איך אומרים בערבית "אחי" – המדריך שכל ישראלי חייב להכיר!

הזיקית הלשונית של הערבית: איך לומר "איזה" כמו מקצוענים אמיתיים (ולמה זה הרבה יותר מעניין ממה שחשבתם!)

בואו נודה באמת, מי לא נתקל ברגע הזה? אתם מנסים לדבר ערבית, רוצים לשאול שאלה פשוטה, כמו "איזה ספר?" או "לאיזה סרט נלך הערב?", ופתאום אתם קופאים. המילה הפשוטה הזו, "איזה", שבעברית מרגישה לנו כל כך טבעית ואחת ויחידה, מתגלה בערבית כבעלת אישיות מורכבת למדי. היא לא רק מילה. היא זיקית קטנה וחכמה שיודעת להתאים את עצמה לסביבה. אם חשבתם ששפות זה משעמם, תחשבו שוב. אנחנו עומדים לצלול לעומק של אחת המילים השימושיות והמסתוריות ביותר בערבית, ולגלות איך לשלוט בה ביד רמה. אחרי שתסיימו לקרוא, לא רק שתדעו איך לומר "איזה", אלא תבינו את הראש של הערבית קצת יותר טוב. מוכנים למסע? יאללה, בואו נתחיל.

המילה הקטנה עם כוח עצום: הכירו את أيّ (אַיְّ)

בלב העניין עומדת מילה אחת: أيّ (אַיְّ). זו המילה הבסיסית שאיתה מתחילים. אבל אל תתנו לפשטות הצליל שלה להטעות אתכם. أيّ היא רק נקודת המוצא. היא יכולה להישאר כך, אבל היא גם יכולה להחליף צורה, בדומה לפעלים שמתאימים את עצמם לגוף וזמן. זה היופי והאתגר.

המילה הזו משמשת בעיקר בשני תפקידים עיקריים:

• שם תואר שאילתי: כשאנחנו שואלים על תכונה או זהות מתוך קבוצה. למשל, "איזה ספר?", "איזו מכונית?".
• כינוי שאילתי: כשהיא עומדת בפני עצמה, במקום שם העצם, ושואלת "מי?" או "מה?" מתוך קבוצה. למשל, "איזה מהם תבחר?".

ההבדל הזה אולי נראה קטן, אבל הוא קריטי להבנת ההתנהגות שלה. וכן, יש לה התנהגות. לא סתם מילה.

קסם ההתאמה: איך أيّ משנה צורה?

אחת התכונות המרכזיות של أيّ, שהופכת אותה למעניינת (ומכניסה קצת כאב ראש למתחילים), היא שהיא מתאימה את עצמה לשם העצם שאליו היא מתייחסת מבחינת מין ומספר.

רגע, לפני שאתם מתייאשים, זה לא נורא כמו שזה נשמע. בואו נפרק את זה:

המקרה הכי נפוץ: أيّ כשם תואר שאילתי

כשאנחנו שואלים "איזה X?", ה-X הזה יכול להיות זכר או נקבה, יחיד או רבים. ואז أيّ צריכה לעמוד בציפיות ולהתאים את עצמה. זה קורה בעיקר כשהיא באה לפני שם העצם, בצורת "סמיכות" (הוספה – إضافة). אבל אל תיבהלו מהמונחים הדקדוקיים, בואו נראה איך זה עובד בפועל:

1. זכר יחיד

כאן, أيّ נשארת בצורתה הבסיסית:

أيّ + שם עצם זכר יחיד

למשל:

• أيّ كتابٍ؟ (אַיְّ כִּתַאבִּין?) – איזה ספר?
• أيّ بيتٍ؟ (אַיְّ בַּיְתִין?) – איזה בית?
• أيّ رجلٍ؟ (אַיְّ רַגֻ'לִין?) – איזה גבר?

