איזה שפה מדברים בשוודיה – התשובה המפתיעה שרוב הישראלים לא מכירים!

האם אי פעם דמיינתם את עצמכם משוטטים ברחובות שטוקהולם, מנסים להזמין פיקה (קפה עם משהו מתוק, כי חייבים) או סתם לשאול איפה השירותים?

ואולי אתם פשוט סקרנים לגבי השפה הזו שנשמעת לפעמים כמו שיר ערש קצת מוזר ולפעמים כמו דיבור תקיף להפליא?

אם כן, הגעתם למקום הנכון.

כי הולכים לצלול עמוק, אבל בקטע כיפי וקליל, לתוך עולם השפה השוודית.

הולכים לגלות לא רק מה מדברים שם, אלא למה זה נשמע ככה, כמה זה קשה (או קל?) ללמוד את זה, ומה הסיפורים מאחורי המילים.

תתכוננו, כי בסוף המאמר הזה, שוודיה כבר לא תהיה רק ארץ של איקאה, אבבא וזוהר צפוני.

היא תהיה מקום עם קול משלה.

והקול הזה, הוא מרתק.

הקול הסודי של שוודיה: זה מה שבאמת שומעים שם ברחוב?

אז מה השפה הרשמית, ולמה זה מסובך יותר ממה שחשבתם?

בואו נתחיל בפשוט: השפה הרשמית והעיקרית שמדברים בשוודיה היא, נו טוב, שוודית.

surprising, right?

זו שפה נורדית, שייכת למשפחת השפות הגרמאניות הצפוניות.

יש לה קשרים הדוקים עם דנית ונורווגית.

כל כך הדוקים שלפעמים זה מרגיש כמו שלוש גרסאות שונות של אותו הדבר.

דמיינו שלושה אחים שגדלו בבית קצת שונה, מדברים קצת שונה, אבל עדיין מבינים אחד את השני רוב הזמן.

שוודית היא הגדולה והאולי קצת יותר רצינית בחבורה הזו.

מבחינה היסטורית, זה די ברור למה השפה העיקרית היא שוודית.

זו המדינה שלהם, הרוב המכריע של האוכלוסייה דובר אותה.

אבל כאן מתחילה המורכבות הקלה.

רשמית, שוודית הוכרה כשפה הראשית של שוודיה רק בשנת 2009.

כן, כן, קראתם נכון.

רק אז זה עוגן בחוק.

לפני כן? זה היה ברור לכולם, אבל לא רשום בספר החוקים.

שוודיה, מדינה של סדר וארגון, ולקח להם עד 2009 להגיד רשמית: "טוב, השפה העיקרית פה היא שוודית".

מצחיק קצת, לא?

רגע, רק שוודית? אין עוד קולות במקהלה?

זו שאלה מצוינת, והתשובה היא חד משמעית: לא.

שוודיה היא לא מקום שמדברים בו רק שוודית.

יש בה עושר לשוני שחשוב להכיר.

יש חמש שפות מיעוט מוכרות רשמית.

זה אומר שהמדינה מחויבת לתמוך בהן, ללמד אותן בבתי ספר באזורים מסוימים, ולאפשר שימוש בהן במוסדות ציבור.

אלו השפות:

• פינית: במיוחד בצפון ובמזרח שוודיה, קרוב לגבול עם פינלנד. יש קהילה פינית גדולה בשוודיה, חלקם הגיעו לעבוד שם בעבר, חלקם גרים שם דורות.
• מינקיילי (Meänkieli): שפה שקשורה לפינית, מדוברת בעמק טורנה בצפון הרחוק. זה לא בדיוק פינית, זה משהו קצת אחר, עם ניחוח מקומי.
• סאמי (Sami): למעשה כמה דיאלקטים שונים של שפת העם הסאמי, הילידים של האזור הצפוני (לפלנד). מדברים אותה גם בנורווגיה, פינלנד ורוסיה. שפה מרתקת ושונה מאוד מהנורדיות.
• רומאני ציב (Romani Chib): השפה של קהילת הרומאני. מדוברת על ידי קבוצות שונות בשוודיה. גם לה יש כמה דיאלקטים.
• יידיש: כן, כן, יידיש. יש קהילה יהודית בשוודיה שדוברת יידיש. זה מעמד די מיוחד לשפה הזו באירופה בכלל.

וזה לא הכל!

