איזה שפה מדברים בטייוואן – התשובה תפתיע אתכם!

טייוואן: מיהי השפה הסודית של האי שמשגע את כולם?

תגידו, כמה פעמים יצא לכם לחשוב על טייוואן? בטח, האי הקטן והתוסס הזה, עם הטכנולוגיה המטורפת, האוכל הממכר והנופים עוצרי הנשימה. אבל רגע, כשאתם מדמיינים את הטייוואנים מדברים, איזו שפה עולה לכם בראש? רוב הסיכויים שתגידו "סינית מנדרינית", וזה די הגיוני, לא? ובכן, ברוכים הבאים לעולם המורכב, המרתק, ולעיתים גם קצת קורע לב, של השפות בטייוואן. אנחנו עומדים לצאת למסע לשוני שיטלטל לכם את התפיסות, יחשוף עולמות שלמים של תרבות והיסטוריה, וישאיר אתכם עם תחושה שאתם מבינים את האי היפה הזה באמת – לעומק, יותר מכל תייר או מומחה מזדמן. אם חשבתם שזה פשוט, תחשבו שוב. הולך להיות מעניין!

התשובה "הברורה מאליה": מנדרינית, אבל רגע… יש קאטץ'!

טוב, בואו נתחיל עם הפיל שבחדר. כן, השפה הרשמית והנפוצה ביותר בטייוואן היא אכן מנדרינית. כל מי שלומד סינית, או צופה בסרטים וסדרות מטייוואן, ישמע אותה כמעט בכל פינה. זו השפה של הממשל, בתי הספר, העסקים הגדולים ורוב התקשורת. אז זהו, סגרנו עניין? ממש לא! זה רק קצה הקרחון, וגם הקרחון הזה, מסתבר, עשוי מחומרים קצת שונים ממה שחשבתם.

טייוואן מדברת מנדרינית? לא מה שחשבתם!

ה"מנדרינית" הטייוואנית היא לא בדיוק אותה מנדרינית שמדברים בבייג'ינג או שנלמדת בספרי לימוד רבים ברחבי העולם. יש לה ניחוח משלה, גוון ייחודי, וכן – גם כמה הבדלים מהותיים שחשוב להכיר. לכן, מי שמגיע לטייוואן אחרי שלמד מנדרינית "סטנדרטית" מסין היבשתית, עלול למצוא את עצמו בהתחלה קצת מבולבל. זה כמו ללמוד אנגלית בריטית ואז להגיע לטקסס – עדיין אנגלית, אבל וואו, ההבדל! טייוואן פיתחה לעצמה סוג של "מנדרינית לייט" או "מנדרינית עם אופי", וזה חלק בלתי נפרד מהקסם שלה.

אז מה זה בדיוק "מנדרינית טייוואנית"? 3 הבדלים קריטיים!

כדי שתבינו באמת במה מדובר, הנה כמה הבדלים בולטים שיעיפו לכם את הסכך מהראש ויגרמו לכם להעריך את המורכבות הזו הרבה יותר:

• הגייה וטונים: המנדרינית הטייוואנית נוטה להיות "רכה" יותר. הטונים, אמנם קיימים, אבל לעיתים קרובות מבוטאים בצורה פחות דרמטית או מובחנת מאשר במנדרינית המנדט (Putonghua). יש נטייה לטשטש מעט את הטון השלישי, והטון הנייטרלי, למשל, נשמע שונה. זה לא משהו שאי אפשר להתרגל אליו, אבל בהחלט דורש אוזן קשבת.
• אוצר מילים: בום! כאן נכנסות לתמונה השפעות חיצוניות פנימיות. המנדרינית הטייוואנית ספגה לא מעט מילים וביטויים מהוֹקִייֶן טייוואני, ואפילו מיפנית (בשל תקופת הכיבוש היפני). זה אומר שיש מילים יומיומיות מסוימות שבסין היבשתית לא יבינו, ולהפך. לדוגמה, במקום "לסבתא" (姥姥/奶奶) משתמשים לעיתים ב"אָמָה" (阿嬤) מהוֹקִייֶן.
• דקדוק ומבנה משפט: אמנם רוב הדקדוק דומה, אך ישנם ניואנסים מסוימים, במיוחד בשימוש בחלקיקי משפט ובמבנים עממיים. זה לא הבדל שימנע תקשורת, אבל כן יוסיף גוון מקומי לשיחה ויגרום לכם להרגיש שאתם באמת מדברים כמו טייוואנים. וזה שווה הכל, לא?