שימו לב לניקוד בסוף שם העצם (כסרה – "ין"). זה בגלל שהוא מגיע אחרי أيّ בצורת הוספה, וזה כלל דקדוקי שחשוב להכיר, גם אם בדיבור יום-יומי לפעמים מתעלמים מהניקוד הסופי.

2. נקבה יחידה

כאן أيّ מקבלת סיומת נקבה (-ة), והופכת ל- أيّة (אַיַּתֻ). אבל כשהיא באה בהוספה, התאא מרבוטה בסוף הופכת פתוחה (תאא מבסוטה) ומופיעה עם תנועת כסרה. זה קצת טריקי, אז בואו נתמקד בצורה המנוקדת או המודרנית יותר שתראו:

أيّة + שם עצם נקבה יחידה

למשל:

• أيّة سيّارةٍ؟ (אַיַּתֻ סַיַّארַתִין?) – איזו מכונית?
• أيّة جامعةٍ؟ (אַיַּתֻ גַ'אמִעַתִין?) – איזו אוניברסיטה?
• أيّة امرأةٍ؟ (אַיַּתֻ (אִ)מְרַאַתִין?) – איזו אישה?

כן, זה מרגיש קצת מסורבל בהתחלה, אבל תחשבו על זה כעל טריק קטן שרק מי שמבין ערבית לעומק מכיר. סוג של סוד מקצועי.

3. רבים

וכאן הטוויסט! לרוב, כששואלים על רבים, أيّ נשארת בצורת הבסיס שלה (أيّ), אבל שם העצם שאחריה יהיה ברבים. זה קצת לא אינטואיטיבי בהשוואה לעברית ("איזה ספרים?"), אבל בערבית זה מה שקורה.

أيّ + שם עצם רבים

למשל:

• أيّ كتبٍ؟ (אַיְّ כֻּתֻבִּין?) – אילו ספרים?
• أيّ بيوتٍ؟ (אַיְّ בֻּיֻותִין?) – אילו בתים?
• أيّ رجالٍ؟ (אַיְّ רִגַ'אלִין?) – אילו גברים?

רגע, אבל מה עם נקבה רבים? אותו דבר! أيّ עדיין נשארת أيّ, ושם העצם יהיה בנקבה רבים.

• أيّ سيّاراتٍ؟ (אַיְّ סַיַّארַאתִין?) – אילו מכוניות?
• أيّ جامعاتٍ؟ (אַיְّ גַ'אמִעַאתִין?) – אילו אוניברסיטאות?
• أيّ نساءٍ؟ (אַיְّ נִסַאאִין?) – אילו נשים?

הבנתם את הפרינציפ? לזכר ורבים (גם זכר וגם נקבה) משתמשים ב- أيّ. רק לנקבה יחידה יש צורה מיוחדת משלה: أيّة.

5 שאלות בוערות על أيّ בתפקיד שם תואר

בואו נעצור רגע לענות על כמה שאלות שאולי קפצו לכם לראש:

שאלה: למה שם העצם אחרי أيّ מקבל ניקוד סופי "ין"?

תשובה: זה קורה כי המבנה הזה הוא "הוספה" (إضافة), ובצורת ההוספה הראשונה (המקבילה של أيّ) "קובעת" שהשנייה (שם העצם) תהיה ביחסת גניטיב (גרור). הניקוד "ין" (תנווין כסרה) או "י" (כסרה רגילה) הוא הסימן הגרמטי ליחסת גניטיב בערבית כאשר המילה מוגדרת או בלתי מוגדרת.

שאלה: האם תמיד חייבים לנקד את הסוף ב"ין"?

תשובה: בערבית ספרותית פורמלית, כן. בדיבור יום-יומי, בדרך כלל לא שומעים את הניקוד הסופי, ואז זה נשמע יותר כמו أيّ كتاب, أيّة سيّارة, أيّ كتب. חשוב להכיר את הצורה המלאה לדקדוק נכון, אבל בדיבור אפשר לפעיל קצת "הנחות".

שאלה: האם יש מצבים ש-أيّ לא באה לפני שם העצם?

