דמיינו את הסצנה הבאה: אתם בחו"ל, נגיד במוסקבה, וצריכים לתאר איזו בעיה רפואית ספציפית. או אולי סתם קוראים ספר ברוסית על ביולוגיה והופה, נתקלים בשם של איבר פנימי. לא סתם איבר. איבר כזה, ששמו ברוסית נשמע כמו חידה בת שלוש מילים. מילה שמבטיחה מסע בלשני קטן, ומגלה לנו משהו מרתק על איך שפות שונות מסתכלות על אותו הדבר.
בואו נודה באמת, יש מילים שבכל שפה מרגישות כמו… אתגר. בטח ובטח כשזה מגיע למונחים מקצועיים. ו"לבלב"? כן, זו בדיוק אחת מהמילים האלה.
אבל אל דאגה! אנחנו כאן כדי לצלול פנימה, לפרוק את המילה הזו לגורמים, להבין את הסיפור מאחוריה, ולצאת מהצד השני עם הרבה יותר ידע (ואולי קצת פחות פחד) ממה שנכנסנו. אז תתכוננו למסע קצר אך מרתק אל נבכי האנטומיה והבלשנות הרוסית. כי מי היה מאמין שאיבר פנימי כמו הלבלב יכול להיות כל כך… מעניין?
لحظת האמת: איך באמת אומרים לבלב ברוסית?
טוב, אחרי כל הטיזרים, הגיע הזמן לחשוף את הקלפים. המילה (טוב, הצירוף) ל"לבלב" ברוסית היא:
поджелудочная железа
קחו נשימה עמוקה. כן, זה נשמע ארוך. אולי אפילו קצת מאיים במבט ראשון. שלוש מילים שנשמעות כמו קוד סודי לפתיחת כספת ולא כמו שם של בלוטה חיונית. אבל רגע רגע, כמו תמיד בשפות, השטן (או במקרה שלנו, המלאך הבלשני) מסתתר בפרטים הקטנים. והפרטים פה מספרים סיפור די מדליק.
3 חלקים, 1 "בלוטה" מפתיעה? בואו נפרק את זה לגורמים
היופי ברוסית, כמו בהרבה שפות סלאביות, הוא שלפעמים השמות הם די תיאוריים. הם לא תמיד הולכים על שמות מפוצצים מהיוונית או הלטינית (למרות שגם זה קורה), אלא מתארים פשוט מה זה או איפה זה נמצא. והשם של ה"поджелудочная железа" הוא דוגמה מושלמת לכך.
בואו ניקח את הצירוף הזה ונפרק אותו לשלושה חלקים, כי כן, יש כאן שלושה רכיבים בעלי משמעות, שביחד מרכיבים את התמונה המלאה.
החלק הראשון: איפה היא מסתתרת? (רמז: לא רחוק מהקיבה)
המילה הראשונה בצירוף היא поджелудочная. זו מילה ארוכה, אני יודע, אבל היא מורכבת. החלק הראשון שלה הוא התחילית под-.
ומה אומרת התחילית הזו? היא אחת מהתחיליות הכי שימושיות ברוסית, ופירושה הוא לרוב "מתחת ל…". כן כן, פשוט "מתחת".
זה כבר נותן לנו רמז עבה לגבי המיקום של הבלוטה הזו. היא נמצאת איפשהו… מתחת למשהו. עכשיו נשאלת השאלה, מתחת למה?
החלק השני: הקשר ההדוק ל… קיבה?
החלק המרכזי של המילה הראשונה, поджелудочная, קשור למילה הרוסית ל"קיבה", שהיא желудок (זֶ'לוּדוֹק). החלק "желудочная" הוא צורת שם תואר, שפירושה "שקשור לקיבה" או "של הקיבה".
אז אם נחבר את החלק הראשון והשני, נקבל משהו כמו "שקשור לקיבה שנמצא מתחת". זה מתחיל לקבל צורה, נכון? השם כבר רומז לנו שהאיבר הזה לא רק קרוב לקיבה, אלא שהוא ממוקם איפשהו מתחתיה, ושקשור אליה איכשהו אנטומית או תפקודית.
זה די הגיוני מבחינה אנטומית, אגב. הלבלב יושב לו בנוחות מאחורי ומתחת לקיבה. אז הרוסים היו פשוט סופר מדויקים בתיאור שלהם.
