שמעתם פעם צרפתית ברחוב הישראלי? לא רק תיירים שמחפשים את שוק הכרמל או את קבר רחל.
אני מדבר על צרפתית שגרתית.
כמו שיחות בבתי קפה בתל אביב, צעקות בשוק בנתניה, או ויכוחים על חניה בירושלים.
זה קורה לא מעט, נכון?
זה תמיד מעלה את השאלה: כמה אנשים בישראל בעצם מדברים צרפתית?
זה נראה כאילו יש הרבה, אבל כמה בדיוק?
והכי חשוב – מי הם? ולמה הם בחרו דווקא את ישראל כבית?
האם זו רק קהילה נישתית קטנה או שיש פה משהו גדול יותר, משהו שמשפיע על הנוף החברתי והכלכלי שלנו?
אם התשובות לשאלות האלה מסקרנות אתכם אפילו קצת, אז כדאי לכם להמשיך לקרוא.
כי הולכים לצלול עמוק.
למספרים, לסיפורים, ולכל מה שביניהם.
אפילו נגלה כמה סודות קטנים על איך השפה הזו משתלבת כאן, במזרח התיכון הלא כל כך פריזאי שלנו.
היכן "נולדת" הצרפתית הישראלית? מסע קצר בזמן ובמרחב
כשאנחנו מדברים על דוברי צרפתית בישראל, חשוב להבין שזה לא סיפור של קבוצה אחת.
זה סיפור שיש לו שורשים עמוקים.
ומגוון ענק של סיבות ורקעים.
גלים היסטוריים של דיבור צרפתית: זה התחיל הרבה לפני שחשבתם!
טוב, אז בואו נתחיל מההתחלה.
הרבה לפני גלי העלייה הגדולים של השנים האחרונות, כבר היה כאן קשר לצרפתית.
תחשבו על תקופת המנדט הבריטי, ואפילו לפני כן.
היו מוסדות חינוך צרפתיים, קשרים מסחריים, וגם קהילות יהודיות שהושפעו מהתרבות הצרפתית במקומות שונים בעולם.
בעיקר בצפון אפריקה.
מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה.
במדינות האלה, הצרפתית הייתה שפה מרכזית – שלטון, עסקים, חינוך, תרבות.
כשיהודים עלו משם לישראל, הם הביאו איתם לא רק מטעמים משגעים ומבטא מיוחד, אלא גם את הצרפתית שלהם.
לא תמיד ברמה של סורבון, אבל בהחלט שפה חיה ונוכחת.
זה היה הגל הראשון, ה"פחות מדובר" אולי, אבל הוא הניח את התשתית.
העלייה הצרפתית המודרנית: סוד הקסם שהביא אלפים (ולמה דווקא עכשיו?)
ואז הגיעו השנים האחרונות.
מאז שנות ה-2000, ואפילו קצת לפני כן, התחלנו לראות תופעה חדשה.
עלייה משמעותית וישירה מצרפת עצמה.
ולא רק מצרפת – גם מבלגיה וקנדה, שבהן הצרפתית היא שפה רשמית ומרכזית.
הגל הזה שונה.
העולים האלה מגיעים ממרכזים אורבניים, עם רקע מקצועי מגוון, ולרובם הצרפתית היא שפת אם לחלוטין.
למה הם באו?
יש הרבה סיבות, כמו תמיד.
חלק מסיבות ציוניות – הגשמת חלום ישן.
חלק מסיבות חברתיות או ביטחוניות – תחושה של אנטישמיות גוברת, חוסר ביטחון.
חלק מסיבות כלכליות – הזדמנויות עסקיות, שוק נדל"ן אטרקטיבי (נו שויין…).
וחלק פשוט חיפשו שינוי בחיים.
שמש, ים, אווירה אחרת.
הגל הזה הוא שהכניס את הצרפתית בחזרה לקדמת הבמה הישראלית.
והוא ממשיך להשפיע.
