שאלת מיליון הריאל (או הפסו)! ספרדית ופורטוגזית. הן כמו תאומות זהות? אולי אחיות שהלכו כל אחת לדרכה? האמת, כמו תמיד, נמצאת איפשהו באמצע. זה סיפור על משפחה, על שורשים משותפים. אבל גם על אישיות נפרדת וקסם ייחודי לכל אחת. בואו נצלול יחד למים העמוקים (והלא כל כך עמוקים) של הדמיון והשוני. נגלה כמה קל (או מאתגר) לקפוץ מאחת לשנייה. ננסה להבין אם דוברי שפה אחת באמת מבינים את השנייה כשמדברים ברחוב. מוכנים?
הצד המואר: איפה הן כן דומות?
בואו נתחיל מהחדשות הטובות. ספרדית ופורטוגזית הן כמו בנות דודות קרובות מאוד, אולי אפילו אחיות. שתיהן נולדו מאותה "אמא" – הלטינית הוולגרית שדוברה בחצי האי האיברי. השורשים המשותפים האלה ניכרים בהרבה תחומים.
אוצר מילים משותף (המון!)
כאן הדמיון ממש בולט. מחקרים מדברים על כ-89% דמיון לקסיקלי (כלומר, באוצר המילים הכתוב). זה המון! מילים רבות נראות כמעט אותו דבר ומשמעותן זהה. זה נותן יתרון ענק למי שלומד אחת ורוצה ללמוד את השנייה. תחשבו על מילים בסיסיות:
- מים: Agua (ספרדית), Água (פורטוגזית)
- שמש: Sol (ספרדית), Sol (פורטוגזית)
- יד: Mano (ספרדית), Mão (פורטוגזית – שימו לב לאף!)
- לאכול: Comer (ספרדית), Comer (פורטוגזית)
- לחיות: Vivir (ספרדית), Viver (פורטוגזית)
כשאתם קוראים טקסט, במיוחד אם אתם כבר מכירים אחת מהשפות, תוכלו לזהות הרבה מילים ולהבין את הרעיון הכללי די בקלות. זה כמו לפגוש מישהו שמזכיר לכם מאוד מישהו אחר שאתם מכירים.
דקדוק: מבנה דומה, אבל…
גם במבנה המשפטים ובחלק מהכללים הדקדוקיים יש דמיון. סדר המילים הבסיסי במשפט הוא לרוב נושא-פועל-מושא (SVO) בשתי השפות. למשל, "אני אוכל תפוח": Yo como una manzana (ספרדית), Eu como uma maçã (פורטוגזית). גם הרעיון של שמות עצם עם מין דקדוקי (זכר/נקבה) והתאמת שמות תואר קיים בשתיהן. נטיות הפעלים עוקבות אחרי היגיון דומה של גופים וזמנים, אם כי הביצוע המדויק שונה (ונגיע לזה).
הטוויסט בעלילה: איפה הן שונות (ומתחיל הכיף)?
אחרי שהתמוגגנו על הדמיון, הגיע הזמן לדבר על השוני. והוא קיים, והוא משמעותי. לפעמים הוא עדין, ולפעמים הוא כמו לנסות להבין מישהו שמדבר עם פה מלא… פסטל דה נאטה.
הגייה: כאן קבור הכלב (או החתול?)
זה ללא ספק ההבדל המשמעותי והמאתגר ביותר. אם אוצר המילים הוא החבר הכי טוב שלכם, ההגייה היא האתגר הגדול. אפשר להבין טקסט כתוב יחסית בקלות, אבל לשמוע דובר פורטוגזית ולהבין אותו כדובר ספרדית (ולהיפך) זה כבר סיפור אחר.
בספרדית: ההגייה נחשבת ל"פונטית" יותר. התנועות (a, e, i, o, u) די ברורות וקבועות. מה שכתוב זה (פחות או יותר) מה ששומעים. הצלילים נוטים להיות חדים וברורים.
בפורטוגזית: הו, פורטוגזית… כאן התנועות עושות חיים משוגעים! הן יכולות להיות:
- אפיות (Nasal): צלילים שיוצאים "דרך האף", כמו ã, õ, ão, ãe. למשל, המילה "לא" היא No בספרדית (פשוט וקל), אבל Não בפורטוגזית (עם צליל אפי עשיר). המילה "לחם" היא Pan בספרדית, אבל Pão בפורטוגזית. זה צליל שפשוט לא קיים בספרדית ודורש תרגול.
- פתוחות/סגורות: אותה תנועה יכולה להישמע אחרת. למשל, ה-E וה-O יכולות להיות פתוחות (כמו במילה pé – רגל) או סגורות (כמו במילה avô – סבא).
