אהלן חברים וחברות, וברוכים הבאים למזרח התיכון הקסום! מתכננים טיול ורוצים להרגיש קצת יותר בבית? לדעת כמה מילים בערבית יכול לשדרג לכם את החוויה פלאים. זה פותח דלתות, לבבות, ולפעמים גם עוזר לקבל מחיר קצת יותר טוב בשוק. המדריך הזה הוא לא עוד שיעור דקדוק משעמם. ממש לא. אנחנו נצלול יחד לעולם המילים השימושיות לתייר, גם בערבית הספרותית וגם במדוברת הפלסטינית/לבנטינית השוטפת. נלמד איך להזמין קפה שיעיר אתכם בבוקר, איך לשאול "כמה זה עולה?" בלי להישמע כמו רובוט, ואפילו איך להגיד "תודה רבה, היה מעולה!" אחרי ארוחה משגעת. אז קחו נשימה עמוקה, חגרו חגורות (או סנדלים, מה שנוח לכם), ויוצאים לדרך! יהיה כיף, מבטיח.
ברכות ונימוסים בסיסיים: המפתח לכל דלת
הרושם הראשוני קובע, נכון? כמה מילות נימוס פשוטות יכולות לעשות פלאים. גם אם ההמשך יהיה באנגלית או בשפת הסימנים, הפתיחה בערבית תמיד מתקבלת בחיוך.
ערבית ספרותית (الفصحى – al-fuṣḥā)
הערבית הספרותית היא השפה הרשמית, שפת התקשורת, הספרים והחדשות. פחות תשמעו אותה ברחוב בשיחה יומיומית, אבל כדאי להכיר כמה ביטויים בסיסיים:
- السلام عليكم (as-salāmu ʿalaykum) – שלום עליכם (הברכה הנפוצה ביותר). התשובה היא وعليكم السلام (wa ʿalaykum as-salām) – ועליכם השלום.
- صباح الخير (ṣabāḥ al-khayr) – בוקר טוב. התשובה היא صباح النور (ṣabāḥ an-nūr) – בוקר אור.
- مساء الخير (masāʾ al-khayr) – ערב טוב. התשובה היא مساء النور (masāʾ an-nūr) – ערב אור.
- شكراً (shukran) – תודה.
- عفواً (ʿafwan) – על לא דבר / סליחה (תלוי בהקשר).
- من فضلك (min faḍlika – לגבר, min faḍliki – לאישה) – בבקשה (כשמבקשים משהו).
- نعم (naʿam) – כן.
- لا (lā) – לא.
ערבית מדוברת (العامية – al-ʿāmmiyya) – דגש לבנטיני/פלסטיני
כאן נכנסים לחיים האמיתיים! זו השפה שתשמעו ביום-יום, בשווקים, במסעדות ובשיחות עם מקומיים. היא קלילה יותר ופחות רשמית.
ברכות חמות:
- مرحباً (marḥaba) או مرحبتين (marḥabtein – "פעמיים היי!") – היי/שלום. זו ברכה ידידותית וניטרלית.
- أهلاً وسهلاً (ahlan wa sahlan) – ברוכים הבאים. לעיתים קרובות מקוצר ל-أهلاً (ahlan). אפשר להשתמש בזה גם כתשובה ל"שוקרן" (תודה).
- كيف حالك؟ (kīf ḥālak? – לגבר / kīf ḥālik? – לאישה) – מה שלומך? אפשר גם בקיצור: كيفك؟ (kīfak/kīfik).
- תשובות נפוצות ל"מה שלומך?":
- تمام (tamām) – בסדר, מעולה.
- الحمد لله (al-ḥamdu lillāh) – השבח לאל (כלומר, "טוב, תודה לאל").
- ماشي الحال (māshi l-ḥāl) – בסדר (מילולית: "המצב הולך").
נימוסים של יום-יום:
- شكراً (shukran) – תודה. פשוט ועובד תמיד.