שאלת מיליון היורו: כמה בדיוק דוברי צרפתית יש בישראל? תתכוננו להפתעה…
טוב, הגענו לחלק המעניין.
המספרים.
וכאן הדברים נהיים קצת מאתגרים.
כי לספור דוברי שפה זה לא כמו לספור תפוזים.
למה קשה לספור דוברי צרפתית? הבירוקרטיה והמציאות מתנגשים
בואו נגיד את האמת: אין לנו מספר "רשמי" ומדויק.
למה? כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא שואלת אנשים בסקרים: "האם אתה דובר צרפתית כשפת אם או שפה שנייה?".
הם שואלים על ארץ לידה, שפת דיבור בבית אצל עולים חדשים, וכדומה.
אבל מי שעלה לפני עשרים שנה מצרפת ויש לו ילדים שנולדו בישראל – האם הוא ייחשב כדובר צרפתית בבית? אולי הילדים כבר לא מדברים צרפתית שוטפת?
ומה עם מי שלמד צרפתית באולפן ברמה גבוהה?
או מי שגדל בבית דו-לשוני?
או יהודים מצרפת שמגיעים לביקורים ארוכים ונשארים חודשים, חלקם קונים דירות?
הם לא עולים "רשמית" אבל הם חלק מהנוף הצרפתי כאן.
כל אלה הופכים את הספירה למשימה מורכבת עד בלתי אפשרית.
המספרים "הרשמיים" וההערכות בשטח: האמת איפשהו באמצע (אבל איפה?)
בגלל הקושי לספור, אנחנו נאלצים להסתמך על הערכות.
הערכות שונות נעות בטווח רחב מאוד.
יש הערכות זהירות שמדברות על עשרות אלפים.
ויש הערכות אופטימיות יותר, ואולי גם מציאותיות יותר, שמגיעות גם למאות אלפים.
כן, מאות אלפים!
איך מגיעים למאות אלפים?
מחברים יחד:
- עולים מצרפת (משנות ה-2000 ועד היום – עשרות אלפים רשומים).
- עולים מצפון אפריקה (גל העלייה הגדול של שנות ה-50, ה-60, ה-70 – חלקם עדיין דוברי צרפתית או הילדים שלהם שמכירים את השפה).
- עולים מבלגיה, קנדה, שוויץ (כן, גם מהם יש!).
- ילידי ישראל שגדלו בבתים דוברי צרפתית.
- תושבים ארעיים, תיירים ארוכי טווח, אנשי עסקים שגרים כאן חלק מהשנה.
- ישראלים שלמדו צרפתית ברמה גבוהה באוניברסיטה או בחו"ל.
כשמסתכלים על כל הקבוצות האלה, ההערכה של כ-200,000 עד 300,000 אנשים שיש להם איזשהו קשר חזק לצרפתית (בין אם כשפת אם, שפת דיבור יומיומית, או שפה שנייה ברמה גבוהה) נראית הגיונית למדי.
זה אולי נשמע מופרך בהתחלה.
אבל תחשבו על הערים שבהן יש ריכוז גבוה של דוברי צרפתית: נתניה, תל אביב, ירושלים, אשדוד, רעננה.
קחו סיבוב באזורים מסוימים בערים האלה ותשמעו צרפתית מסביב.
הרבה צרפתית.
אז המספר המדויק? כנראה שלעולם לא נדע.
אבל ההשפעה? גדולה מהרבה ממה שרוב האנשים חושבים.
שאלות ותשובות מהירות: מה אתם באמת רוצים לדעת?
בואו נעצור לרגע ונראה אם יש שאלות בוערות.
- Q: האם רוב דוברי הצרפתית בישראל הם עולים חדשים מצרפת?
A: לא בהכרח "רוב", אבל הם בהחלט הקבוצה הבולטת והצומחת ביותר בשנים האחרונות. אל תשכחו את הקהילות הותיקות מצפון אפריקה ואת הילידים. - Q: האם יש קשר בין הצרפתית בישראל לעסקים?