- "נאכלות": לפעמים תנועות לא מודגשות, במיוחד בסוף מילה, כמעט נעלמות או משנות צליל (בעיקר בפורטוגזית אירופאית).
וגם העיצורים שונים:
- האות S בסוף מילה/הברה בפורטוגזית: נשמעת לעתים קרובות כמו "ש" בעברית (בפורטוגל ובריו דה ז'ניירו למשל). אז mais (יותר) נשמע כמו "מאיש". בספרדית, S תמיד נשמעת כמו S.
- האות J והאות G לפני e/i: בספרדית יש צליל גרוני חזק (כמו ח' או כ' רפויה מאוד, תלוי באזור). בפורטוגזית זה צליל "ז'" רך, כמו במילה ג'ורנל. Jardín (גן בספרדית) מול Jardim (גן בפורטוגזית).
- האות D והאות T לפני i או e בסוף מילה (בפורטוגזית ברזילאית): לעתים קרובות נשמעות כמו "ג'" ו-"צ'". המילה cidade (עיר) בברזיל תישמע קרוב ל-"סידאג'י". המילה leite (חלב) תישמע כמו "לייצ'י". בספרדית, הן נשארות T ו-D רגילות.
- צלילי ה-"לי" וה-"ני": בספרדית יש LL (שנשמע כמו Y או J רכה, תלוי באזור) ו-Ñ (כמו "ני" במילה "בניין"). בפורטוגזית יש LH (צליל "לי" רך, כמו ב-alho – שום) ו-NH (צליל "ני" רך, כמו ב-vinho – יין). הם דומים, אבל לא זהים.
ההבדלים האלה מצטברים ויוצרים מנגינה ושפה שנשמעות שונה מאוד לאוזן, גם אם המילים הכתובות דומות.
אוצר מילים: חברים שקרנים (False Friends – Falsos Amigos)
זוכרים את ה-89% דמיון? ובכן, ב-11% הנותרים (וגם קצת בתוך ה-89%) מסתתרים "חברים שקרנים". אלו מילים שנראות או נשמעות דומה או אפילו זהה, אבל המשמעות שלהן שונה לגמרי. זה מקור לאי-הבנות משעשעות (או מביכות).
הנה כמה דוגמאות קלאסיות:
- Embarazada (ספרדית): בהיריון. Embaraçada (פורטוגזית): נבוכה, מסובכת. זהירות! להגיד לאישה ברזילאית שהיא "embarazada" יכול להיות… מביך.
- Exquisito (ספרדית): מעולה, טעים מאוד, משובח. Esquisito (פורטוגזית): מוזר, משונה. אז אם אכלתם משהו טעים בפורטוגל, אל תגידו שהוא "esquisito"…
- Aceite (ספרדית): שמן (לבישול, למשל). Aceitar (פורטוגזית): הפועל "לקבל", "להסכים". אין קשר לשמן (שמן בפורטוגזית זה óleo).
- Vaso (ספרדית): כוס (לשתייה). Vaso (פורטוגזית): אגרטל, עציץ, או אסלה (כן, גם!). אם תבקשו um vaso de água בפורטוגל, אולי יסתכלו עליכם מוזר. צריך לבקש um copo de água.
- Polvo (ספרדית): אבק (ברוב המדינות), תמנון (בכמה אזורים). Polvo (פורטוגזית): תמנון. אז אם מישהו מציע לכם polvo בפורטוגל, אל תצפו לניקוי אבק.
- Apellido (ספרדית): שם משפחה. Apelido (פורטוגזית): כינוי. שם משפחה בפורטוגזית זה sobrenome.
הרשימה עוד ארוכה, וזה אחד הדברים שהופכים את המעבר בין השפות למעניין ומצריך תשומת לב.
דקדוק: השטן נמצא בפרטים הקטנים
גם בדקדוק, למרות הדמיון הבסיסי, יש הבדלים חשובים:
- שימוש בתוויות יידוע (Articles): פורטוגזית נוטה להשתמש בתוויות יידוע (o, a, os, as) לפני שמות פרטיים (O João) או לפני כינויי שייכות (a minha casa – הבית שלי). בספרדית זה פחות נפוץ או לא קיים בצורה הזו (Juan, mi casa).
- צירופים (Contractions): פורטוגזית אלופה בלחבר מילים קטנות. מילות יחס כמו de (של/מ) או em (בתוך/על) מתחברות עם תוויות יידוע: de + o = do, em + a = na, a + aquele = àquele. בספרדית זה קורה רק עם a + el = al ו-de + el = del.
- צורות פועל ייחודיות: לפורטוגזית יש כמה "כלי נשק" דקדוקיים ייחודיים, כמו ה-Personal Infinitive (שם פועל אישי, שמקבל נטייה קלה לפי גוף) וה-Future Subjunctive (זמן עתיד של הסובחונקטיבו), שהם פחות נפוצים או שונים בספרדית המודרנית.
