אוכל הוא הרבה יותר מסתם דלק לגוף, נכון?
בעולם הערבי, אוכל הוא תרבות, הוא משפחה, הוא חברות, הוא אירוח מכל הלב.
לדעת לדבר על אוכל בערבית פותח דלתות לשיחות מרתקות, לקשרים חדשים, ובעיקר… לטעמים מדהימים!
במדריך הזה נצלול יחד לעולם המילים הערביות שקשורות לאוכל.
נתמקד גם בערבית הספרותית (השפה הרשמית) וגם בערבית המדוברת, עם דגש על הניב הפלסטיני/לבנטיני שאנחנו שומעים כאן בארץ.
אז קדימה, בואו נפתח תיאבון… לשפה!
רגע, ספרותית או מדוברת? מה ההבדל כשמדובר באוכל?
חשוב להבין שיש שני "סוגים" עיקריים של ערבית:
- ערבית ספרותית (الفُصْحَى – אל-פֻסְחַא): זו השפה הרשמית, שפת החדשות, הספרים, והנאומים. תמצאו אותה בתפריטים רשמיים במסעדות יוקרה או בספרי בישול. היא נשמעת קצת "גבוהה" יותר.
- ערבית מדוברת (العَامِّيَّة – אל-עַאמִּיֶّה): זו השפה של הרחוב, של הבית, של השוק. לכל אזור יש ניב (להג'ה – لَهْجَة) משלו. הניב הפלסטיני/לבנטיני (השייך לאזור סוריה, לבנון, ירדן ופלסטין) הוא הנפוץ בישראל. זה מה שתשמעו בשיחות יומיום על מה אוכלים היום.
במדריך הזה, ניתן דוגמאות משתי השפות, כי שתיהן רלוונטיות בהקשרים שונים. נסמן את המילה הספרותית ואת המילה המדוברת כדי שתוכלו להבדיל.
מושגי יסוד: נתחיל מהבסיס
כמה מילים שאי אפשר בלעדיהן:
- אוכל: ספרותית – طَعَام (טַעַאם), מדוברת – أَكِل (אַכֶּל)
- שתייה: ספרותית – شَرَاب (שַרַאבּ), מדוברת – مَشْرُوب (מַשְרוּבּ)
- ארוחת בוקר: ספרותית – فُطُور (פֻטוּר), מדוברת – فْطُور (פְטוּר)
- ארוחת צהריים: ספרותית – غَدَاء (עַ'דַאא), מדוברת – غَدَا (עַ'דַא)
- ארוחת ערב: ספרותית – عَشَاء (עַשַאא), מדוברת – عَشَا (עַשַא)
- מסעדה: مَطْعَم (מַטְעַם) – די דומה בשתי הצורות.
- מטבח: مَطْبَخ (מַטְבַּח') – גם כן, די דומה.
שימו לב שבמדוברת, לפעמים התנועות מתקצרות או משתנות קצת. זה כל הקסם!
ירקות ופירות: מהשדה לצלחת (ולשיחה)
אין מטבח ערבי בלי ירקות ופירות טריים. הנה כמה דוגמאות נפוצות:
- עגבנייה: ספרותית – طَمَاطِم (טַמַאטִם), מדוברת – بَنَدُورَة (בַּנַדוּרַה). זו דוגמה קלאסית להבדל משמעותי!
- מלפפון: خِيَار (חִ'יַאר) – דומה בשתי הצורות.
- בצל: بَصَل (בַּצַל) – דומה.
- שום: ثُوم (ת'וּם) – דומה (שימו לב להגיית ה-ث כמו th באנגלית).
- חסה: خَسّ (חַ'סּ) – דומה.
- תפוח: تُفَّاح (תֻפַّאח) – דומה.
- תפוז: بُرْتُقَال (בֻּרְתֻקַאל) – דומה.
- בננה: مَوْز (מַוְז) – דומה.
- ענבים: عِنَب (עִנַבּ) – דומה.
בביקור בשוק (سُوق – סוּק), תצטרכו את המילים המדוברות!