A: לגמרי! הרבה עולים מצרפת מגיעים עם רקע עסקי ויזמי. הם פותחים עסקים, מייצרים קשרים עם צרפת ואירופה, ובהחלט תורמים לכלכלה הישראלית. יש לא מעט עסקים שפונים במיוחד לקהל דובר הצרפתית. - Q: האם ילדים של עולים מצרפת שומרים על השפה?
A: זה משתנה. חלקם שומרים על הצרפתית בבית ולומדים בבתי ספר דו-לשוניים או במסגרות תגבור. אחרים עוברים לעברית בלבד, במיוחד כשהם משתלבים במערכת החינוך הישראלית. זה אתגר מוכר לכל קהילת מהגרים. - Q: באיזה ערים בישראל יש הכי הרבה דוברי צרפתית?
A: נתניה נחשבת לבירת הצרפתית הלא-רשמית, עם ריכוז גבוה מאוד. גם בתל אביב, ירושלים, אשדוד ורעננה יש קהילות גדולות ופעילות. - Q: האם העובדה שיש הרבה דוברי צרפתית משפיעה על לימודי הצרפתית בישראל?
A: בהחלט. יש יותר ביקוש למורים דוברי צרפתית, יותר אולפנים פרטיים, ויותר מודעות לשפה. זה בהחלט מעודד יותר ישראלים ללמוד צרפתית. - Q: האם דוברי הצרפתית בישראל מדברים במבטא "צרפתי" או "צפון אפריקאי"?
A: גם וגם! זה תלוי מאיפה הם הגיעו. דוברי צרפתית מצרפת יהיו לרוב עם מבטא "מטרופוליטני" (אם כי גם שם יש הבדלים בין פריז לדרום). דוברי צרפתית מצפון אפריקה יהיו עם המבטא האופייני לאזור מוצאם. המגוון הלשוני כאן מרתק!
מה עושים כל דוברי הצרפתית האלה בישראל? (רמז: לא רק אוכלים קרואסונים)
אז הבנו שיש הרבה מהם.
ועכשיו נשאלת השאלה: מה הם עושים פה?
התשובה היא – הכול.
בדיוק כמו כל ישראלי אחר, הם משתלבים בכל תחומי החיים.
עסקים, סטארט-אפ ושאנסון: ההשפעה הכלכלית והיזמית
אחת ההשפעות הבולטות של העלייה הצרפתית היא בתחום העסקי.
הרבה עולים מגיעים עם הון, ידע, וקשרים.
הם פותחים עסקים קטנים וגדולים.
חנויות, מסעדות, מאפיות (כן, יש קרואסונים מעולים!), נדל"ן, ייעוץ, ועוד.
גם בעולם הסטארט-אפ וההייטק, יש לא מעט יזמים ועובדים שמגיעים עם רקע צרפתי או בלגי.
הם מביאים איתם גישות שונות, לפעמים קצת יותר "אירופאיות" (לטוב ולרע, תלוי את מי שואלים…), וזה מפרה את השוק המקומי.
יש אפילו עסקים שבנו את המודל העסקי שלהם על החיבור בין ישראל לצרפת.
ייבוא, ייצוא, שירותים פיננסיים בינלאומיים.
והשאנסון? נו, ברור.
אמנים דוברי צרפתית מופיעים, יש פסטיבלים, סרטים.
התרבות הצרפתית נוכחת מאוד, גם בזכות הקהילה הגדולה.
תרבות, חינוך וקהילה תוססת: יותר מצרפתית, דרך חיים
מעבר לעסקים, הקהילה הצרפתית פעילה מאוד גם בתחומים אחרים.
בתי ספר דו-לשוניים צצים כמו פטריות אחרי הגשם.
מתנ"סים ומרכזים קהילתיים מציעים פעילויות בצרפתית.
יש עיתונים בצרפתית, תחנות רדיו אינטרנטיות, קבוצות פייסבוק ענקיות.
הקהילה הזו יוצרת רשת תמיכה לעולים חדשים (שזה קריטי בארץ ישראל).
