האם קל ללמוד אנגלית (לישראלים)? – 5 הטיפים שיהפכו אתכם לדוברי אנגלית!

אז, השאלה הגדולה שתמיד מרחפת באוויר, במיוחד כשאתם ישראלים שצריכים לדבר אנגלית בעבודה, בטיול או סתם כי בא לכם להבין סדרות בלי כתוביות: האם זה באמת קל ללמוד את השפה הזו? בואו נודה בזה, יש איזה מיתוס כזה שהאנגלית "באה לנו בקלות", אולי כי אנחנו רואים סרטים ומנגנים שירים באנגלית כל היום, אולי כי זה נראה שכל ילד שני בארץ "שולט" בה ברמה זו או אחרת. אבל האם זה באמת ככה? או שיש פה פער ענק בין מה שאנחנו חושבים לבין המציאות? ובכלל, מה זה אומר "קל ללמוד שפה"? האם זה עניין של גנטיקה, של סביבה, או אולי סתם של כמה שעות בודדות של לימוד בשבוע? המאמר הזה הולך לצלול איתכם עמוק לתוך המים הסוערים האלה, לפרוס את כל הקלפים על השולחן, ולהראות לכם בדיוק איפה אנחנו עומדים בתור ישראלים מול האתגר המדהים הזה שנקרא אנגלית. בסוף הקריאה, מבטיח לכם, תבינו הרבה יותר טוב את המסע שלכם, ובעיקר – איך להפוך אותו להרבה יותר חלק, יעיל ואפילו, נו, נגיד את זה – מהנה.

מה הופך שפה ל"קלה" או "קשה" ללמידה?

לפני שנצלול ספציפית לאנגלית ולישראלים, בואו נשים לרגע את הדברים בפרופורציה. מה בכלל משפיע על רמת הקושי בללמוד שפה חדשה? זה קצת כמו לשאול אם קל ללמוד לנגן בגיטרה. תלוי בכם, תלוי בגיטרה, ותלוי במוזיקה שאתם מנסים לנגן, נכון?

אז בשפות, יש כמה גורמים מרכזיים שמשחקים תפקיד:

• השפה המקורית שלכם: זה הגורם הכי משמעותי. ככל שהשפה החדשה דומה יותר לשפת האם שלכם – באוצר מילים, דקדוק, מבנה משפט, צלילים – ככה יהיה לכם קל יותר. עברית ואנגלית, בואו נגיד את זה בעדינות, לא בדיוק אחיות תאומות. הן אפילו לא דודניות רחוקות במיוחד.
• חשיפה וסביבה: גדלתם על ברכי MTV וסרטי דיסני? שיחקתם במשחקי מחשב באנגלית? צרכתם תוכן באנגלית בלי הפסקה? כל החשיפה הזו בונה לכם אינטואיציה, אוצר מילים פסיבי, והבנה של איך השפה "מרגישה". ולישראלים, בזה יש יתרון מטורף.
• מוטיבציה ומטרה: למה אתם לומדים? כי חייבים לעבודה? כי רוצים לדבר עם הנכדים בקנדה? או סתם כי זה כיף? ככל שהמטרה ברורה והמוטיבציה גבוהה, ככה ההתקדמות תהיה מהירה יותר.
• שיטת לימוד: ללמוד לבד מספר לימוד משנות ה-80 זה שונה לגמרי מלהירשם לקורס אינטראקטיבי או למצוא שותף לשיחה. השיטה יכולה להפוך מסע מייגע למסע מרתק.
• זמן פנוי והשקעה: אי אפשר ללמוד שפה ברצינות בלי להשקיע זמן, באופן עקבי. קסמים קורים רק בהארי פוטר.
• פחד מטעויות: אוי, כמה שהדבר הזה יכול לשתק. הפחד לטעות, להישמע "מצחיק", או סתם להתבלבל יכול לעצור לכם את ההתקדמות הרבה יותר מכל קושי דקדוקי.