יש גם את שפת הסימנים השוודית (Teckenspråk), שהוכרה גם היא כשפה רשמית בשנת 1981.

זה מראה ששוודיה בהחלט לא מקום הומוגני מבחינה לשונית כמו שעלול לחשוב מישהו שמסתכל רק על הנתון של "שוודית היא השפה הרשמית".

יש שם שטיח לשוני די עשיר, וזה יפה.

איך נשמעת שוודית באמת? רגע, זה לא רק עניין של מילים?

אוקיי, בואו נדבר על הסאונד.

שוודית יכולה להישמע די… מיוחדת.

יש לה מנגינה.

זה לא סתם לדבר, זה קצת לשיר.

לשוודית יש משהו שנקרא "טעם" או "מבטא טונאלי" (tonal accent).

זה אומר שלפעמים, לא רק הצלילים עצמם קובעים את משמעות המילה, אלא גם איך אתה אומר אותם, באיזה "מנגינה".

דוגמה קלאסית זה המילה `anden`.

אם אומרים אותה עם מבטא טונאלי אחד, זה אומר "הברווז".

עם מבטא טונאלי אחר, זה אומר "הרוח" (כמו רוח רפאים או הרוח הקדושה).

תודו שזה יכול להיות קצת מבלבל בפעם הראשונה שמנסים ללמוד.

להגיד "אני רואה ברווז" ולצאת "אני רואה רוח רפאים".

זה החלק הכיפי (והמתסכל?) של השפה.

חוץ מהמנגינה, יש לשוודית צלילים ייחודיים שאין לנו בעברית, וגם לא תמיד קיימים בשפות אירופיות אחרות.

יש את ה-'sj-ljudet'.

זה צליל כמו שילוב של ש' ו-ח', או כמו שאנשים מסוימים בעולם הוגים 'sh'.

זה קצת עמוק בגרון.

תנסו להגיד `sju` (שבע).

או `skön` (נעים, יפה).

זה דורש קצת אימון, אבל כשתופסים את זה, זה מרגיש נהדר.

ויש גם את התנועות.

לשוודית יש המון תנועות, חלקן נשמעות לנו די דומות, אבל עבור שוודיות ההבדל יכול להיות משמעותי.

a, e, i, o, u, y, ä, ö, å.

ה-y, ä, ö, å הן תנועות מיוחדות.

y נשמעת כמו i אבל עם שפתיים מעוגלות.

ä נשמעת בערך כמו e באנגלית במילה 'bed'.

ö נשמעת בערך כמו i באנגלית במילה 'bird' (במבטא בריטי) או כמו e בצרפתית במילה 'deux'.

å נשמעת כמו o באנגלית במילה 'more'.

כל הצלילים הקטנים האלה עושים את השפה למה שהיא.

נותנים לה את האופי הייחודי שלה.

זה לא רק לשנן מילים, זה גם להרגיש את הצלילים בפה.

ומה עם הדיאלקטים? כולם מדברים כמו המלך?

טוב, המלך קרל גוסטב מדבר סוג של שוודית רשמית, מה שנקרא Rikssvenska.

זו השוודית "הסטנדרטית", שמלמדים בדרך כלל זרים.

היא מבוססת בעיקר על הדיאלקט של אזור שטוקהולם והמרכז.

אבל שוודיה היא מדינה גדולה, ובעבר היו בה הרבה יותר דיאלקטים מובחנים מאשר היום.

הטלוויזיה, הרדיו, והמעבר של אנשים בין אזורים צמצמו את ההבדלים הקיצוניים.

אבל עדיין, אם תסעו מצפון לדרום, או אפילו רק בין ערים שונות, תשימו לב להבדלים.

הדיאלקט הכי מפורסם ואולי הכי שונה הוא הדיאלקט של סקונה (Skånska), במחוז הדרומי ביותר של שוודיה, מול דנמרק.

הוא נשמע קצת יותר "דני", עם גרוניות חזקות יותר.

לפעמים שוודים מהצפון מתבדחים שהם בקושי מבינים את הסקונים.

יש גם דיאלקטים שונים בצפון, במערב (גוטיש, Götska) ובאיים כמו גוטלנד (Gotländska).

ההבדלים הם בדרך כלל במבטא, במנגינה, וקצת באוצר מילים או דקדוק.