- يسلمو إيديك (yislamu īdeik – כשהפנייה לגבר) / يسلمو إيديكي (yislamu īdeiki – כשהפנייה לאישה) – תודה רבה, מילולית "יתברכו ידייך". נאמר כשמקבלים משהו מישהו הכין או נתן במיוחד. התשובה היא وإيديك (w-ideik – "וידייך").
- لو سمحت (law samaḥt – לגבר / law samaḥti – לאישה) – בבקשה / סלח לי. מאוד שימושי למשוך תשומת לב או לבקש משהו.
- آه (āh) / أيوه (aywa) – כן.
- لأ (laʾ) – לא (ההמזה בסוף היא כמו עצירה קטנה).
- يعطيك العافية (yaʿṭīk al-ʿāfiye – לגבר / yaʿṭīki al-ʿāfiye – לאישה) – תהיה בריא / כל הכבוד על העבודה. ברכה חשובה מאוד שנאמרת למישהו שעובד או עשה מאמץ. התשובה היא الله يعافيك (Allāh yʿāfīk/yʿāfīki).
טיפ קטן ומשעשע: אם מישהו אומר לכם "אהלן וסהלן" בכניסה לחנות, ואתם עונים לו "אהלן ביק" (ahlan bīk/bīki – ברוך הנמצא), זה מראה שכבר התחלתם להבין את הקצב! אל תתפלאו אם יציעו לכם תה על חשבון הבית.
בדרך ליעד: שדה תעופה, גבולות ותחבורה
הגעתם! עכשיו צריך לנווט. כמה מילים בתחום הזה יכולות לחסוך הרבה בלבול.
מושגים כלליים (רלוונטי גם לספרותית וגם למדוברת)
- مطار (maṭār) – שדה תעופה.
- جواز سفر (jawāz safar) – דרכון. חשוב לשמור עליו!
- تأشيرة (taʾshīra) – ויזה, אשרה. במדוברת ייתכן שיגידו פשוט فيزا (vīza).
- شنطة (shanṭa) / ברבים: شناتي (shanāti) – תיק, מזוודה (במדוברת). בספרותית זה حقيبة (ḥaqība).
- تذكرة (tadhkara) – כרטיס.
- وصول (wuṣūl) – הגעה.
- مغادرة (mughādara) – יציאה / המראה.
תחבורה יבשתית (בעיקר מדוברת)
אז איך מגיעים ממקום למקום? טוב ששאלתם!
- تكسي (taksi) – מונית. לפעמים תשמעו גם سيارة أُجرة (sayyārat ʾujra), בעיקר בשלטים רשמיים.
- سرفيس (servīs) – מונית שירות. מאוד נפוץ בערים רבות.
- باص (bāṣ) – אוטובוס. מילה בינלאומית שעובדת מצוין.
- شارع (shāriʿ) – רחוב.
- طريق (ṭarīq) – דרך, כביש.
לשאול על כיוונים (סופר שימושי!):
- وين…؟ (wayn…?) – איפה…? לדוגמה: وين الحمام؟ (wayn al-ḥammām?) – איפה השירותים? (כן, גם זה חשוב). وين محطة الباص؟ (wayn maḥaṭṭit il-bāṣ?) – איפה תחנת האוטובוס?
- كيف بوصل لـ…? (kīf bawṣal la…?) – איך אני מגיע ל…? לדוגמה: كيف بوصل للبلد القديمة؟ (kīf bawṣal lal-balad il-ʾadīme?) – איך אני מגיע לעיר העתיקה?
- يمين (yamīn) – ימין.
- شمال (shmāl) – שמאל. (בספרותית זה يسار – yasār, אבל במדוברת shmāl הוא הנפוץ).
- دُغري (dughri) – ישר. מילה קסומה!
- قدّام (ʾuddām) – קדימה / ממול.
- ورا (wara) – אחורה / מאחור.
- جنب (janb) – ליד.