תשובה: כן, אבל אז התפקיד שלה בדרך כלל משתנה. היא עשויה להיות כינוי עצמאי או חלק ממבנה אחר. כשהיא משמשת כשם תואר ששואל "איזה X", היא בדרך כלל באה בצורת הוספה לפני ה-X.

שאלה: האם أيّة לנקבה תמיד נכתבת כך (أيّة) או שיש צורות אחרות?

תשובה: בצורת ההוספה שהראינו, היא נכתבת עם תאא פתוחה בסוף (أيّة) אם מסתכלים על הניקוד המלא או אם היא מקבלת כינוי חבור אחריה. בלי ניקוד, זה נראה أيّة, וההגייה היא أيّתְ. זה קצת מבלבל, אבל זכרו שהצורה הבסיסית לנקבה יחידה היא أيّة.

שאלה: האם יש הבדל בין "איזה ספר?" לבין "איזה ספר זה?"?

תשובה: כן. "איזה ספר?" זה أيّ كتابٍ؟ כשהיא לפני שם העצם. "איזה ספר זה?" זה כבר מבנה אחר, למשל ما هذا الكتاب؟ (מַא הַאדַ'א (א)לְכִּתַאבֻּ?) – מה הספר הזה? או أيّ كتابٍ هذا؟ (אַיְّ כִּתַאבִּין הַאדַ'א?) – איזה ספר זה? כאן أيّ עדיין מתייחסת לספר ובאה לפניו.

לא רק שואלת על שמות עצם: أيّ ככינוי שאילתי

עד עכשיו ראינו את أيّ כשהיא מתלווה לשם עצם. אבל מה קורה כשהיא עומדת לבד? כשהיא שואלת "איזה מ…?" או "איזה מהם?".

במקרה הזה, أيّ משמשת ככינוי. היא לא מתארת שם עצם, אלא מייצגת אותו. והנה הקאץ': הצורה שלה (זכר/נקבה/רבים) נקבעת לפי שם העצם שאותו היא מייצגת, גם אם הוא לא מופיע מיד אחריה. וכן, גם כאן יש חוקי התאמה!

איך أيّ מתנהגת כשהיא לבד?

כשהיא כינוי, היא בדרך כלל תבוא לפני מילת היחס מִן (מִן – מְ) שמשמעותה "מִן", כדי לשאול "איזה מ…".

1. כשאנחנו שואלים על משהו זכר יחיד

أيّ + مِن + כינוי חבור או שם עצם המייצג זכר יחיד

למשל, אם אנחנו מדברים על ספרים (كتب – כֻּתֻבּ), והם זכר רבים, אבל אני שואל על *אחד מהם* שהוא זכר יחיד (ספר – كتاب):

• أيّ من الكتب؟ (אַיְّ מִן (א)לְכֻּתֻבּ?) – איזה (ספר) מהספרים?
• أيّ من هؤلاء؟ (אַיְّ מִן הַאֻלַאאִ?) – איזה (אדם) מבין אלה (גברים)?

שימו לב שכאן أيّ נשארה בצורת הבסיס (أيّ) למרות שהיא שואלת על קבוצה של רבים. זה בגלל שהיא שואלת על *פריט יחיד* מתוך הקבוצה, והפריט הזה הוא זכר. זה עניין של למה בדיוק השאלה מתייחסת.

2. כשאנחנו שואלים על משהו נקבה יחידה

כאן أيّ מקבלת את צורת הנקבה היחידה שהכרנו: أيّة. וגם כאן היא תבוא לפני מִן.

أيّة + مِن + כינוי חבור או שם עצם המייצג נקבה יחידה

למשל, אם אנחנו מדברים על מכוניות (سيّارات – סַיַّארַאת), והן נקבה רבים, ואני שואל על *אחת מהן* שהיא נקבה יחידה (מכונית – سيّارة):

• أيّة من السيّارات؟ (אַיַּתֻ מִן (א)לסַיַّארַאת?) – איזו (מכונית) מהמכוניות?
• أيّة من هؤلاء؟ (אַיַּתֻ מִן הַאֻלַאאִ?) – איזו (אישה) מבין אלה (נשים)?