עוזרת בהתאקלמות, בבירוקרטיה (הו, הבירוקרטיה הישראלית – סיפור בפני עצמו!), במציאת עבודה, ובחיבורים חברתיים.
הם גם מביאים איתם סטנדרטים תרבותיים שונים.
יחס למזון, לאופנה, לבילוי.
זה משפיע על הסביבה שלהם.
הופך את ישראל, במידה מסוימת, ליותר… קוסמופוליטית.
ליותר אירופאית, באזורים מסוימים.
ואם זה אומר שיש יותר מקומות לקנות בהם גבינות איכותיות ובאגטים אמיתיים – אז אני לגמרי בעד!
צרפתית בישראל: יותר מסתם שפה? (למה זה חשוב לנו?)
אז למה כל זה חשוב?
למה אכפת לנו כמה דוברי צרפתית יש פה?
הנוף הלשוני המרתק: איך צרפתית מתערבבת עם עברית, אנגלית וערבית?
ישראל היא פסיפס לשוני מטורף.
עברית היא השפה הרשמית והדומיננטית, ברור.
אבל אנגלית נוכחת בכל מקום.
ערבית היא שפה רשמית נוספת עם היסטוריה ארוכה.
ואז יש את השפות של גלי העלייה השונים: רוסית, אמהרית, ספרדית, וגם… צרפתית.
הצרפתית לא נשארת בבועה.
היא מתערבבת.
נוצרות מילים "ישראליות" עם מבטא צרפתי.
ישראלים ותיקים לומדים כמה מילים או ביטויים מצרפתית.
עולים מצרפת משלבים עברית בצרפתית שלהם ולהיפך.
הפסיפס הזה מעשיר אותנו.
מראה כמה אנחנו חברה פתוחה (למרות כל הדיבורים לפעמים).
וכמה שפות יכולות לחיות זו לצד זו, ואפילו להפרות זו את זו.
אתגרים והזדמנויות: איפה אנחנו עומדים ומה עוד אפשר לעשות?
ברור שיש גם אתגרים.
השתלבות של עולים חדשים זה תמיד תהליך מורכב.
הקושי עם העברית, למצוא עבודה במקצוע, הבירוקרטיה, מציאת בית ספר לילדים.
וכן, לפעמים יש חיכוכים תרבותיים קטנים.
אבל ההזדמנויות… אוי, כמה שהן גדולות!
- קשרים בינלאומיים: הקהילה דוברת הצרפתית היא גשר חי ונושם לצרפת, בלגיה, קנדה ועוד מדינות דוברות צרפתית. זה חשוב לעסקים, לתיירות, ולקשרים דיפלומטיים.
- העשרה תרבותית: הם מביאים איתם ספרות, קולנוע, מוזיקה, אמנות. זה מעשיר את הסצנה התרבותית שלנו מעבר למה שמוכר מפאריז הקלאסית.
- השפעה כלכלית: כבר דיברנו על זה, אבל שווה להדגיש. הון אנושי ופיננסי שמגיע ותורם לצמיחה.
- גיוון אנושי: פשוט עושה את החיים מעניינים יותר! כשיש לך שכנים, קולגות וחברים שמגיעים מרקע אחר, עם שפה אחרת, זה פותח את הראש.
אז בפעם הבאה שתשמעו צרפתית ברחוב,
תחשבו לא רק על המספרים הלא-מדויקים שדיברנו עליהם,
אלא על כל מה שהשפה הזו מייצגת כאן:
היסטוריה, עלייה, תרבות, עסקים, ובעיקר – אנשים.
אנשים שבחרו בישראל.
ובחרו להביא איתם את הצרפתית שלהם.
וזה, לדעתי, סיפור מדהים.
סיפור ששווה להקשיב לו.
ואולי אפילו ללמוד כמה מילים.
Qui sait? אולי תמצאו את עצמכם מנהלים שיחת חולין בצרפתית בלב תל אביב.
וזה יהיה très chic!