תרחיש קטן: אתם רוצים להגיע למלון שלכם. אתם עוצרים נהג מונית ואומרים: "مرحبا! بدي أروح على فندق 'الأمل'، لو سمحت." (marḥaba! biddi arūḥ ʿala funduq 'al-amal', law samaḥt) – "שלום! אני רוצה לנסוע למלון 'התקווה', בבקשה." הנהג עשוי לשאול: "وين هادا؟" (wayn hāda?) – "איפה זה?" ואתם, מצוידים בכתובת (או במפה!), יכולים לנסות להסביר.
לינה ומנוחה: מלון, חדר וכל מה שביניהם
אחרי יום של טיולים, חשוב שיהיה מקום נעים להניח בו את הראש. הנה כמה מילים שיעזרו לכם להתארגן במלון או באכסניה.
מושגים בסיסיים (בעיקר מדוברת, אך מובנים גם בהקשר ספרותי)
- فندق (funduq) – מלון.
- غرفة (ghurfe, ברבים: ghuraf) – חדר.
- مفتاح (miftāḥ) – מפתח.
- حجز (ḥajz) – הזמנה.
- إستقبال (istiqbāl) – קבלה (דלפק הקבלה).
- سرير (sarīr) – מיטה. במדוברת לבנטינית נפוץ גם تخت (takht).
- حمام (ḥammām) – חדר רחצה, שירותים.
- فطور (fuṭūr) – ארוחת בוקר. בלבנט, לפעמים תשמעו גם ترويقة (tarwīʾa).
משפטים שימושיים בקבלה
- عندي حجز باسم… (ʿindi ḥajz b-ism…) – יש לי הזמנה על שם…
- بدي غرفة لليلة واحدة / ليلتين (biddi ghurfe la-leile waḥde / la-leiltein) – אני רוצה חדר ללילה אחד / לשני לילות.
- في مجال أشوف الغرفة؟ (fī majāl ashūf il-ghurfe?) – יש אפשרות לראות את החדר? (להרפתקנים שביניכם).
- إيمتى الفطور؟ (eimta l-fuṭūr?) – מתי ארוחת הבוקר?
- ممكن مفتاح غرفة رقم…؟ (mumkin miftāḥ ghurfit raqam…?) – אפשר מפתח לחדר מספר…?
טיפ תרבותי: אל תופתעו אם יציעו לכם קפה או תה בזמן שאתם מחכים או עושים צ'ק-אין. זו מחווה מקובלת של הכנסת אורחים. חיוך ו"שוקרן" יעשו את העבודה.
אוכל, קדימה אוכל! במסעדות ובתי קפה
אחד החלקים הכי מהנים בטיול הוא האוכל המקומי. כדי להזמין כמו מקצוענים (או לפחות להבין מה אתם מזמינים), הנה כמה מילים חיוניות.
איפה אוכלים ומה שותים?
- مطعم (maṭʿam) – מסעדה.
- مقهى (maqha בספרותית, אך יותר נפוץ قهوة – qahwe או كافيه – kafēh במדוברת) – בית קפה.
- قائمة طعام (qāʾimat ṭaʿām) – תפריט (ספרותית). במדוברת, פשוט منيو (menū).
- ماء (māʾ בספרותית, ميّ – mayy או ميّة – mayye במדוברת) – מים.
- قنينة ميّ (ʾanīnet mayy) – בקבוק מים.
- كاسة ميّ (kāset mayy) – כוס מים.
- قهوة (qahwe) – קפה.
- قهوة سادة (qahwe sāda) – קפה שחור בלי סוכר.
- قهوة وسط (qahwe wasaṭ) – קפה עם מעט סוכר.
- قهوة حلوة (qahwe ḥilwe) – קפה מתוק.
- شاي (shāy) – תה. לעיתים קרובות מוגש עם נענע (نعنع – naʿnaʿ).
- عصير (ʿaṣīr) – מיץ. למשל, عصير برتقال (ʿaṣīr burtuqāl) – מיץ תפוזים.
- أكل (akl) – אוכל.
להזמין ולשלם
- بدي… (biddi…) – אני רוצה… (מאוד שימושי!). לדוגמה: بدي صحن חומוס (biddi ṣaḥn ḥummuṣ) – אני רוצה צלחת חומוס.