שוב, أيّة הופיעה כי השאלה מתייחסת לפריט יחיד שהוא נקבה, גם כשהוא בא מתוך קבוצת רבים.

3. כשאנחנו שואלים על רבים (זכר או נקבה)

זה המצב שבו أيّ מקבלת את צורת הרבים: أيّونَ (אַיّוּנַ) לזכר רבים, ו- أيّاتٌ (אַיַّאתֻן) לנקבה רבים. כן, יש גם צורות כאלה! אבל הן פחות נפוצות בשאלה רגילה "איזה מ…". בדרך כלל משתמשים בהן כשהן מקבלות כינויים חבורים.

למשל, אם שואלים "אילו מהם?" כשה"הם" מתייחס לקבוצת זכרים:

• أيّهم؟ (אַיֻّהֻם?) – אילו מהם (זכרים)?

וכשה"הן" מתייחס לקבוצת נקבות:

• أيّهنّ؟ (אַיֻّהֻנַّ?) – אילו מהן (נקבות)?

כאן أيّ התחברה ישירות לכינוי החבור, והצורה שלה (أيّ או أيّة) נקבעת לפי הכינוי החבור (הם – זכר רבים -> أيّ, הן – נקבה רבים -> أيّة?). רגע, למה أيّ בהם ו-أيّ בהן? כי בצורת הוספה לכינויים, הצורה של أيّ נשארת בסיסית (أيّ) או נקבה יחידה (أيّة), והרבים מבוטאים בכינוי החבור עצמו! בלאגן קטן, אה?

בואו נפשט: לרוב, כשאנחנו שואלים "איזה מ…" או "איזה מהם", הצורה של أيّ (أيّ או أيّة) נקבעת לפי המין של הפריט היחיד או הרבים שאנחנו שואלים עליו, לאו דומה לקבוצה שממנה הוא נבחר. אם שואלים על איזה אחד מתוך קבוצה של זכרים, זה أيّ. אם שואלים על איזו אחת מתוך קבוצה של נקבות, זה أيّة. אם שואלים על אילו כמה מתוך קבוצה של זכרים, זה أيّ. אם שואלים על אילו כמה מתוך קבוצה של נקבות, זה أيّ.

זה נראה מסובך כי יש הרבה אפשרויות. אבל תזכרו את הכלל הפשוט: כשהיא לפני שם עצם (أيّ كتاب), היא מתאימה למין ומספר של שם העצם (كتاب). כשהיא כינוי (أيّ من الكتب), היא מתאימה למין ומספר של התשובה הצפויה או הפריט שנבחר. הנה קצת סדר בבלגן:

• שאלה על פריט יחיד זכר: أيّ كتاب؟ / أيّ من الكتب؟
• שאלה על פריט יחיד נקבה: أيّة سيّارة؟ / أيّة من السيّارات؟
• שאלה על כמה פריטים זכרים: أيّ كتب؟ / أيّ من الكتب؟ (שואלים על כמה ספרים, לא על אחד!)
• שאלה על כמה פריטים נקבות: أيّ سيّارات؟ / أيّ من السيّارات؟ (שואלים על כמה מכוניות)

אה רגע, ראיתם משהו מוזר? בשאלה על רבים, سواء זכר או נקבה, أيّ נשארה أيّ, ושם העצם היה ברבים. ובשאלה ככינוי "איזה מ…", גם לרבים השתמשנו ב-أيّ, והשם שאחרי "מן" היה ברבים. אז מסתבר שהכי פשוט זה לזכור:

• זכר יחיד וכל צורות הרבים: أيّ
• נקבה יחידה: أيّة

כן, זה הרבה יותר קל לזכור ככה! כל הכבוד לערבית על שהיא לפעמים עושה לנו חיים קלים (ולפעמים פחות). הצורות أيّونَ ו- أيّاتٌ קיימות, בעיקר בהקשרים דקדוקיים ספציפיים יותר או בערבית ספרותית גבוהה מאוד, ואם אתם לא מכוונים להיות משוררים קלאסיים, אתם יכולים להישאר עם הכלל הפשוט יותר הזה.