החלק השלישי: זו בסך הכל… בלוטה.
ואז מגיעה המילה השלישית, והפשוטה יותר: железа (זֶ'לֶזָה). ופירושה, ניחשתם נכון, הוא "בלוטה".
זוכרים משיעורי ביולוגיה מהי בלוטה? זו קבוצת תאים שמפרישה חומרים. והלבלב בהחלט עושה את זה – הוא מפריש אנזימי עיכול וגם הורמונים כמו אינסולין. אז הוא בהחלט מתאים להגדרה של בלוטה.
אז הנה, אם נחבר את כל החלקים ביחד: под (מתחת) + желудочная (של הקיבה) + железа (בלוטה) = בלוטה של הקיבה שנמצאת מתחתיה. או בפשטות ובאלגנטיות הרוסית: поджелудочная железа.
פתאום זה לא נשמע כל כך מאיים, נכון? זה פשוט תיאור לוקיישן ותפקיד.
למה הרוסים קראו לזה "בלוטה תת-קיבתית" ואנחנו "לבלב"? הסיפור מאחורי השם
עכשיו מגיעים לחלק הכי מגניב לדעתי. השם "לבלב" בעברית, או "pancreas" באנגלית ובהרבה שפות אחרות, מגיע מהיוונית העתיקה. המילה היוונית היא "pan" (הכל) + "kreas" (בשר). "פאנקראס" פשוט תיארה את המרקם הבשרי, האחיד והרך של האיבר. בלי קשר למיקום, בלי קשר לתפקיד, פשוט איך שהוא מרגיש למגע.
תחשבו על זה רגע: שפה אחת (עברית/אנגלית/יוונית) מתארת את האיבר לפי המרקם שלו. שפה אחרת (רוסית) מתארת אותו לפי המיקום שלו ביחס לאיבר סמוך והסוג שלו (בלוטה).
זה מדהים! זה מראה לנו איך שפות שונות יכולות לגשת לשמות של דברים מאספקטים שונים לחלוטין. זה לא שיטה אחת "נכונה" ושיטה אחת "שגויה". זו פשוט דרך אחרת לגמרי להסתכל על אותה פיסת אנטומיה אנושית.
הגישה הרוסית, התיאורית-מיקומית, אולי מרגישה לנו קצת מסורבלת בהתחלה, אבל היא למעשה סופר אינפורמטיבית. היא מיד אומרת לך משהו על האיבר, גם אם מעולם לא שמעת עליו קודם. הגישה היוונית, המרקמית, היא יותר אסתטית אולי, אבל לא ממש מספרת לך איפה הוא או מה הוא עושה.
וזה היופי של השפות, לא? כל מילה, כל שם, טומנים בחובם היסטוריה, תרבות, ודרך הסתכלות ייחודית על העולם. אפילו שם של בלוטה פנימית קטנה!
זה נשמע ארוך ומסובך. האם יש דרך קלה יותר? (ספוילר: לא ממש)
אחרי שפירקנו את поджелудочная железа, אתם אולי חושבים לעצמכם: "סבבה, הבנתי את ההיגיון. אבל אין איזה קיצור דרך? איזו מילת סלנג? משהו פחות ארוך?".
בואו נודה באמת: במונחים רפואיים או מדעיים, לרוב אין "קיצורי דרך" בסלנג. הסיבה היא שדייקנות היא קריטית. כשמדברים על איבר בגוף, במיוחד בהקשר רפואי, חשוב מאד לדעת בדיוק על מה מדברים. לבלבל בין הלבלב לאיבר אחר יכול להיות… בעייתי.
אז, למרות שזה ארוך, поджелудочная железа הוא השם המקובל, הנכון והחד-משמעי ללבלב ברוסית. אין לו מקביל בסלנג קליל יותר, לפחות לא בשימוש נפוץ.
זה כמו שלא נגיד על הלב "המשאבה המקפצת" כשנדבר עם רופא. יש דברים שפשוט דורשים את השם המלא והרשמי. ובעידן שבו בריאות היא נושא כה חשוב, הדיוק הזה קריטי שבעתיים.
אבל היי, לפחות עכשיו אתם יודעים את הסיפור שמאחורי השם, וזה כבר הופך את המילה להרבה פחות סתם אוסף של הברות ויותר כמו… שיר הלל לבלוטה קטנה וחיונית!