בשרים ועופות: על האש ובסירים
חלק חשוב מהמטבח, במיוחד באירועים חגיגיים.
- עוף: ספרותית – دَجَاج (דַגַ'אג'), מדוברת – جَاج (גַ'אג'). שוב, הבדל נפוץ.
- בשר: ספרותית – لَحْم (לַחְם), מדוברת – لَحْمِة (לַחְמֶה). המילה "לחמה" במדוברת מתייחסת לרוב לבשר בקר או כבש באופן כללי.
- בשר כבש: ספרותית – لَحْم ضَأْن (לַחְם צַ'אְן), מדוברת – خَارُوف (חַ'ארוּף). פירוש המילה ח'ארוף הוא ממש "כבש".
- בשר בקר: ספרותית – لَحْم بَقَر (לַחְם בַּקַר), מדוברת – لَحْمِة بَقَر (לַחְמֶת בַּקַר).
- דג: سَمَك (סַמַכּ) – דומה.
במסעדה מזרחית, כנראה שתשמעו יותר "ג'אג'" ו"לחמה".
חלב, גבינות וביצים: לא רק לארוחת בוקר
מוצרי חלב הם חלק בלתי נפרד, במיוחד הלַבַּנֶה והגבינות.
- חלב: حَلِيب (חַלִיבּ) – דומה.
- גבינה: ספרותית – جُبْن (גֻ'בְּן), מדוברת – جِبْنِة (גִ'בְּנֶה).
- יוגורט/לבן: لَبَن (לַבַּן). שימו לב: "לבן" בערבית מתייחס לרוב ליוגורט או לרוויון, לא לחלב נוזלי. לפעמים קוראים ליוגורט גם يوغورت (יוגורט).
- ביצים: بَيْض (בֵּיצ') – דומה.
דגנים, לחם ופסטה: הבסיס של הארוחה
מה אנחנו בלי פחמימות?
- לחם: ספרותית – خُبْز (חֻ'בְּז), מדוברת – خُبِز (חֻ'בֶּז). כמובן, יש את הפיתה המפורסמת שבמדוברת נקראת לעיתים كْمَاج (כְּמַאג').
- אורז: ספרותית – أَرُزّ (אַרֻזּ), מדוברת – رُزّ (רֻזּ).
- פסטה: ספרותית – مَعْكَرُونَة (מַעְכַּרוּנַה), מדוברת – مَعْكَرُونِة (מַעְכַּרוֹנֶה).
מה שותים? מים זה חשוב!
אי אפשר לדבר על אוכל בלי לדבר על שתייה.
- מים: ספרותית – مَاء (מַאא), מדוברת – مَيّ (מַיְי) או مَيِّه (מַיֶّה). עוד הבדל קריטי ושימושי!
- תה: شَاي (שַאי) – דומה. לרוב מוגש חזק ומתוק, לפעמים עם נענע (نَعْنَع – נַעְנַע).
- קפה: قَهْوَة (קַהְוַה) – דומה. הקפה הערבי (לרוב קפה שחור/טורקי) הוא חלק חשוב מהתרבות.
- מיץ: عَصِير (עַצִיר) – דומה. מיץ תפוזים הוא عَصِير بُرْتُقَال (עציר בורתוקאל).
תבלינים ורטבים: הטאץ' הסופי
הסוד של הטעם נמצא פה!
- מלח: مِلْح (מִלְח)
- פלפל (שחור): ספרותית – فُلْفُل (פֻלְפֻל), מדוברת – فِلْفِل (פִלְפִל)
- סוכר: سُكَّر (סֻכַּّר)
- שמן: زَيْت (זֵית). שמן זית הוא כמובן زَيْت زَيْتُون (זֵית זַיְתוּן), והוא מרכיב מרכזי במטבח הלבנטיני.
- תבלינים באופן כללי: ספרותית – تَوَابِل (תַוַאבֶּל), מדוברת – بْهَارَات (בְּהַארַאת).