עוד 5 שאלות ותשובות שיאירו לכם את הדרך

קדימה, בואו נבהיר עוד כמה נקודות עמומות:

שאלה: מתי אני יודע אם להשתמש ב-أيّ כשהיא מתייחסת ליחיד או לרבים?

תשובה: זה תלוי בשאלה שלך. אם אתה שואל על *איזה ספר ספציפי אחד* מתוך ערימה, תשתמש ב-أيّ كتابٍ או أيّ من الكتب?. אם אתה שואל על *אילו ספרים* מתוך הערימה, תשתמש ב-أيّ كتبٍ? או أيّ من الكتب؟. הניסוח זהה, ההבדל הוא בהקשר ובתשובה הצפויה (ספר אחד מול כמה ספרים). זה פחות הבדל בצורה ויותר בהבנה של השאלה.

שאלה: האם أيّ תמיד באה בתחילת משפט?

תשובה: לא תמיד. היא יכולה לבוא גם אחרי מילת יחס. למשל, إلى أيّ بلدٍ ستسافر؟ (אִלַא אַיְّ בַּלַדִין סַתֻסַאפִרֻ?) – לאיזו מדינה תסע? או في أيّ ساعةٍ؟ (פִי אַיְّ סַאעַתִין?) – באיזו שעה? הכלל של ההתאמה (أيّ/أيّة) עדיין תקף גם אחרי מילת יחס.

שאלה: מה ההבדל בין أيّ ל-ماذا (מַאדַ'א) או ما (מַא)?

תשובה: הבדל ענק! ماذا ו-ما שואלים "מה?". הם שואלים על מהות או זהות באופן כללי. أيّ שואלת "איזה/איזו/אילו?", כלומר, היא שואלת לבחור מתוך קבוצה ידועה או משתמעת של אפשרויות. אם אתה רואה משהו ולא יודע מה זה, תשאל ما هذا؟ (מַא הַאדַ'א?) – מה זה? אם אתה רואה כמה דברים דומים ושואל איזה מהם עדיף, תשאל أيّهم أفضل؟ (אַיֻّהֻם אַפְדַלֻ?) – איזה מהם עדיף?

שאלה: האם أيّ משמשת רק לשאלות?

תשובה: ממש לא! הנה החלק המגניב. أيّ משמשת גם במשפטים לא שאילתיים, כדי להגיד "כל" או "כלשהו" או "לא משנה איזה".

שאלה: האם הכללים האלה תקפים גם בערבית מדוברת?

תשובה: בערבית מדוברת יש נטייה לפשטות. לעיתים קרובות משתמשים בצורת הבסיס أيّ (שלפעמים נשמעת יותר כמו "אי") לכל המינים והמספרים, או בצורות שונות מהספרותית שתלויות בניב. למשל, בערבית לבנטינית תשמעו "أيّ كتاب", "أيّ سيّارة", "أيّ كتب", "أيّ سيّارات". ההתאמה לפי מין ومספר קיימת פחות בצורה עקבית כמו בספרותית. אבל אם אתם רוצים לדבר נכון ומדויק, ולקרוא ולהבין טקסטים, חוקי הספרותית הם הבסיס.

לא רק שאלה 2: שימושים מדהימים של أيّ שאתם חייבים להכיר!

כפי שציינו, أيّ לא מוגבלת רק לשאלות. היא מופיעה גם במשפטים חיוביים, ושם היא מקבלת משמעות של "כל", "כלשהו", "כל מה ש…", "לא משנה איזה".