בקיצור, כשמדברים על מנדרינית בטייוואן, אנחנו מדברים על יצור ייחודי, עם אישיות משלו. אז בפעם הבאה שתשמעו מישהו אומר "אני לומד סינית", תשאלו אותו באיזו סינית מדובר! סתם, אל תהיו כאלה, אבל תדעו שזה לא כל כך פשוט.

מעבר למנדרינית: הקולות האמיתיים של טייוואן

אז אם חשבתם שהמנדרינית בטייוואן היא סיפור מורכב, חכו שתשמעו על השפות האחרות שמתרוצצות להן ברחבי האי. טייוואן היא למעשה כור היתוך לשוני מהמעניינים ביותר בעולם, והמגוון הזה הוא חלק עצום מזהותה, תרבותה והקסם שלה. אז בואו נצלול פנימה, אל השפות שהן באמת הלב הפועם של טייוואן.

הוֹקִייֶן: השפה הנסתרת בלב הפועם של האי

אם יש שפה אחת שראויה לתואר "השפה הסודית" או "השפה האמיתית" של טייוואן, זו ללא ספק הוֹקִייֶן (Hokkien), הידועה גם כ-Taiwanese Minnan או פשוט "טייוואנית" בפי המקומיים. רוב האוכלוסייה, כ-70% מהטייוואנים, הם צאצאי מהגרים ממחוז פוּגְ׳יֶין שבדרום-מזרח סין, שהגיעו לאי במאות ה-17-19, והם הביאו איתם את השפה המדהימה הזו. היא חיה, בועטת, ואפשר לשמוע אותה בשווקים, בבתים, בתוכניות טלוויזיה מקומיות, ובשיחות בין חברים קרובים.

הוֹקִייֶן היא שפה עשירה בניבים, והניב הטייוואני הוא אחד המדוברים והמשומרים שבהם. היא נחשבת לשפה "קשה" יותר ללימוד למערביים בשל מורכבות הטונים (יש 7 טונים ברוב הניבים הטייוואנים!) והגיית תנועות שונות. אבל אם אתם רוצים להרגיש באמת בבית בטייוואן, ללמוד כמה מילים בהוֹקִייֶן יעשה לכם פלאים. זה יפתח לכם דלתות ללבם של המקומיים, שלא לדבר על שווקי הלילה.

שאלות ותשובות מהירות על הוֹקִייֶן בטייוואן:

• שאלה: האם הוֹקִייֶן היא שפה גוססת?
  תשובה: ממש לא! אמנם בעבר היו ניסיונות לדכא אותה לטובת המנדרינית, אבל כיום היא זוכה לעדנה מחודשת. ממשלת טייוואן מעודדת לימוד שלה, יש ערוצי טלוויזיה, תחנות רדיו ומוזיקה רבה בהוֹקִייֶן, והיא שפה חיה ותוססת.
• שאלה: האם אני יכול לתקשר עם דוברי הוֹקִייֶן אם אני מדבר מנדרינית?
  תשובה: בהחלט! רוב דוברי הוֹקִייֶן בטייוואן הם דו-לשוניים ומדברים גם מנדרינית באופן שוטף. הוֹקִייֶן היא לרוב שפת הבית או הסביבה הקרובה, אבל בחיים הציבוריים מנדרינית היא השפה השולטת.

האקה: קולות של מסורת עתיקה, עם טוויסט מודרני

בפינות שונות של טייוואן, בעיקר באזורים כפריים ובהרים, תשמעו שפה נוספת ומיוחדת במינה – האקה. דוברי האקה הם קבוצה אתנית סינית שחיה בטייוואן, והם ידועים בתרבותם העשירה והייחודית, ובאוכל המדהים שלהם. שפת האקה (Hakka) היא שפה סינית בפני עצמה, השונה מאוד מהמנדרינית ומהוֹקִייֶן, הן בהגייה והן באוצר המילים. יש לה סלנג משלה, ביטויים משלה, וגם טונים – לרוב שישה.