- מיקום כינויי הגוף: בספרדית, כינויי גוף מושאיים (אותי, אותך וכו') באים בדרך כלל לפני הפועל המוטה. בפורטוגזית המיקום גמיש יותר (במיוחד בפורטוגל), ויש אפילו תופעה שנקראת Mesoclisis שבה הכינוי "נכנס" לתוך הפועל (נפוץ יותר בשפה רשמית ובפורטוגל).
- צורות הפנייה "אתה"/"אתם": בספרדית יש הבחנה די ברורה בין tú (אתה/את לא רשמי) ו-usted (אדוני/גבירתי רשמי), וצורות רבים מקבילות. בפורטוגזית זה מורכב יותר: יש tu (לא רשמי, נפוץ יותר בפורטוגל ובחלקים מברזיל), você (נחשב לא רשמי בברזיל אך מתפקד כ"אתה" הסטנדרטי, נחשב רשמי יותר בפורטוגל), וצורות רשמיות יותר כמו o senhor / a senhora. השימוש משתנה מאוד בין ברזיל לפורטוגל.
אז מה השורה התחתונה? כמה הן באמת דומות?
הן דומות מספיק כדי שדובר אחת מהן ירגיש שיש לו יתרון משמעותי בלימוד השנייה. אוצר המילים המשותף והמבנה הדקדוקי הדומה הם נקודת פתיחה מצוינת. קריאת טקסטים בשפה השנייה היא בהחלט אפשרית עם קצת מאמץ.
אבל… וזה אבל גדול… הן שונות מספיק כדי להיחשב לשפות נפרדות לחלוטין. ההבדלים בהגייה הם מחסום משמעותי להבנה הדדית שמיעתית ספונטנית. דובר ספרדית טיפוסי יתקשה מאוד להבין שיחה מהירה בפורטוגזית (במיוחד אירופאית), ולהיפך. לעתים קרובות, דוברי פורטוגזית (במיוחד מברזיל, שחשופים יותר למוזיקה וטלנובלות בספרדית) מבינים ספרדית טוב יותר מאשר דוברי ספרדית מבינים פורטוגזית. זה נקרא "אינטליגנציה הדדית א-סימטרית".
לחשוב שאתה יכול פשוט "לעבור" מספרדית לפורטוגזית (או להיפך) בלי ללמוד ולהתאמן זה כמו לחשוב שאם אתה יודע לרכוב על אופניים, אתה אוטומטית יודע לרכוב על אופנוע. יש בסיס דומה, אבל החוויה, הטכניקה והסכנות שונות לגמרי.
טיפים פרקטיים למסתקרנים
אם אתם יודעים אחת מהשפות ורוצים ללמוד את השנייה, או סתם רוצים להבין טוב יותר את הקשר:
- שימו דגש על הגייה מההתחלה! הקשיבו הרבה, חקו את הצלילים, במיוחד את אלו שלא קיימים בשפה שאתם מכירים (כמו התנועות האפיות בפורטוגזית או ה-J הגרונית בספרדית).
- היזהרו מחברים שקרנים! תמיד תבדקו מילים שנראות מוכרות אבל לא בטוח שמשמעותן זהה. כדאי אפילו להכין רשימה.
- צרכו מדיה בשפת היעד: מוזיקה, סדרות, סרטים, פודקאסטים. זה יעזור לכם להתרגל למנגינה ולמבטאים השונים (יש הבדל גדול בין ספרדית ממדריד, בואנוס איירס או מקסיקו סיטי, ובין פורטוגזית מליסבון, ריו או סאו פאולו).
- אל תניחו שאתם מבינים הכל: גם אם משהו נשמע דומה, ודאו שהבנתם נכון את ההקשר ואת הניואנסים.
- דברו כמה שיותר מוקדם: אל תפחדו לעשות טעויות. רק ככה לומדים.
סיכום: אחיות, לא תאומות
ספרדית ופורטוגזית הן שתי שפות יפהפיות ועשירות, עם קשר משפחתי חזק וברור. הדמיון ביניהן, בעיקר בכתב, מרשים ומקל על הלמידה ההדדית. אך ההבדלים, במיוחד בהגייה ובאוצר מילים מסוים (החברים השקרנים!), הופכים אותן לשפות נפרדות הדורשות לימוד והשקעה ייעודיים. הן אחיות קרובות שחולקות היסטוריה משותפת, אבל כל אחת פיתחה אישיות, מנגינה וקסם משלה. להכיר אחת זה בהחלט פותח דלת לשנייה, אבל כדי להיכנס באמת, צריך ללמוד איך לפתוח את הדלת הזו כמו שצריך.