ללומדים זרים זה אומר בעיקר דבר אחד: אל תיבהלו אם בהתחלה מישהו מדבר קצת אחרת ממה שלמדתם.

זו פשוט שוודית עם טעם מקומי.

זה כמו להתרגל למבטא ירושלמי אחרי שלמדתם עברית בתל אביב.

ש: האם קל יותר ללמוד שוודית אם אני דובר דנית או נורווגית?

ת: לגמרי! כמו שאמרנו, הן כמו אחיות. יש הבנה הדדית ברמה גבוהה, במיוחד בין שוודית לנורווגית. דנית קצת יותר מאתגרת מבחינת הגייה לדוברי שוודית ונורווגית, אבל אוצר המילים והדקדוק די דומים.

ש: האם שוודים נעלבים אם אני מנסה לדבר שוודית אבל עושה טעויות?

ת: ההפך! שוודים לרוב מעריכים מאוד כל ניסיון לדבר בשפה שלהם. הם יודעים שזה לא תמיד קל. לרוב הם יעברו לאנגלית כדי לעזור, אבל זה מתוך רצון טוב, לא כי הם מזלזלים בכם. תתעקשו לדבר שוודית אם אתם רוצים לתרגל!

ש: מה ההבדל בין שוודית של שבדיה לשוודית של פינלנד?

ת: שוודית היא גם אחת השפות הרשמיות בפינלנד (אם כי מיעוט מדבר בה שם). יש הבדלים קלים במבטא ובאוצר מילים בין השוודית המדוברת בשתי המדינות, אבל הן בהחלט מבינות אחת את השנייה. זה קצת כמו אנגלית בריטית מול אנגלית אמריקאית.

השפעת האנגלית: האם השוודית נכנעת?

אחת התופעות הבולטות בשוודית המודרנית היא ההשפעה האדירה של האנגלית.

אדירה ברמה שכמעט מרגיש כאילו האנגלית פלשה לשם וקיבלה אזרחות.

וזו לא רק שוודיה, כן? זה קורה בכל העולם.

אבל בשוודיה זה מרגיש עוצמתי במיוחד.

רובם המכריע של השוודים דוברים אנגלית ברמה גבוהה מאוד, אפילו מצוינת.

סרטים ותוכניות טלוויזיה לרוב לא מדובבים (למבוגרים לפחות), אלא מוצגים עם כתוביות.

עסקים בינלאומיים מתנהלים לרוב באנגלית.

בעולם ההייטק, הסטארט-אפים, והמוזיקה – האנגלית שולטת.

התוצאה?

שטף בלתי פוסק של מילים וביטויים שנכנסים לשפה השוודית.

מילים כמו `jobba` (לעבוד, מ-job), `dejta` (לצאת לדייט, מ-date), `soft` (במובן של קל או נעים, מ-soft), `tagga` (להגיע למקום, מ-tag).

יש המון המון דוגמאות.

וזה לא רק מילים בודדות.

זה גם תחביר לפעמים, או דרכים לבנות משפטים.

לפעמים אפשר לשמוע שוודית שנשמעת קצת כמו אנגלית עם מילים שוודיות.

מצד אחד, זה מקל על לומדי אנגלית ללמוד שוודית (יש המון קוגנייטים, מילים דומות).

מצד שני, יש בלשנים וגם אנשים רגילים שחוששים שהשוודית ה"טהורה" הולכת ונעלמת.

האקדמיה השוודית (Svenska Akademien), זו שמעניקה את פרס נובל לספרות, מנסה לפעמים להציע חלופות שוודיות למילים אנגליות שנכנסות.

למשל, במקום `selfie`, הם הציעו את המילה `självis`.

חלק מההצעות האלה נתפסות, חלקן פחות.

כי השפה, בסוף, חיה ברחוב, לא רק באקדמיה.

האם השוודית נכנעת?

אני חושב שהיא פשוט מתפתחת.

היא בולעת את ההשפעות החיצוניות ומעכלת אותן בדרכה שלה.

זה לא סוף העולם, זו פשוט אבולוציה לשונית בהילוך מהיר.

וזה הופך את השפה למעניינת יותר.

ש: אם כולם בשוודיה מדברים אנגלית כל כך טוב, למה בכלל ללמוד שוודית?