האקה היא שפה שספגה לא מעט אתגרים לאורך ההיסטוריה, אך כמו הוֹקִייֶן, היא חווה היום התעוררות תרבותית. בתי ספר מלמדים אותה, יש ערוץ טלוויזיה ייעודי, ותוכלו למצוא שלטי דרכים רבים גם באזורי האקה עם כיתוב בשפה הזו. לשמוע האקה זה כמו לצלול לתוך חלק אחר לגמרי של ההיסטוריה והתרבות הסינית, והטייוואנים גאים מאוד בשפה ובמסורת הזו.

ים של שפות נדירות: העולם המדהים של השפות הילידיות

ועכשיו, חברים, אנחנו מגיעים לחלק המרטיט באמת של הסיפור. לפני שהגיעו לכאן הסינים, טייוואן לא הייתה אי שקט. היא הייתה ביתם של עשרות קבוצות אתניות ילידיות, או "אבוריג'יניות" אם תרצו. כל אחת מהקבוצות האלה דיברה שפה משלה, שפה שהיא חלק ממשפחת השפות האוסטרונזיות – משפחה עצומה הכוללת שפות כמו מלאית, אינדונזית, טאגלוג (פיליפינים) ואפילו הוואית ומאורית! זה פשוט מטורף לחשוב על זה, לא?

מגוון עוצר נשימה: מי יודע כמה שפות קיימות באמת?

בטייוואן יש כיום 16 קבוצות אתניות ילידיות מוכרות רשמית, וכל אחת מהן מדברת, או לפחות דיברה בעבר, שפה משלה. אנחנו מדברים כאן על שפות כמו עאמי (Amis), אטאיאל (Atayal), בונגקנון (Bunun), פוּמָה (Puma), טרוקו (Truku) ועוד רבות. זה לא רק מגוון לשוני; זה מגוון תרבותי, היסטורי וסביבתי. כל שפה נושאת בתוכה סיפורים, אגדות, ידע על צמחים, בעלי חיים, וחיים בהרמוניה עם הטבע – ידע שאף שפה אחרת לא יכולה לשמר באותה צורה.

שאלות ותשובות מהירות על שפות ילידיות בטייוואן:

• שאלה: האם השפות הילידיות עדיין מדוברות על ידי רבים?
  תשובה: לצערי הרב, לא. רוב השפות הילידיות נחשבות בסכנת הכחדה חמורה, וחלקן כבר נכחדו למעשה. בודדים, בעיקר בני הדור המבוגר, עדיין דוברים אותן, אבל הדורות הצעירים נוטים לדבר בעיקר מנדרינית.
• שאלה: איפה אפשר לשמוע שפות ילידיות היום?
  תשובה: בעיקר בקהילות הילידיות המבודדות יותר, במיוחד באזורי ההרים. הממשלה משקיעה מאמצים רבים להחיות אותן דרך בתי ספר, ערוצי תקשורת ייעודיים (כמו ערוץ הטלוויזיה הילידי TITV), ובפסטיבלים תרבותיים.

סכנה, תקווה ומה שביניהם: מאבק הישרדות לשוני

הסיפור של השפות הילידיות בטייוואן הוא סיפור של מאבק הישרדותי. עשרות שנים של דיכוי תחת שלטון זר (קודם יפני ואז של הקואומינטנג שהגיע מסין) כמעט ומחקו אותן. ילדים נאסרו מלדבר בשפת אמם בבתי הספר, והמנדרינית נכפתה כשפה הבלעדית. אבל בשנים האחרונות, כחלק מההתעוררות הדמוקרטית והתרבותית של טייוואן, ישנה הכרה גוברת בחשיבותן של השפות הללו. נעשים מאמצים כנים ואמיתיים לשמר ולהחיות אותן, אבל הדרך ארוכה וקשה. זה מרגש לראות את הדור הצעיר מתחיל להתעניין בשורשיו, אבל הזמן אוזל.