אז "קל" או "קשה" זה לגמרי יחסי. תלוי בכם, בתנאים, ובמה שאתם מוכנים לעשות בשביל זה.

האם אנגלית היא נחיתה רכה או נחיתת חירום לישראלים? הפער בין מיתוס למציאות

בואו נדבר דוגרי. אנחנו שומעים אנגלית כל הזמן. בטלוויזיה, ברדיו, בשירים, ברחוב (טוב, אולי פחות ברחוב, אלא אם אתם בתל אביב ונתקלים בתיירים או באנשי הייטק בינלאומיים). יש לנו גישה אין סופית לחומרי לימוד, אפליקציות, קורסים, ומורים. לכאורה, גן עדן ללימוד אנגלית, נכון? אז למה כל כך הרבה ישראלים עדיין מרגישים שהם "תקועים" עם האנגלית שלהם? למה הפער בין ההבנה (שבדרך כלל לא רעה בכלל, בזכות אותה חשיפה) ליכולת לדבר באופן שוטף הוא כל כך גדול?

יש פה כמה עניינים מורכבים שצריך לפרק:

היכרות שטחית לעומת שליטה עמוקה: 3 סיבות למה אנחנו "מבינים" אבל לא "מדברים"

זו התופעה הישראלית הקלאסית. מבינים כמעט הכל כשקוראים או שומעים, אבל כשצריך לייצר משפט אחד פשוט – פתאום הכל מתבלגן. למה זה קורה?

1. למידה פסיבית מול אקטיבית: כשאנחנו קוראים או שומעים, אנחנו קולטים. זו למידה פסיבית. המוח מזהה דפוסים, מקשר מילים, מבין הקשרים. כשאנחנו מדברים או כותבים, אנחנו צריכים לשלוף, לבנות, ליצור. זו למידה אקטיבית, והיא דורשת תרגול אחר לגמרי, תרגול שדורש אומץ לטעות.
2. פוקוס על הבנה בבית הספר: מערכת החינוך בישראל עושה עבודה סבירה (בואו נהיה נחמדים) בללמד אנגלית קריאה והבנה. אבל הפן הדיבורי? התקשורתי? פחות. התלמידים לא תמיד מקבלים מספיק הזדמנויות לדבר באנגלית, לטעות, לתקן את עצמם, ולפתח ביטחון בדיבור.
3. העברית כרשת ביטחון: בעברית אנחנו מרגישים בטוחים, בנוח, אנחנו יודעים לבטא את עצמנו בכל ניואנס. באנגלית, פתאום צריך לפשט, להתאמץ, לפעמים לוותר על דיוק. זה לא כיף להרגיש פתאום פחות "חכמים" או פחות "שנונים". והמוח, מוח ערמומי שכמותו, מעדיף את דרך המלך הנוחה – העברית.

4 מכשולים ישראליים נפוצים בדרך לשטף באנגלית

יש כמה דברים ספציפיים בשפה העברית (ובהרגלי הדיבור שלנו) שהופכים את המעבר לאנגלית למאתגר יותר ממה שנדמה:

המכשול הראשון: ההגייה והצלילים המוזרים האלה

ר', ו', ת', צ', ג' – אוי ואבוי! בעברית יש צלילים שפשוט לא קיימים באנגלית (או קיימים בצורה שונה לחלומה). הרי"ש הישראלית הגרונית מול ה-R האמריקאית המתגלגלת (או הבריטית הרכה), ה-V וה-W שמתבלבלים לנו בלי סוף, ה-TH הבעייתי שפעם נשמע כמו S ופעם כמו Z. זה דורש אימון מודע של שרירים בפה שפשוט לא עבדו ככה קודם. וכן, בהתחלה זה מרגיש טיפשי. לגמרי. אבל זה קריטי.