ת: שאלה מעולה! יש כמה סיבות: ראשית, כדי באמת להשתלב בחברה השוודית ובתרבות שלה. רוב האינטראקציות היום-יומיות, הפורמליות והלא פורמליות, עדיין בשוודית. שנית, זה פותח המון דלתות מבחינת תעסוקה והזדמנויות. גם אם המשרה באנגלית, לדעת שוודית נותן יתרון עצום. שלישית, וזה לא פחות חשוב, זה פשוט חוויה מדהימה ופותחת אופקים להבין שפה ותרבות אחרת מבפנים.

ש: כמה זמן לוקח ללמוד שוודית לרמה סבירה?

ת: זה תלוי המון בכם, ברקע הלשוני שלכם, ובכמה אתם משקיעים. עבור דוברי אנגלית, שוודית נחשבת לשפה קלה יחסית בקטגוריה של מחלקת המדינה האמריקאית (Foreign Service Institute) – כ-600 שעות לימוד ל"שליטה בסיסית". בפועל, רבים מגיעים לרמה טובה לתקשורת יום-יומית בתוך שנה-שנתיים של לימוד רציני וחשיפה.

ש: האם הדקדוק השוודי מסובך?

ת: בהשוואה לשפות גרמאניות אחרות כמו גרמנית, הדקדוק השוודי נחשב לפשוט יותר. יש רק שני מינים לשמות עצם (משותף וסתמי), הפעלים משתנים מעט מאוד בין גופים שונים, ואין יחסות מסובכות כמו בגרמנית. מה שכן יכול להיות מאתגר זה השימוש הנכון במילות יחס (prepositions) ובחלקיקים (particles) שמצטרפים לפעלים ומשנים את משמעותם.

פנינים לשוניות וקצת תרבות: מה אפשר ללמוד מהמילים?

לכל שפה יש את הניואנסים שלה, את המילים שאין להן תרגום מדויק, את הביטויים שמספרים סיפור על התרבות.

לשוודית יש כמה כאלה שהם פשוט מקסימים.

קחו למשל את המילה `lagom`.

זו מילה מפורסמת.

אין לה תרגום אחד.

זה אומר משהו כמו "בדיוק במידה הנכונה", "לא יותר מדי ולא פחות מדי", "מתאים".

זה לא "טוב מאוד", וגם לא "בסדר".

זה `lagom`.

וזה קשור מאוד למנטליות השוודית, למתינות, לרעיון של איזון, לא לבלוט יותר מדי (זוכרים את יאנטה? אז זה קשור).

עוד דוגמה: `fika`.

זה הרבה יותר מסתם "הפסקת קפה".

זו מוסכמה חברתית, טקס כמעט.

לשבת, לשתות קפה (או תה), לאכול משהו מתוק (מאפה, עוגייה), ולפטפט.

זה יכול להיות עם קולגות בעבודה, עם חברים, עם משפחה.

זה חלק אינטגרלי מהחיים השוודיים.

ועצם העובדה שיש לזה מילה ייעודית, ופועל ייעודי (`att fika`), מראה כמה זה חשוב.

ולפעמים, הצורה של המילים מספרת סיפור.

הקידומת `sam-` בשוודית.

היא כמו co- או con- באנגלית, או "שיתוף" בעברית.

`samarbeta` – לעבוד יחד (cooperate).

`samhälle` – חברה (society, literally "together-ness").

`samvete` – מצפון (conscience, literally "together-knowing").

יש המון מילים כאלה שמדגישות את הרעיון של ביחד, של שיתוף פעולה, של חברה.

זה מתחבר למבנה החברתי והמנטליות השוודית שמדגישה את הקולקטיב.

מילים הן לא רק כלים לתקשורת.

הן חלון לנשמה של התרבות.

ש: מה הדרך הכי טובה להתחיל ללמוד שוודית?

ת: יש הרבה דרכים טובות! אפשר להתחיל עם אפליקציות כמו Duolingo או Babbel כדי לקבל בסיס ראשוני בצורה כיפית וקלה. קורסים מקוונים או פרונטליים מציעים לימוד מסודר יותר. וחשוב מאוד: חשיפה! תנסו להאזין לפודקאסטים שוודיים, לראות סדרות שוודיות (יש מלא מעולות בנטפליקס ובשירותי סטרימינג אחרים, עם כתוביות), לשמוע מוזיקה שוודית. תתחילו בקטן, העיקר להתמיד.