איך הכל התחבר? מסע היסטורי קצרצר

כדי להבין את הקליידוסקופ הלשוני הזה, צריך להבין קצת היסטוריה. טייוואן, למרות גודלה, עברה כל כך הרבה ידיים, וכל יד שהחזיקה בה הטביעה את חותמה הלשוני. זה סיפור מרתק של עליות ומורדות, של כיבושים ושחרורים, ושל אימוץ והתנגדות לשונית.

השפעת היפנים: יותר מסתם תקופת כיבוש

בין השנים 1895 ל-1945, טייוואן הייתה מושבה יפנית. חמישים שנות שלטון יפני השאירו את חותמן העמוק על התרבות הטייוואנית, וכן – גם על השפה. היפנית הייתה השפה הרשמית, והיא נלמדה בבתי הספר. למרות שהיום היא אינה מדוברת באופן נרחב, עדיין תשמעו מילים יפניות משולבות ביומיום של הטייוואנים המבוגרים יותר, במיוחד בתחומים כמו מטבח, עבודה וביטויים יומיומיים מסוימים. אפילו כמה ביטויים בהוֹקִייֶן ספגו השפעה יפנית, מה שמוסיף עוד רובד של מורכבות לסיפור.

הקואומינטנג והשפה הלאומית: מה קרה אז?

השינוי הגדול באמת הגיע אחרי מלחמת העולם השנייה, כשהקואומינטנג (המפלגה הלאומנית הסינית) הפסיד במלחמת האזרחים בסין והיגר לטייוואן בשנת 1949. הם הגיעו עם חזון ברור: לבנות "סין קטנה" בטייוואן, וזה כלל הטלת מנדרינית תקנית (Putonghua, הנקראת בטייוואן "Guoyu" – השפה הלאומית) כשפה הרשמית הבלעדית. שפות אחרות, כולל הוֹקִייֶן והאקה, נדחקו לשוליים ואפילו נאסרו בשימוש במוסדות ציבוריים ובבתי ספר. הילדים בבתי הספר נענשו על דיבור בשפת אמם, וזו הייתה תקופה קשה לשוֹנוּת הלשונית של האי.

המדיניות הזו, שנמשכה עשרות שנים, היא הסיבה העיקרית לכך שהמנדרינית הפכה לשפה הדומיננטית ביותר בטייוואן. היא גם יצרה דורות שלמים ששפת אמם נשכחה, או כמעט נשכחה. אבל כיום, יש הבנה שהדיכוי הזה היה טעות, והממשלה פועלת באופן יזום לתקן את העוול ההיסטורי הזה ולחגוג את הרב-לשוניות של טייוואן.

שאלות ותשובות מהירות על היסטוריה לשונית:

• שאלה: האם דורות צעירים בטייוואן מדברים יפנית?
  תשובה: בדרך כלל לא, אלא אם למדו אותה כשפה זרה. ההשפעה היפנית ניכרת בעיקר בדורות המבוגרים יותר שחיו תחת השלטון היפני, או דרך מילים שאומצו לתוך המנדרינית והוֹקִייֶן.
• שאלה: האם יש ניסיונות לחזור וללמד הוֹקִייֶן והאקה בבתי הספר?
  תשובה: כן, בהחלט! בשנים האחרונות יש רפורמות חינוכיות שמחייבות או מעודדות לימוד של שפות הקהילה בבתי הספר היסודיים, כולל הוֹקִייֶן, האקה והשפות הילידיות. זהו צעד משמעותי לקראת שימורן.