أيّ במשמעות "כל" / "כלשהו"

כאשר أيّ מופיעה במשפט חיובי (לא שאלה), והיא מגיעה לפני שם עצם לא מוגדר, היא מקבלת משמעות של "כל" או "כלשהו". וגם כאן, היא מתאימה את עצמה לשם העצם שבאה אחריה!

• أيّ كتابٍ مفيد. (אַיְّ כִּתַאבִּין מֻפִידֻן.) – כל ספר מועיל. (זכר יחיד)
• أيّة سيّارةٍ تفي بالغرض. (אַיַּתֻ סַיַّארַתִין תַפִי בִּאלְעַ'רַדִ.) – כל מכונית תספיק למטרה. (נקבה יחידה)
• أيّ كتبٍ قرأتها تفيدك. (אַיְّ כֻּתֻבִּין קַרַאַתַהַא תֻפִידֻכַ.) – כל ספרים שקראת מועילים לך. (רבים)

שימו לב שגם כאן מבנה הוספה קיים (أيّ + שם עצם בהוספה), והמשמעות היא כללית.

أيّ במשמעות "כל מה ש…" / "לא משנה איזה…"

أيّ יכולה גם לשמש ככינוי יחס, ליצירת משפטים כמו "אבחר כל ספר שתרצה", "תלך לאן שתרצה". היא יוצרת קשר בין שני חלקי משפט. במקרה הזה, לרוב תראו אותה מחוברת לכינוי יחס, או מופיעה לפני שם עצם עם מילת יחס או פועל אחריה שמקשר אותה לשאר המשפט.

• خذ أيّ كتابٍ تريد. (חֻ'ד' אַיְّ כִּתַאבִּין תֻרִידֻ.) – קח כל ספר שתרצה.
• اذهب إلى أيّ مكانٍ يعجبك. (אִדְ'הַבּ אִלַא אַיְّ מַכַּאנִין יֻעְגִ'בֻּכַּ.) – לך לכל מקום שמוצא חן בעיניך.
• افعل أيّ شيءٍ تراه مناسبًا. (אִפְעַל אַיְّ שַיְאִין תַרַאהֻ מֻנַאסִבַן.) – עשה כל דבר שתראה כמתאים.

שימו לב שגם כאן أيّ מתאימה את עצמה לשם העצם (מקום – זכר, דבר – זכר) ובאה בהוספה. המבנה די עקבי.

أيّ בתפקיד "הכי" או להדגשה

שימוש נוסף ومגניב הוא أيّ כשהיא משמשת להדגשה, לפעמים אפילו במשמעות של "הכי" או "איזה (מדהים)". זה קורה בדרך כלל כשהיא באה לפני מקור (מצדר) של פועל או שם תואר, ואז היא מנוקדת אַיֻّ (עם דמה בסוף). היא יוצרת מבנה של הוספה שמדגיש את הפעולה או התכונה.

• نام أيّ نومٍ؟ (נַאמַ אַיֻّ נַוְמִין?) – הוא ישן איזו שינה! (ישן שינה עמוקה/טובה במיוחד)
• هو رجلٌ أيّ رجلٍ! (הֻוַ רַגֻ'לֻן אַיֻّ רַגֻ'לִין!) – הוא גבר, איזו גבר! (הוא גבר במלוא מובן המילה, מדהים)
• ضربها أيّ ضربٍ! (צַ'רַבַּהַא אַיֻّ צַ'רְבִּין!) – הוא הכה אותה איזו מכה! (הכה אותה קשה מאוד)

השימוש הזה פחות נפוץ בשאלות ויותר במשפטי קריאה או הדגשה. הוא מוסיף הרבה "צבע" לערבית.

האם זה נגמר כאן? רגע לפני הסיכום

עברנו דרך ארוכה עם המילה הקטנה הזו. ראינו שהיא לא סתם "איזה". היא כלי גמיש, לפעמים מתעתע, שיודע לשנות את צורתו ולהקבל משמעויות שונות. היא משקפת את העושר והמורכבות של הדקדוק הערבי, אבל גם את ההיגיון הפנימי שלו.