המכשול השני: מבנה המשפט והפעלים שמתנהגים מוזר

בעברית, הרבה פעמים אפשר לשחק עם סדר המילים במשפט. "אתמול הלכתי לסרט", "הלכתי אתמול לסרט", "לסרט הלכתי אתמול" – הכל עובד (פחות או יותר). באנגלית? יש כללים נוקשים יותר. Subject-Verb-Object (נושא-פועל-מושא) זה לא סתם סיסמה. ומה עם הזמנים? עבר פשוט, עבר ממושך, הווה מושלם… בעברית אנחנו מסתדרים עם הרבה פחות ורסיות. צריך ללמוד לחשוב "זמנים" באנגלית, וזה לוקח זמן.

המכשול השלישי: אוצר מילים שנשמע מוכר אבל מתנהג שונה

יש המון מילים באנגלית שחדרו לעברית (כמו "פוקוס", "סטטוס", "רנדומלי"). זה נותן לנו יתרון התחלתי, כי אנחנו מרגישים שאנחנו מבינים. אבל הרבה פעמים המשמעות המדויקת באנגלית שונה מהשימוש בעברית, או שהן מופיעות בביטויים שונים לגמרי. ומה עם כל המילים שנראות אותו דבר אבל המשמעות שונה? (False Friends). זה דורש דיוק.

המכשול הרביעי: התרבות וההומור שמתפספסים בתרגום

שפה היא לא רק מילים ודקדוק. היא תרבות, היא הומור, היא קודים חברתיים. ללמוד אנגלית זה גם ללמוד מתי להשתמש בסרקזם (ובהירות!) כדי שלא יחשבו שאתם רציניים מדי, איך לפנות לאנשים בצורה מנומסת (קצת יותר "בבקשה" ו"תודה" ממה שאנחנו רגילים?), ואיך להשתלב בשיחה קטנה (Small Talk) בלי להרגיש שאתם מראיינים מישהו. זה עולם שלם של ניואנסים.

אז מה? נרים ידיים? בחיים לא! היתרונות הסודיים של הישראלים בלמידת אנגלית

אחרי שדיברנו על הקשיים, בואו נהיה אופטימיים, כי יש לנו, בתור ישראלים, כמה קלפי מפתח סופר חזקים:

היתרון הגדול ביותר: חשיפה, חשיפה, חשיפה!

כמו שכבר הזכרתי, אנחנו מוצפים באנגלית מכל כיוון. זה אומר שהמוח שלנו כבר רגיל לצלילים, למקצב, למבנים מסוימים. יש לנו "אוזן" לאנגלית ברמה בסיסית, הרבה יותר ממי שבא משפה שאין לה מגע יומיומי עם אנגלית. השירים שאנחנו שומעים, הסדרות שאנחנו רואים, החדשות הבינלאומיות – הכל בונה לנו בסיס איתן. רק צריך להפוך את החשיפה הזו מלמידה פסיבית לאקטיבית.

היתרון השני: המוח שלנו כבר מקודד ללמוד שפה זרה (עברית היא לא אנגלית, כן?)

לילד סיני ששפת האם שלו היא מנדרינית, קל יותר ללמוד יפנית כי הן חולקות כמה מאפיינים. לנו? עברית היא שפה שמית, עם מבנה שונה לחלוטין מהשפות ההודו-אירופאיות כמו אנגלית. וזה יתרון! למה? כי המוח שלנו כבר "התאמן" על המעבר הזה משפה בעלת מבנה אחד לשפה בעלת מבנה אחר לגמרי (גם אם לא זר לחלוטין). זה פותח במוח מסלולים שקל יהיה להשתמש בהם שוב.

היתרון השלישי: אין לנו בעיה "להתנפל" על שפות (או על אנשים)

בואו נודה בזה, אנחנו עם ישיר, אסרטיבי, ולפעמים גם קצת חסר סבלנות. בתכלס? זה יתרון עצום בלימוד שפה! אנחנו פחות מתביישים לנסות, לטעות, לשאול "מה אמרת?" או "תסביר שוב". אנחנו מוכנים לזרוק משפטים לאוויר, גם אם הם לא מושלמים. זה קריטי לתרגול. כשחושבים על זה, הפחד לטעות הוא האויב הגדול ביותר של לומדי שפות, ולנו יש פחות ממנו (יחסית, כן?).