ומה לגבי העתיד? 5 מגמות שיעצבו את הנוף הלשוני של טייוואן

אז אחרי כל המסע המרתק הזה, מה צפוי לטייוואן מבחינה לשונית? האם היא תהפוך לאי דובר מנדרינית בלבד? או שאולי נחזה בהתעוררות מחדש של שפות עתיקות? הנה 5 מגמות שיעצבו את הנוף הלשוני של טייוואן בשנים הקרובות:

• המשך עליית קרנה של הוֹקִייֶן: הוֹקִייֶן כנראה תמשיך לשגשג כשפה חיה ותוססת, במיוחד בחיים הציבוריים ובתרבות הפופולרית. סדרות טלוויזיה וסרטים בהוֹקִייֶן זוכים להצלחה עצומה.
• חיזוק מעמדן של השפות הילידיות: המאמצים הממשלתיים והקהילתיים לשימור והחייאת השפות הילידיות יימשכו ויתרחבו, בתקווה למנוע את היעלמותן הסופית. זהו מאמץ לאומי שזכה לתמיכה רחבה.
• דו-לשוניות מנדרינית-אנגלית: טייוואן שואפת להפוך למדינה דו-לשונית (מנדרינית-אנגלית) עד 2030, במטרה לשפר את מעמדה הבינלאומי ואת יכולותיה הכלכליות. האנגלית כבר ניכרת יותר ויותר בשלטים ובתקשורת.
• השפעה גוברת של האינטרנט והתרבות הגלובלית: האינטרנט והרשתות החברתיות משפיעים על שפות בכל העולם, וטייוואן אינה יוצאת מן הכלל. סלנג חדש, ביטויים בינלאומיים ואפילו אמוג'י משפיעים על האופן שבו אנשים מתקשרים.
• הטשטוש ההדרגתי בין מנדרינית טייוואנית למנדרינית מסין: למרות ההבדלים ההיסטוריים, הגלובליזציה, האינטרנט והגידול באינטראקציות עשויים להוביל לטשטוש מסוים, או לפחות להבנה הדדית גבוהה יותר, בין הניבים השונים של המנדרינית.

שאלות שלא העזתם לשאול על שפות בטייוואן

כיף לנו, נכון? טוב, בואו נסיים עם כמה שאלות בוערות שחשוב לגעת בהן:

• שאלה: האם יש טעם ללמוד טייוואנית (הוֹקִייֶן) אם רוב האנשים גם מדברים מנדרינית?
  תשובה: חד משמעית כן! זה פותח לכם דלתות תרבותיות, זוכה להערכה עצומה מצד המקומיים, ומאפשר לכם לחוות את טייוואן בצורה אותנטית ועמוקה יותר. בנוסף, יש כיום יותר ויותר תכנים תרבותיים בהוֹקִייֶן.
• שאלה: האם טייוואנים כותבים בסימניות שונות מסין היבשתית?
  תשובה: שאלה מצוינת! כן, הטייוואנים משתמשים בסימניות סיניות מסורתיות (Traditional Chinese characters), בעוד שבסין היבשתית משתמשים בסימניות סיניות מפושטות (Simplified Chinese characters). זהו הבדל מהותי, וחשוב לזכור זאת כשקוראים שלטים או ספרים.
• שאלה: עד כמה אנגלית נפוצה בטייוואן?
  תשובה: במרכזי הערים הגדולות, ובמיוחד בקרב הדור הצעיר ובסביבה העסקית, תמצאו די הרבה דוברי אנגלית. עם זאת, באזורים כפריים יותר או בקרב הדור המבוגר, האנגלית פחות נפוצה. בהשוואה למדינות מערביות, היא עדיין לא שפה שבה כולם שולטים באופן מלא, אבל זה משתפר במהירות.

אז הגענו לסוף מסענו הלשוני המרתק בטייוואן. אם הגעתם עד כאן, מגיע לכם צל"ש! אתם כבר לא מסתכלים על טייוואן באותן עיניים, נכון? הבנתם שהאי הקטן הזה הוא למעשה יקום שלם של שפות, תרבויות, היסטוריה ומאבקים. מנדרינית טייוואנית, הוֹקִייֶן, האקה, ושפות ילידיות – כל אחת מספרת סיפור אחר, אבל יחד הן יוצרות את הפסיפס המדהים של טייוואן האמיתית. אז בפעם הבאה שתחשבו על טייוואן, זכרו שלא מדובר רק על שפה אחת, אלא על סימפוניה של קולות, שלכל אחד מהם מקום של כבוד. וזה, חברים, הדבר הכי מדהים בעולם!