים דקדוקיים לעומת שלושה בגרמנית. היא קצת יותר "אמצע הדרך" בין האנגלית הפשוטה יחסית לגרמנית המורכבת.
- מבחינת אוצר מילים: כאן התמונה מורכבת. יש מילים רבות באנגלית שדומות יותר למקבילות ההולנדיות, ואחרות שדומות יותר לגרמניות. לדוגמה, "water" (מים) זהה בהולנדית, בעוד שבגרמנית זה "Wasser". מצד שני, "apple" (תפוח) דומה יותר ל-"Apfel" הגרמני מאשר ל-"appel" ההולנדי (שנכתב אותו דבר אבל נשמע קצת אחרת).
- מבחינת הגייה: יש הטוענים שההגייה ההולנדית לעיתים קרובה יותר לאנגלית בחלק מהצלילים, אבל צליל ה-G/CH ההולנדי יכול להיות קשה מאוד לדוברי אנגלית, בעוד שהגרמנית נחשבת ליותר "פונטית" (קוראים איך שכותבים, פחות או יותר).
בשורה התחתונה: אפשר לומר שהולנדית קצת יותר קרובה לאנגלית במבנה הדקדוקי הכללי ובפשטות יחסית, בעוד שלגרמנית יש קשרים חזקים מאוד באוצר המילים הבסיסי למרות המורכבות הדקדוקית הגדולה יותר. שתיהן בהחלט בנות דודות קרובות של האנגלית.
טיפים פרקטיים למטיילים וללומדים
אם אתם יודעים אנגלית ורוצים ללמוד גרמנית או הולנדית (או סתם מטיילים):
- נצלו את הדמיון: חפשו את הקוגנטים! זה ייתן לכם אוצר מילים התחלתי ויגביר את הביטחון. אל תפחדו לנחש מילים שנראות דומות (אבל היו מוכנים לטעויות מצחיקות).
- היזהרו מההבדלים הגדולים: שימו לב במיוחד למין הדקדוקי וליחסות בגרמנית, ולסדר המילים המשתנה בשתי השפות. אלו המקומות שדורשים הכי הרבה תשומת לב.
- אל תפחדו מההגייה: הקשיבו הרבה למקומיים או להקלטות. נסו לחקות את הצלילים. גם אם המבטא שלכם לא מושלם, יעריכו את המאמץ!
- השתמשו באנגלית כנקודת פתיחה: העובדה שאתם כבר מכירים שפה גרמאנית אחת היא יתרון עצום. המוח שלכם כבר "מכיר" חלק מהקונספטים והמבנים.
סיכום: משפחה שכזו!
אז כן, אנגלית, גרמנית והולנדית הן בהחלט חלק מאותה משפחה לשונית. הן חולקות היסטוריה, מילים רבות ומבנים דקדוקיים בסיסיים. כמו בכל משפחה, יש דמיון ברור, אבל כל אחת פיתחה גם את הייחודיות, המוזרויות והקסם שלה. הגרמנית היא אולי האחות הגדולה והמסודרת עם כללים נוקשים, ההולנדית היא האחות האמצעית והיותר זורמת, והאנגלית היא בת הדודה שנסעה בעולם ואספה השפעות מכל מקום, אבל עדיין זוכרת מאיפה באה. ההבנה של הקשרים האלה יכולה להפוך את לימוד השפות האחרות (או סתם את ההאזנה להן) לחוויה מעשירה ומהנה הרבה יותר. אז בפעם הבאה שאתם שומעים גרמנית או הולנדית, הקשיבו היטב – אולי תשמעו את ההד של האנגלית מהדהד שם.