היתרון הרביעי: אנחנו עם של סקרנים ומחפשי מידע

אם הגעתם עד לכאן במאמר הזה, סימן שאתם סקרנים ורציניים לגבי למידת אנגלית. הישראלים אוהבים להבין איך דברים עובדים, לחפש דרכים יעילות, "לשבור את השיטה". הגישה הזו, אם מפנים אותה ללימוד אנגלית בצורה מסודרת, יכולה להוביל לתוצאות מדהימות. אנחנו לא רק לומדים מה שמלמדים אותנו, אנחנו חוקרים, שואלים, בודקים גישות שונות. וזה סופר חשוב בשפה.

שאלות נפוצות: תשובות קצרות לעניינים חשובים

אספתי כמה שאלות ששואלים אותי הרבה על למידת אנגלית כישראלים:

• ש: כמה זמן ייקח לי להגיע לשטף?
  ת: אין לזה תשובה אחידה. זה תלוי בנקודת ההתחלה שלכם, כמה זמן תשקיעו כל יום/שבוע, והשיטה. באופן כללי, כדי להגיע מרמה בסיסית לשיחה יומיומית שוטפת, רוב האנשים צריכים כמה מאות שעות של לימוד ותרגול אקטיבי. זה יכול לקחת מחצי שנה עד שנתיים, תלוי בקצב.
• ש: האם חייבים לחיות בחו"ל כדי לדעת אנגלית ברמה גבוהה?
  ת: ממש לא! לחיות בחו"ל זו חשיפה מטורפת, אבל היום עם אינטרנט, אפשר ליצור לעצמכם סביבה אנגלית מלאה גם בישראל. קורסים אונליין, שותפים לשיחה מהעולם, צריכת תוכן אינסופית. המפתח הוא לתרגל דיבור באופן קבוע.
• ש: האם אני זקן מדי בשביל ללמוד אנגלית?
  ת: שטויות! המוח שלנו מסוגל ללמוד שפות בכל גיל. היתרון בגיל מבוגר יותר הוא שיש לכם יותר משמעת עצמית ומוטיבציה ברורה. אולי תלמדו קצת אחרת מילדים, אבל זה לגמרי אפשרי להגיע לרמה גבוהה.
• ש: עדיף ללמוד עם מורה או לבד?
  ת: שילוב הוא אידיאלי. מורה טוב יכול לתת לכם בסיס, לתקן טעויות (בעיקר הגייה ודקדוק עקבי), ולבנות תוכנית לימוד אישית. אבל התרגול היומיומי, החשיפה, והדיבור – זה תלוי בעיקר בכם.
• ש: האם אפליקציות כמו דואלינגו מספיקות?
  ת: אפליקציות כאלה נהדרות לבניית אוצר מילים בסיסי ותרגול קצר וכיפי. הן מעולות ככלי עזר וכדרך לשמור על עקביות. אבל הן לא יכולות להחליף שיחה אמיתית, הבנה מעמיקה של דקדוק מורכב, או פיתוח שטף דיבור אמיתי. הן נקודת התחלה טובה, לא תחליף ללימוד רציני.
• ש: איך להתגבר על הפחד לדבר?
  ת: רק על ידי דיבור! להתחיל בקטן. לדבר לעצמכם בבית, לשיר באנגלית, לחשוב באנגלית. למצוא פרטנר סבלני (חבר, מורה, שותף ללמידה). להצטרף לקבוצות שיחה. להבין שכולם טועים, וזה חלק מהתהליך. כל משפט שיוצא לכם מהפה, גם אם שגוי, מקרב אתכם למטרה.