חשוב לזכור:

• בבסיס, לזכר יחיד ולכל צורות הרבים: أيّ
• לנקבה יחידה: أيّة
• היא כמעט תמיד מגיעה לפני שם העצם שאליו היא מתייחסת, לרוב במבנה של הוספה.
• היא יכולה לשמש כשם תואר שואל ("איזה X?"), ככינוי שואל ("איזה מ…?"), וגם במשפטים חיוביים במשמעות "כל" או להדגשה.

לא צריך לזכור את כל הניקוד הסופי בשביל לדבר, אבל הבנת ההתאמות והמשמעויות השונות היא קריטית כדי להשתמש בה נכון, להבין טקסטים כתובים ופשוט… להישמע יותר כמו מישהו שיודע מה הוא עושה. וזה, חברים, שווה את ההשקעה.

עוד כמה שאלות שישברו לכם את הראש (בקטע טוב!)?

בואו נסגור עם עוד קצת מזון למחשבה:

שאלה: האם הצורות أيّونَ ו- أيّاتٌ לריבוי נמצאות בשימוש? אם כן, מתי?

תשובה: הן נמצאות בשימוש, בעיקר בערבית ספרותית קלאסית או מודרנית מאוד רשמית, כשהן משמשות ככינוי עצמאי שמנוקד ביחסות (נומינטיב, אקוזטיב, גניטיב). למשל, أيّكم قام؟ (אַיֻّכֻם קַאםַ?) – מי מכם קם? (פנייה לזכר רבים – יחסת נומינטיב). השימוש הזה פחות שכיח משימוש ב-أيّ/أيّة עם מִן או כינויים חבורים כמו שהראינו קודם.

שאלה: האם ההתאמה למין ומספר חלה תמיד, גם בערבית מדוברת?

תשובה: כפי שצוין, במדוברת ההתאמה פחות עקבית. בהרבה ניבים נוטים לפשט ולהשתמש בצורה אחת (כמו أيّ או "איש") לכל המינים והמספרים כשהיא משמשת כשם תואר. עם זאת, בניבים שונים עשויות להיות צורות אחרות או כללים אחרים. אם אתם לומדים ניב ספציפי, כדאי לבדוק בו מה הכללים.

שאלה: האם יש מילים נרדפות ל-أيّ?

תשובה: במובן של "איזה" כבחירה מתוך קבוצה, أيّ היא המילה העיקרית. לשאלות "מה?" או "מי?" כלליות יותר יש מילים אחרות (ما, ماذا, من). במשמעות "כל", יש מילים נרדפות כמו كلّ (כֻּלְّ). אבל أيّ היא המילה הגמישה שמשמשת בכל התפקידים הללו בהתאם להקשר ולמבנה.

אז מה לקחנו הביתה?

אם הגעתם עד לכאן, אתם כבר לא מתחילים בכל מה שקשור ל"איזה" בערבית. אתם מבינים את הניואנסים, את ההתאמות, ואת מגוון השימושים של أيّ. למדתם שצריך לשים לב אם אתם שואלים על פריט יחיד זכר, יחיד נקבה, או רבים (זכר או נקבה). גיליתם שהיא יכולה להיות גם "כל" או לשמש להדגשה מטורפת.

עכשיו כל מה שנשאר זה להתחיל להשתמש בה. לנסות לבנות משפטים. לטעות. לתקן. לטעות שוב (כן, זה חלק מהעניין!). ככל שתשתמשו בה יותר, היא תרגיש לכם יותר טבעית, והקסם של הזיקית הלשונית הזו יתגלה לכם במלוא עוצמתו. אז קדימה, أيّ سؤالٍ لديكم الآن؟ (אַיְّ סֻאַאלִין לַדַיְכֻם (א)לְאַאן?) – איזה שאלה יש לכם עכשיו?