- شو عندكم اليوم؟ (shū ʿindkum il-yōm?) – מה יש לכם היום (כמנת היום)?
- ممكن الحساب، لو سمحت؟ (mumkin il-ḥsāb, law samaḥt?) – אפשר את החשבון, בבקשה? או פשוט: الحساب، لو سمحت (il-ḥsāb, law samaḥt).
- الأكل كتير زاكي! (il-akl ktīr zāki!) – האוכל מאוד טעים! (מחמאה שתמיד מתקבלת בברכה).
- يعطيك العافية (yaʿṭīk il-ʿāfiye) – למלצר/טבח בסוף הארוחה, כהערכה.
חוויה קולינרית: אל תהססו לשאול "شو هادا؟" (shū hāda? – "מה זה?") אם אתם רואים משהו מעניין בתפריט או על שולחן אחר. זו דרך מצוינת לגלות מאכלים חדשים. וברצינות, אם אתם באזור, אל תוותרו על كنافة (knāfe). אתם תודו לי אחר כך.
שופינג וקניות: מזכרות, שווקים ומציאות
אי אפשר לחזור מטיול בלי כמה מזכרות, נכון? השווקים במזרח התיכון הם חוויה בפני עצמה, וקצת ערבית יכולה לעזור לכם להתמקח בחן.
מילים בסיסיות לעולם הקניות
- سوق (sūq) – שוק.
- دكان (dukkān) או محل (maḥall) – חנות.
- سعر (siʿr בספרותית, אך במדוברת גם حق – ḥaqq יכול לשמש כ"מחיר") – מחיר.
- مصاري (maṣāri) או فلوس (flūs) – כסף (מדוברת). בספרותית זה نقود (nuqūd) או مال (māl).
- رخيص (rkhīṣ) – זול.
- غالي (ghāli) – יקר.
משפטי מפתח בשוק
- بكم هذا؟ (bikam hādha? בספרותית) / قديش هادا؟ (qaddēsh hāda? במדוברת לבנטינית, מאוד נפוץ!) – בכמה זה? / כמה זה עולה?
- هادا كتير غالي! (hāda ktīr ghāli!) – זה מאוד יקר! (תחילתו של כל משא ומתן טוב).
- في مجال تنزيل بالسعر؟ (fī majāl tanzīl bis-siʿr?) – יש אפשרות להורדה במחיר?
- آخر سعر؟ (ākhir siʿr?) – מחיר אחרון? (כשרוצים לסגור עסקה).
- خلص، بدي هادا. (khalaṣ, biddi hāda.) – זהו, אני רוצה את זה.
תרבות המיקוח: מיקוח הוא חלק מהתרבות בשווקים רבים. זה לא חייב להיות אגרסיבי; אפשר לעשות זאת בחיוך ובאווירה טובה. אם המחיר הראשון נראה לכם גבוה, זה בסדר להציע מחיר נמוך יותר (בגבול ההיגיון, כמובן). לפעמים, עצם הניסיון לדבר קצת ערבית יכול "לרכך" את המוכר. אבל זכרו, אם הסכמתם על מחיר, נהוג לכבד את העסקה. אל תתמקחו סתם בשביל הכיף אם אין לכם כוונה לקנות.
אתרים ואטרקציות: לראות, לחוות, להתרשם
סוף סוף מגיעים לסיבה שלשמה התכנסנו: האתרים המדהימים! כמה מילים שיעזרו לכם להתמצא ולהביע את התפעלותכם.
סוגי אתרים
- متحف (matḥaf) – מוזיאון.
- مسجد (masjid) – מסגד. למסגד גדול ומרכזי קוראים לעיתים קרובות جامع (jāmiʿ).
- كنيسة (kanīse) – כנסייה.
- البلد القديمة (al-balad al-qadīme) – העיר העתיקה.
- آثار (āthār) – עתיקות.
- منظر (manẓar) – נוף.