איך להפוך את המסע לכיף (ומהיר) יותר? 5 טיפים שיעבדו לכם

אז הבנו את היתרונות והחסרונות שלנו. איך מנצלים את הפוטנציאל הישראלי ומטפלים בנקודות התורפה? הנה כמה טיפים פרקטיים:

1. שנו את המיינדסט: טעויות הן חברות!
   במקום לפחד לטעות, תחבקו את זה. כל טעות היא הזדמנות ללמוד. ככל שתטעו יותר (ותתקנו את עצמכם, או שתבקשו שיסבירו לכם איפה טעיתם), ככה תלמדו מהר יותר. צרו סביבה תומכת שבה מותר לטעות.
2. הפכו את האנגלית לחלק מחיי היום-יום שלכם:
   אל תחכו ל"שיעור אנגלית". צרכו תוכן שמעניין אתכם באנגלית! אוהבים לבשל? קראו מתכונים באנגלית. אוהבים ספורט? עקבו אחרי פרשנים באנגלית. החליפו את השפה בטלפון שלכם לאנגלית, האזינו לפודקאסטים, צפו בסדרות בלי כתוביות (או עם כתוביות באנגלית!).
3. מצאו שותפים לדיבור, והרבה:
   הדיבור הוא המפתח לשטף. הצטרפו לקבוצות שיחה (אונליין או פרונטליות), מצאו טאנדם (שותף ללימוד שפות), השתמשו באפליקציות שמאפשרות לדבר עם דוברי שפת אם (זהירות ובזהירות, כן? אבל יש פלטפורמות טובות). פשוט תפתחו את הפה ותדברו. גם אם זה נשמע לכם מוזר בהתחלה.
4. התמקדו בהגייה מהיום הראשון:
   אל תזניחו את הצלילים! זה קריטי להבנה הדדית וגם לביטחון העצמי שלכם בדיבור. השתמשו במילונים אונליין עם הקלטות, חקו דוברי שפת אם (אפילו שחקנים בסרטים), הקליטו את עצמכם ושימו לב מה נשמע שונה. הגייה טובה עושה פלאים ליכולת התקשורת.
5. חגגו הצלחות קטנות:
   לימוד שפה זה מרתון, לא ספרינט. תנו לעצמכם קרדיט על כל שיחה שהצלחתם לנהל, על כל סרט שהבנתם טוב יותר, על כל מילה חדשה שלמדתם והשתמשתם בה. ההצלחות הקטנות האלה בונות את הביטחון ומניעות להמשיך הלאה.

אז האם קל לישראלים ללמוד אנגלית? הסיכום האמיתי

בואו נחזור לשאלה המקורית שלנו. האם קל לישראלים ללמוד אנגלית? התשובה המורכבת היא: יותר קל לנו להתחיל מאשר למי שבא משפות מאוד רחוקות, בעיקר בגלל החשיפה העצומה שיש לנו לשפה. אבל לא קל לנו להגיע לרמת שטף ודיוק גבוהה, בעיקר בגלל הבדלי מבנה השפה, ההגייה, והפער בין הבנה פסיבית ליכולת דיבור אקטיבית.

היתרונות שלנו (חשיפה, מוח "מאומן", אומץ יחסי) נותנים לנו דחיפה ראשונית חזקה. החסרונות (הגייה, דקדוק, פער בין הבנה לדיבור) דורשים מאיתנו עבודה מודעת, עקבית, ובעיקר – הרבה מאוד תרגול אקטיבי של דיבור. הפחד לטעות הוא אולי האתגר הפסיכולוגי הגדול ביותר שעומד בפנינו.

אז האם זה קל? לא בהכרח. זה דורש השקעה, זמן, ואומץ. אבל האם זה אפשרי? ובגדול? חד משמעית כן! ובאופן יחסי, יש לנו יתרונות שהופכים את המסע הזה למסע עם פוטנציאל הצלחה גבוה מאוד, אם רק נבין את האתגרים הספציפיים שלנו וניגש אליהם בצורה הנכונה. המפתח הוא להפוך את האנגלית מחובה למשהו שאתם חיים ונושמים אותו, לדבר כמה שיותר, ולחגוג כל התקדמות קטנה. אז קדימה, אין מה לחכות! האנגלית שלכם במרחק שיחה אחת (אפילו שגויה) מכם.