אז מתי בכלל תצטרכו את המילה הזאת? 4 תרחישים (אחד מהם די מצחיק)
עכשיו, אחרי כל התיאוריה והפירוק, אתם אולי שואלים את עצמכם: "סבבה, מילה מגניבה, סיפור מעניין. אבל מתי בחיים האמיתיים אני באמת הולך להשתמש ב-поджелудочная железа?!".
ובכן, הנה כמה תרחישים אפשריים:
-
תרחיש 1: הביקור הבלתי נמנע אצל הרופא בחו"ל (אנחנו מקווים שלא!)
נניח לרגע, רק לרגע (טפו טפו טפו), שאתם ברוסיה או במדינה דוברת רוסית ונאלצים לבקר רופא. אם הבעיה קשורה איכשהו לבלב, תצטרכו להבין או לומר את השם. לדעת אותו יכול לחסוך לכם הרבה כאב ראש (תרתי משמע) ולעזור לקבל את הטיפול הנכון. -
תרחיש 2: שיעור ביולוגיה, גרסה רוסית
אם אי פעם תמצאו את עצמכם לומדים אנטומיה או פיזיולוגיה ברוסית (קורה לאנשים, אל תשפטו!), השם הזה יצוץ כל הזמן. להבין אותו ישר מההתחלה יקל עליכם את הלימודים משמעותית. -
תרחיש 3: קריאת טקסט מקצועי או אקדמי
בין אם זה מאמר מדעי, ספר לימוד, או אפילו ויקיפדיה ברוסית – אם הנושא נוגע לאנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה או ביולוגיה באופן כללי, סביר להניח שתתקלו במילה הזו. הבנה שלה פותחת לכם דלת למידע רחב יותר. -
תרחיש 4: ניצחון מוחץ בטריוויה (התרחיש המצחיק)
דמיינו שאתם במשחק טריוויה בינלאומי ומישהו שואל: "איך אומרים 'לבלב' ברוסית?". אתם, בניגוד לכל השאר, פשוט זורקים בביטחון: "поджелудочная железа!". הקהל בהלם, המתחרים המומים, ואתם קוטפים את הנקודות ואת הכבוד. שווה את הלימוד, לא?
אז כן, אולי זו לא המילה הראשונה שתלמדו באפליקציה לשפות, אבל כשתצטרכו אותה, תשמחו מאד שיש לכם אותה בארסנל.
דקדוק בשנייה וחצי: איך המילה הזו משתנה במשפט?
טוב, מכיוון שאנחנו כבר בצלילה עמוקה, בואו נדבר רגע על דקדוק. כי כידוע, ברוסית (וגם בעברית, האמת) מילים משנות צורה לפעמים בהתאם לתפקידן במשפט.
המילה железа (בלוטה) היא ממין נקבה ברוסית. ולכן, שם התואר המתאר אותה – поджелудочная (תת-קיבתית) – גם הוא בצורת נקבה. הצירוף כולו, поджелудочная железа, מתנהג כיחידה דקדוקית במין נקבה.
זה אומר שכאשר הצירוף הזה יופיע במשפט, הוא ישנה את סופיות המילים שמרכיבות אותו בהתאם ליחסה (case) שבה הוא נמצא. אל תיבהלו, לא ניכנס לכל היחסות עכשיו, אבל רק כדי שתראו דוגמה קטנה:
צורת הבסיס (נומינטיב): поджелудочная железа (הלבלב נמצא…)
צורת הגנטיב (של הלבלב): поджелудочной железы (דלקת של הלבלב…)
שימו לב איך הסופיות של שתי המילים השתנו (-ая ל- -ой, ו- -а ל- -ы). זה משהו שחשוב להיות מודעים אליו כשמשתמשים במונחים כאלה ברוסית, במיוחד בטקסטים רשמיים או רפואיים.
אבל למטרות הבנה וזיהוי, ידיעת צורת הבסיס מספיקה בהחלט לרוב המקרים. העיקר שתזהו את הצירוף הזה כשהוא קופץ לכם מול העיניים!
רגע, יש לכם שאלות בוערות? הנה כמה תשובות מהירות:
בטח צצו לכם כמה שאלות בראש במהלך הקריאה. בואו ננסה לענות על כמה מהנפוצות שבהן:
ש: האם יש מילה אחרת, פחות ארוכה, ללבלב ברוסית?