להביע התפעלות (ולשאול עוד קצת)
- جميل (jamīl – יפה בספרותית) / حلو (ḥilu – זכר) / حلوة (ḥilwe – נקבה) – יפה/מתוק (מדוברת).
- هادا كتير حلو! (hāda ktīr ḥilu!) – זה מאוד יפה!
- شو حلو! (shū ḥilu!) – איזה יופי! (קריאת התפעלות נפוצה).
- ممكن أصور؟ (mumkin aṣawwer?) – אפשר לצלם? (תמיד טוב לשאول, במיוחד במקומות דת או במוזיאונים).
- شو تاريخ المكان هادا؟ (shū tārīkh il-makān hāda?) – מה ההיסטוריה של המקום הזה? (לסקרנים במיוחד).
רגע של קסם: דמיינו את עצמכם עומדים מול נוף עוצר נשימה, או בתוך מבנה היסטורי מרשים. מלמול של "سبحان الله" (subḥān Allāh – "השבח לאל", נאמר כביטוי התפעלות מיופי הבריאה או מדבר מדהים) יכול להיות רגע מאוד אותנטי ומרגש, גם אם אתם לא דתיים. זה ביטוי של פליאה והערכה.
מספרים בסיסיים: כי אי אפשר בלעדיהם
לדעת לספור קצת, אפילו עד עשר, יכול להיות שימושי מאוד למחירים, כמויות, שעות ומה לא. המספרים במדוברת יכולים להישמע קצת שונה מהספרותית, אבל אלה הנפוצים ביותר:
- 1: واحد (wāḥad)
- 2: تنين (tnēn)
- 3: تلاتة (talāte)
- 4: اربعة (arbaʿa)
- 5: خمسة (khamse)
- 6: ستة (sitte)
- 7: سبعة (sabʿa)
- 8: تمانية (tamānye)
- 9: تسعة (tisʿa)
- 10: عشرة (ʿashara)
כשתשאלו "قديش هادا؟" (כמה זה?), התשובה תהיה כנראה מספר. אם אתם שומעים "عشرة", אתם יודעים שזה 10. פשוט, נכון?
במקרה חירום: מילים שחשוב להכיר (בתקווה שלא תצטרכו)
נקווה שלא תזדקקו למילים האלה, אבל טוב לדעת אותן לכל מקרה שלא יבוא.
- مساعدة! (musāʿade!) – עזרה!
- النجدة! (an-najde!) – הצילו! (יותר דרמטי).
- شرطة (shurṭa) – משטרה.
- دكتور (doktōr) / طبيب (ṭabīb) – רופא.
- مستشفى (mustashfa) – בית חולים.
- أنا مريض/ة (ana marīḍ/marīḍa) – אני חולה (זכר/נקבה).
- بدي مساعدة (biddi musāʿade) – אני צריך/ה עזרה.
כמה טיפים אחרונים לסיום מתוק
אז הנה לכם, אוצר קטן של מילים וביטויים שיכולים להפוך את הטיול שלכם להרבה יותר עשיר וחוויתי. אל תפחדו לנסות! גם אם תטעו קצת במבטא או בדקדוק, המקומיים יעריכו מאוד את המאמץ. רוב האנשים ישמחו לעזור לכם ולתקן אתכם בעדינות.
הכי חשוב זה להקשיב. ככל שתקשיבו יותר, כך תקלטו יותר מהניואנסים של השפה המדוברת. השתמשו באפליקציות, הקשיבו למוזיקה מקומית, ואם יש לכם הזדמנות, פשוט שוחחו. כל מילה חדשה שתלמדו היא עוד צעד קטן להבנה עמוקה יותר של התרבות המקומית.
ולסיום, קבלו ביטוי קטן וחמוד לסיום שיחה או פגישה: فرصة سعيدة (furṣa saʿīde) – שפירושו "הזדמנות משמחת", או בעברית יותר פשוטה, "שמחתי להכיר".
יאללה, צאו לדרך, תיהנו, תאכלו טוב, תצלמו המון, ובעיקר – תדברו! رحلة موفقة! (riḥla muwaffaqah!) – נסיעה טובה!