ש: האם שוודית קשה להגייה בגלל המנגינה הטונאלית?

ת: זה בהחלט אחד הדברים שיכולים להיות מאתגרים בהתחלה. לדוברי שפות ללא מאפיין טונאלי כזה (כמו עברית או אנגלית), זה דורש הרבה אימון והאזנה. לפעמים טעות במנגינה יכולה לשנות את משמעות המילה, אבל לרוב הקשר המשפט יבהיר את הכוונה. אל תתנו לזה להפחיד אתכם, זה חלק מהיופי של השפה.

ש: האם ילדים בשוודיה לומדים את שפות המיעוט בבתי הספר?

ת: כן, במקרים מסוימים ובתנאים מסוימים. החוק השוודי מאפשר לימוד שפות המיעוט הרשמיות (פינית, מינקיילי, סאמי) בבתי ספר באזורים בהם יש ריכוז של דוברי השפות הללו, ובכפוף לבקשות של ההורים. זה חלק מהמחויבות של המדינה לשמר את המגוון הלשוני שלה.

העתיד של השפה השוודית: מה יקרה הלאה?

אי אפשר לדעת בוודאות מה יקרה בעתיד עם שפה כלשהי.

שפות הן יצורים חיים.

הן נושמות, הן מתפתחות, הן משתנות.

ההשפעה של האנגלית כנראה רק תמשיך ותגדל.

גלובליזציה, טכנולוגיה, הגירה – כל אלה משפיעים.

האם שוודית תהפוך להיות מין "פידג'ין" של שוודית ואנגלית?

כנראה שלא, לפחות לא בעתיד הקרוב.

היא חזקה מספיק, יש לה מספיק דוברי אם, ויש לה מספיק חשיבות תרבותית והיסטורית.

יש גם מאמצים מודעים לשמר אותה ולפתח טרמינולוגיה שוודית גם בתחומים חדשים.

אבל היא בהחלט תמשיך לספוג השפעות, בעיקר מאנגלית, אבל גם משפות הגירה אחרות.

היא תשתנה.

היא תאמץ מילים חדשות.

היא תפתח דרכים חדשות לבטא רעיונות.

וזה חלק מהכיף.

לראות שפה בתנועה.

לראות איך היא מסתגלת לעולם המשתנה.

אז אל תחששו שהיא נעלמת.

היא פשוט לובשת צורות חדשות.

וממשיכה לספר את הסיפור של שוודיה ואנשיה.

סיכום: הקול של שוודיה בידיים שלכם

אז מה למדנו היום?

ששוודיה מדברת שוודית, כן, אבל לא רק.

יש לה שפות מיעוט מרתקות ושפת סימנים רשמית.

שהשוודית עצמה היא שפה עם מנגינה, צלילים ייחודיים, ודיאלקטים אזוריים שמוסיפים לה צבע.

שהאנגלית נמצאת בכל פינה, משפיעה ומשנה את השפה, לטוב ולרע (תלוי את מי שואלים).

ושמילים שוודיות כמו `lagom` ו-`fika` הן הרבה יותר מסתם מילים, הן קודים תרבותיים.

ללמוד שוודית זה לא רק לרכוש כלי תקשורת.

זה לפתוח דלת לעולם שלם של מנטליות, היסטוריה, הומור (כן, יש להם כזה!), ודרך חיים.

זה קצת כמו לקבל מפת אוצר סודית.

פתאום הבדיחות בסדרות שוודיות נהיות מצחיקות יותר.

פתאום קל יותר לדבר עם אנשים מקומיים, גם אם הם "יודעים אנגלית מצוין".

כי לדבר בשפה של מישהו אחר זה להראות לו כבוד, זה ליצור קשר ברמה עמוקה יותר.

אז אם אתם שוקלים ללמוד שוודית, או סתם סקרנים – מקווה שהמאמר הזה נתן לכם הצצה מעניינת.

השפה השוודית מחכה לכם.

היא לא מושלמת, יש לה את המוזרויות שלה, כמו כל שפה (וגם כמו כל בן אדם מושלם!).

אבל היא מרתקת.

שווה את המאמץ.

ובפעם הבאה שאתם שותים קפה עם משהו מתוק, תזכרו את ה-`fika`.

ותחשבו על שוודיה.

ועל הקול שלה.

הקול שאתם עכשיו מכירים קצת יותר טוב.