ת: למרבה הצער (או השמחה, תלוי איך מסתכלים על זה), השם המקובל, המדויק והכמעט יחיד ללבלב ברוסית הוא поджелудочная железа. אין לו קיצור נפוץ או שם סלנג מקביל בשימוש יומיומי או מקצועי. צריך להתרגל לאורך.
ש: למה השם הרוסי מתייחס לקיבה אם זה איבר נפרד?
ת: זה עניין של אנטומיה וקרבה. הבלוטה ממוקמת אנטומית מתחת ומאחורי הקיבה (желудок), והשם פשוט שיקף את המיקום הזה כשהעניקו לה את השם. זה לא מרמז שהיא חלק מהקיבה, אלא רק איפה היא נמצאת ביחס אליה.
ש: האם רוסים משתמשים בשם הזה בשיחות יומיומיות?
ת: לא בדרך כלל. אלא אם כן השיחה היא על נושאים רפואיים, ביולוגיים או תזונתיים ספציפיים. בשיחות יומיומיות על אכילה, למשל, סביר להניח שלא תצטרכו להתייחס ספציפית ללבלב, אלא אם יש בעיה רפואית ספציפית.
ש: האם קשה לבטא את המילה הזו?
ת: זה דורש קצת תרגול, כמו כל מילה ארוכה בשפה זרה. המילה הראשונה, поджелудочная, היא האתגר העיקרי עם צרור העיצורים בה (дж, чн). אבל עם פירוק הברות ותרגול איטי, זה בהחלט אפשרי. זכרו: под-же-лу-доч-на-я же-ле-за.
ש: האם יש עוד איברים ששמם הרוסי תיאורי כזה?
ת: בהחלט! השפה הרוסית מלאה בשמות תיאוריים לאיברים וחלקים בגוף, וגם לדברים אחרים. למשל, ה"גרון" (горло – גוֹרלוֹ) קשור למילה "לבעור" (гореть – גוֹרֶט') אולי בגלל תחושת הצריבה לפעמים? ה"עצם הבריח" היא ключица (קְלְיוּצִ'יצָה) שקשורה למילה "מפתח" (ключ – קְלְיוּץ'). לגלות את הקשרים האלה זה חלק מהכיף הגדול בלימוד רוסית!
ש: האם השם "לבלב" בעברית או "pancreas" באנגלית קל יותר?
ת: קל יותר מבחינת אורך והגייה? כנראה שכן. אבל מבחינת הבנת המשמעות הפנימית של השם? כאן הגישה הרוסית מספקת הרבה יותר מידע על האיבר עצמו, על מיקומו ותפקידו (בלוטה). אז "קל" זה עניין של נקודת מבט!
אז מה למדנו מהסיפור של ה"בלוטה התת-קיבתית"?
המסע הקצר שלנו אל תוך שמו הרוסי של הלבלב לימד אותנו כמה דברים חשובים. קודם כל, שאפילו מילים שנראות לנו סתם "מונח רפואי יבש" יכולות להיות מלאות בסיפור והיסטוריה. שנית, ששפות שונות לגמרי יכולות לגשת לאותו קונספט (איבר פנימי) מנקודות מבט שונות ולהעניק לו שמות שמבטאים את הגישה הזו – האם מתארים מראה? מיקום? תפקיד?
ושלישית, ואולי הכי חשוב, שללמוד שפה זה הרבה יותר מלשנן מילים וכללי דקדוק. זה לצלול לתוך צורת חשיבה אחרת, לגלות איך תרבויות אחרות תופסות את העולם סביבן (ואת הגוף שלהן!). כל מילה חדשה שאתם לומדים, בטח מילה ספציפית ו"מוזרה" כמו поджелудочная железа, היא הזדמנות קטנה להבין עוד קצת את המארג המורכב והמרתק שנקרא שפה.
אז בפעם הבאה שתתקלו במילה ארוכה ומסובכת בשפה שאתם לומדים, במקום להיבהל, קחו נשימה עמוקה, נסו לפרק אותה לחלקים, ולחפש את הסיפור שמאחוריה. אולי תגלו שהיא הרבה יותר ידידותית ומעניינת ממה שחשבתם בהתחלה. בדיוק כמו הבלוטה התת-קיבתית שלנו.
שיהיה לכם רק בריאות, והמון הנאה מהמסע הבלשני שלכם!