מנות מפורסמות שכולם מכירים (או צריכים להכיר!)
אי אפשר בלי כמה דוגמאות למאכלים אהובים:
- חומוס: حُمُّص (חֻמֻּץ). מוגש לרוב עם גרגירים, טחינה ושמן זית.
- פלאפל: فَلَافِل (פַלַאפֶל). כדורים מטוגנים מחומוס או פול.
- שווארמה: شَاوِرْمَا (שַאוִרְמַא). בשר (לרוב עוף או כבש/בקר) שצולים על שיפוד מסתובב.
- קבב: كَبَاب (כַּבַּאבּ). בשר טחון מתובל, לרוב על שיפודים.
- מנסף: مَنْسَف (מַנְסַף). מאכל חגיגי, במיוחד בירדן ופלסטין, המורכב מאורז, בשר כבש מבושל ברוטב יוגורט מיובש (גַ'מִיד – جَمِيد) ופיתות. חוויה קולינרית ותרבותית!
משפטים שימושיים סביב השולחן
רוצים להזמין אוכל? להחמיא לבשלן/ית? הנה כמה משפטים פרקטיים (במדוברת):
- "אני רעב/ה": أنا جوعان (אַנַא ג'וּעַאן – לזכר) / أنا جوعانة (אַנַא ג'וּעַאנֶה – לנקבה).
- "אני צמא/ה": أنا عطشان (אַנַא עַטְשַאן – לזכר) / أنا عطشانة (אַנַא עַטְשַאנֶה – לנקבה).
- "טעים!": زاكي (זַאכִּי – לזכר) / زاكية (זַאכִּיֶה – לנקבה). אפשר גם להשתמש ב-طَيِّب (טַיֶّבּ) / طَيِّبِة (טַיְّבֶּה), שמשמעותו גם "טוב".
- "אפשר חשבון בבקשה?": الحساب لو سمحت (אִלְחְסַאבּ לַוּ סַמַחְת – כשפונים לגבר) / الحساب لو سمحتي (אִלְחְסַאבּ לַוּ סַמַחְתִי – כשפונים לאישה).
- "בתאבון!": صَحْتَيْن وعافية (צַחְתֵין וְעַאפִיֶה – מילולית: "בריאות כפולה ובריאות טובה") או بالهنا والشفا (בִּלְהַנַא וִ(אל)שִׁّפַא – מילולית: "בהנאה ובריפוי"). זו ברכה נפוצה מאוד כשמגישים אוכל או כשמישהו אוכל. התשובה המקובלת ל"צחתין" היא على قلبك (עַלַא קַלְבַּכּ/קַלְבֶּכּ – "על ליבך").
קצת על תרבות האוכל
אל תשכחו שהאוכל בעולם הערבי הוא חוויה חברתית. אירוח (ضِيَافِة – צִ'יַאפֶה) הוא ערך עליון. מצפים ממך לטעום מהכל, ולרוב יציעו לך עוד ועוד (גם אם אתה מפוצץ!).
שיתוף אוכל מהצלחת המרכזית נפוץ מאוד, במיוחד עם מנות כמו חומוס, סלטים ומטבלים.
קפה (قَهْوَة – קַהְוַה) הוא לא רק משקה, הוא טקס. מגישים אותו לאורחים כסימן לכבוד, ולרוב בכוסות קטנות. מקובל לשתות לפחות כוס אחת, ולפעמים שלוש.
יאללה, לתרגל ולטעום!
עכשיו, אחרי שקיבלתם טעימה מעולם המילים הערביות שקשורות לאוכל, הגיע הזמן לצאת החוצה!
נסו להשתמש במילים החדשות שלמדתם בפעם הבאה שאתם במסעדה מזרחית, בשוק, או אפילו בשיחה עם שכנים.
אל תפחדו לטעות, זו הדרך הכי טובה ללמוד.
והכי חשוב – תהנו מהטעמים, מהריחות ומהחוויה העשירה שהמטבח הערבי מציע.
صَحْتَيْن! (צַחְתֵין! – בתאבון!)